שואל ומשיב/א/ב/לז

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שואל ומשיבTriangleArrow-Left.png א TriangleArrow-Left.png ב

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

שואל   מהדורה קמא חלק ב סימן לז   ומשיב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

שאלה מברשטין מהרב מוה' חיים נ"י מק' העליטש. במה שאירע ששנים נתעצמו בדין ובררו להם דיינים בזבל"א והדיינים להם משפט הבחירה לבחור להם שליש בלי דעת הבע"ד כלל וע"ז עשו שטרי ברורין בקנין וגם בחת"י ומעלתו עם הבורר השני עשו קלפי והניחו בתוכו ארבעה אנשים מבארשטין ויצא הגורל על הרב ר' מאיר לנדא נ"י שהוא יהיה השליש ובע"ד אחד התחיל לעורר שאין רצונו בזה שהוא אינו רק גמיר עפ"י ד"ת אבל הוא צריך להיות גם יודע בטיב מו"מ ואם כי לא היו צריכין לחוש לדבריו יען כי קבלו בלי שום תנאי שיהיו הנבררים יכולים למנות שליש מי שירצו בכ"ז למען השלום בחרו את ר' יצחק האמיר מבורשטין שיהיה לצירוף להתייעץ עמו בזה וע"ז קבלו הבע"ד בקגא"ס ע"ז ועוד על שאר ענינים וכאשר בא ר' איצק הנ"ל לבורשטין לטרדתו בעסקיו לא רצה לקבל וע"כ בררו הנבררים ר' אבא הערצמאן להיות צירוף להרב ר"מ לנדא הנ"ל והנבררים שדרו הטענות לפני רמ"ל ור' אבא הנ"ל ונשאו ונתנו בדבר וכתבו פס"ד כפי העולה על רוחם והנבררים לא ידעו מזה כלל כי כן היה התנאי וגם הנבררים חתמו ע"ז ואח"כ בא הבע"ד מצד שכנגדו ומחה בבורר שלו שלא יחתום הפס"ד ולא הסכים לצרף רק ר' איצי האמיר לא איש זולתו וע"ז האריך מעלתו דאין קפידא בין זה או סוחר אחר ולפע"ד דיכול לומר בזה דוקא הייתי רוצה ולא באחר וחילי דילי מהא דנחלקו הקדמונים בטוש"ע חו"מ סי' ע' בא"ל אל תפרעני אלא בפני פו"פ אם פרעו בפני אחרים אם מועיל והש"ך בס"ק ט"ו הכריע שם דאינו מועיל ורואה אני הדברים ק"ו לנ"ד והנה ל"מ לפי מה שכתב ה"ה בטעם דל"מ מיגו באומר פרעתיך שלא בעדים מגו דאי בעי אמר קיימתי תנאך ופרעתי בפני פו"פ ומתו משום דבעי לקיומי תנאה וכל שלא קיים הרי הפסיד לעצמו והש"ך בס"ק י"א כתב שצ"ע ואני כתבתי בגליון הש"ך שם דכוונת הה"מ דניהו דנאמינו במיגו שטוען אמת אפ"ה הרי לא קיים תנאו והפסיד לנפשו ול"ש כאן מיגו ועיין בשו"ת המיוחסות סי' צ"ז ובתולדות אדם להרשב"א סי' רנ"א ודו"ק ומצאתי בהגהות אא"ז הח"ץ ז"ל בט"ז סי' ס"ט דרמז לזה בכוונת הה"מ ושמחתי ולפ"ז מכ"ש בא"ל אל תפרעני אלא בפני פלוני ופלוני הרי הוה תנאי מפורש וכל שלא קיים התנאי הרי הוא הפסיד לנפשו וזהו כוונת הראב"ד דהוה כאלו פרט כל העדים ויכול לומר סטראי נינהו והה"מ הקשה דארכביה אתרי ריכשי דאם מטעם דפוסל כל העדים אפילו לא מצי טעין סטראי נמי ואם מטעם סטראי כי באו אחרים והעידו שעל אותו מלוה פרע למה לא יהיו נאמנים והש"ך נדחק בזה ולפמ"ש י"ל דהכי כוונתו כיון דהי' תנאי בפני פו"פ אף שלא פרע בפני אלו דוקא ולא אחרים אפ"ה הוה כפסלם שהרי לא נתקיים התנאי שהרי היה יכול לטעון סטראי ונמצא לא נתקיים התנאי שהרי צריך שיהיו עדים מעידים שעל אותה הלואה פרע וא"כ כל שאינם מעידין כן בפירוש שלא נתקיים התנאי והוה כאלו פסל כל העדים שהרי העדים א"צ להשגיח רק שפרע אבל לא על איזה הלואה שמה להם בזה והרי ע"ז פסל כל העדים ולא נתקיים התנאי והוא דאפסיד לנפשו וז"ב. ובחידושי אמרתי דאף אם נימא כפשטת הדברים דהוה כפסל כל העדים ממש מ"מ דברי הראב"ד נכונים דהרי שיטת התוס' בכריתות י"ב דהעדים צריכים שיתכוונו לראות כדי שיעידו וכל שלא כוונו בשעת מעשה להעיד אינו מועיל ולפ"ז נלפע"ד ברור דאף אם נימא דלא כהתוס' בזה (ובתשובה הארכתי בזה) היינו דוקא כל שאין שום גרעון בעדותם נאמנים אף שלא כוונו בשעת מעשה כדי להעיד אבל כאן שסתם עדות אינו מועיל דהרי יכול לטעון סטראי ולזה פסל כל העדים א"כ אף שיעידו שעל אותה הלואה העיד הרי ע"ז לא נתכוונו בשעת מעשה שהרי א"צ להעיד כלל ע"ז וא"כ עכ"פ לא כוונו להעיד ול"מ כנלפע"ד בכוונת הראב"ד ועש"ך סימן ע"א ס"ק י"ג מ"ש בזה ולפמ"ש יש לי להאריך ולא נפניתי כעת ולפ"ז הדברים ק"ו לנ"ד שמה התם שהוא מתורת עדות והרי התורה האמינה לשני עדים יהיה מי שיהיה ואפ"ה כל שאמר בפני פו"פ אינו מועיל אחרים ומטעם שפסל לשאר עדים או מטעם תנאי מכל שכן בזה שהיה רוצה שיהיה על פי פסקי בעה"ב הסוחרים ואם כן כיון שאין דעת בני אדם שוות יוכל לומר שזה האיש מבין יותר בהעסק מהאחר אך אף לדעת הרמב"ם וסייעתו כבר כתב מהריב"ל ח"א כלל י"ז סימן ק"א והובא בכנה"ג בחו"מ סימן ל"ו בהגהת ב"י אות ט"ו ובסי' ע' שם בהגהת ב"י אות כ' שביאר דעת המהריב"ל דבכה"ג שיחד עליו עדים שיעידו עליו או שאמר אינו מקבל שום עדים עלי כי אם פו"פ והשאר אני פוסלם כ"ע מודו ואם כן בנ"ד שקיבל בפירוש את רבי יצחק האמיר יוכל לומר שלא קיבל רק אותו ולא אחר ומ"ש מעלתו שהברירה היה בידם לברור את מי שירצו לשליש הנה כל שהסכימו הנבררים שלא יקחו בלי ידיעתם ורצו שיצרף אחד מהסוחרים ועל זה קבלו קנין מחדש וכן הוסיפו בשט"ב שוב נתבטל ענין ראשון ועל כן נראה לי לפי עניות דעתי שיכול לערער על הפסק אך יתרו לבעל דין שעל כיוצא בזה נאמר ויראת והלב יודע אם לעקל אם לעקלקלות.

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף