שואל ומשיב/א/ב/לה

שואל ומשיב ‏ א ב

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

שואל   מהדורה קמא חלק ב סימן לה   ומשיב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מ"ק דזיקוב מהמופלג החריף מו"ה אלי' מארדער הקשה בהא דיליף הש"ס דחלב שרי מדאיצטריך לאסור בב"ח ש"מ דחלב שרי וע"ז הקשה הא נ"מ לחצי זית חלב וחצי זית בשר והנה כבר הבאתי קושיא זו בשם הגהות נו"ב וכן הקשה במהרי"ט אלגזי להלכות הרמב"ן בכורות שם ובאמת שלפע"ד אין קושיא דכל הטעם דבב"ח בחצי זית חלב וחצי זית בשר סגי משום דשניהם היתר ובהתחברם ביחד נאסרו ולכך בשניהם ביחד כזית אסור ולפ"ז אם נימא דחלב אסור משום אבמה"ח שוב הוה כאיסור והיתר שצריך כזית וא"ל כיון דמצד בב"ח נאסרו בהתחברם יחד סגי בחצי זית ויש להמתיק הדבר דבאבמה"ח חצי זית מותר וא"כ אין האיסור רק בשביל שנתחבר עם הבשר ובשביל בב"ח ומה גם דהא אבמה"ח חלקו מבחוץ פטור וא"כ ל"ש חצי שיעור וכמ"ש הפרמ"ג דז"א דאיך אפשר לומר דשניהם היתר דהא החלב אסור משום אבמה"ח ואף דח"ש מותר מ"מ אם הי' כזית חלב וחצי זית בשר שוב ל"ש לאסור משום בב"ח דהא החלב שוב אינו מותר ואיך שייך בחצי זית בשר אסור דהא חצי זית לא סגי וא"כ איך אפשר דבחצי זית חלב וחצי זית בשר ילקה ואם יתוסף החלב עד כזית יהיה מותר הבשר זה א"א וע"כ דהחלב מותר וא"ל דגם בזית חלב וחצי זית בשר יאסור משום בב"ח דעכ"פ מצד איסור בב"ח הבשר נאסר כעת וגם החלב מצד עצמו היה מותר ובהתחברם יחד נאסרו משום בב"ח דז"א ובאמת קשה בהא דדחי הש"ס דנ"מ לאסור בהנאה וקשה איך יחול איסור בב"ח על איסור אבמה"ח וא"ל דבב"ח הוה איסור מוסיף מצד איסור הנאה ועכ"פ איסור חמור מקרי דז"א דכבר כייל הרמב"ם בהקדמתו הנפלאה בכריתות דבב"ח ל"ש לומר דאיסור הנאה יהיה איסור מוסיף ע"ש ואף דלפמ"ש הכו"פ בסי' פ"ז לבאר דברי הנקודה יש ליישב דכאן דכל חלב אסור שוב שפיר מקרי מוסיף מ"מ לפמ"ש בטעם המלך בביאור דברי הרמב"ם ע"ש בפי"ז מא"ב דף ק"י ע"ב ובתשובה הארכתי לבאר הדברים א"כ יקשה וצ"ל דהקושיא דהש"ס הוא דנימא דהבשר אסור בהנאה ומיגו דניתוסף איסור על הבשר גם כולל החלב ובזה מיושב מה דק"ל טובא בהא דפריך הש"ס ולר"ש דשרי בהנאה משכחת לה למלקי על בשולה וקשה למה לא אמר דנ"מ לעבור בשני לאוין וללקות שתי מלקות ולפמ"ש א"ש דלר"ש דלית לי' איסור חע"א אף בכולל א"כ לא משכחת לה בשום אופן שיחול איסור בב"ח על אבמה"ח ולזה אמר דנ"מ לענין בישול אברא דעדיין קשה דא"כ למה לא אמר תיכף דנ"מ לרבנן דר"ש ללקות שתים אמנם באמת כוונת הש"ס דא"א לחול זולת באיסור כולל או מוסיף ובב"ח ל"ש מוסיף מצד הנאה רק מצד כולל כיון שאסור בהנאה אמנם עדיין קשה למה אמרו לר"ש דמותר בהנאה אף אם הי' ר"ש אוסר בהנאה כיון דר"ש לית לי' כלל אחע"א אף באיסור מוסיף ועיין תוס' קידושין דף ע"ז ע"ב ד"ה פרט א"כ שוב א"א לחול איסור בב"ח על אבמה"ח דקדים ואף דעל הבישול לקי וא"כ אפשר דקרי איסור מוסיף ועי' חולין קי"ד מ"מ הא ר"ש אף מוסיף לית ליה אמנם נראה דר"ש לשיטתו דס"ל כ"ש למכות ודעת רבינו יקיר בתוס' ע"ז דף כ"ח דבתערובות ל"ש כ"ש אף לר"ש והאחרונים ביארו הטעם בשם הרמ"ה דכל הטעם דכ"ש למכות משום דאחשבי' כמ"ש הריטב"א במכות דף י"ז ובתערובות ל"ש אחשביה דדלמא אחשביה לההיתר ולפ"ז על אבמה"ח לא היה לוקה בכ"ש כיון דנתערב החלב עם בשר אבל משום בב"ח ל"ש תערובות דזה איסור אחד שעיקרו בא ע"י בישול ואיזה מהם שחשב לוקה וא"כ שו' הי' מקום לאסור משום בב"ח ולא היה אסור משום אבמה"ח וע"ז יקשה דאכתי מה נ"מ שהחלב יאסר משום בב"ח דלר"ש דשרי בהנאה א"כ מה נ"מ וא"ל דנ"מ בכ"ש דאז לא היה אסור משום החלב דהוה אבמה"ח דז"א דא"כ ל"ש שיתחייב משום בב"ח בכ"ש דא"ל דבב"ח הוה איסור אחד דז"א כיון דהחלב אסור בפ"ע משום אבמה"ח א"כ שוב לא הוה איסור אחד והוה כמו איסור והיתר ואולי אחשב הבשר ולא החלב ולא נאסר בכ"ש והחלב בלא"ה נאסר משום אבמה"ח ומה נ"מ במה דאסרה התורה חלב משום בשר בחלב דהלא החלב היא האיסור בפ"ע ולכך אם היה אסור בהנאה שוב היה נ"מ אף דאין איסור חל על איסור דהא נ"מ בכ"ש כיון דנתערב היה חל על החלב איסור משום דניתוסף איסור דאסור בהנאה ואף דלית לי' איסור חל על איסור אף במוסיף אבל כ"ש דע"י תערובות נפקע איסור הראשון שוב חל משום בב"ח וא"ל כיון דבפ"ע אסור משום אבמה"ח א"כ שוב לא יתחייב משום בב"ח דהו"ל איסור והיתר דז"א דעכ"פ משום אבמה"ח לא אסור בהנאה ושוב לענין הנאה הו"ל היתר והיתר ודו"ק היטב כי הוא חריף ועמוק. אברא דעדיין קשה לפמ"ש האחרונים דבאבמה"ח לא שייך חזי לאיצטרופי דהא חלקו מבחוץ פטור ועיקר האיסור בח"ש משום כיון דלב"נ אסור אבמה"ח א"כ גם לישראל אסור משום דמי איכא מידי ולפ"ז שוב משום אבמה"ח היה אסור בכ"ש לר"ש ואף בתערובות משום דמי איכא מידי ואף בתערובות אסור וצ"ע בזה ועכ"פ מיושב מה שהקשה הנו"ב מהד"ת חיו"ד סי' ל"ו הנ"ל דהא נ"מ לטכ"ע דבב"ח דאורייתא משא"כ בשאר איסורין לרש"י אינו רק דרבנן ולפמ"ש א"ש דניהו דבב"ח טעכ"ע מה"ת אבל זה א"א דטעם יהיה חמור מן העיקר דהרי כאן אדרבא אם היה העיקר לא מצי לחול כיון דאין איסור חל על איסור להס"ד דלא אסור בהנאה ורק ע"י שהטעם אינו איסור בשאר אסור מצי חל על אבמה"ח וע"ז ל"ש טכ"ע דלא עדיף הטפל מן העיקר ודו"ק היטב.

והנה במ"ש למעלה דנ"מ לענין הנאה הנה אף שיש מחלוקת אי לוקה על הנאה בב"ח ועיין כו"פ ריש סי' פ"ז מ"מ כל הטעם דאינו לוקה על הנאה דאינו רק ח"ש כמ"ש הה"מ פ"ח ממ"א וכאן לר"ש קיימינן ור"ש אית ליה כ"ש למכות ואם כן בהנאה ג"כ לוקה וגם במה שהקשיתי לר"ש דאכתי אבמה"ח אסור משום דליכא מידי אין להקשות דנימא דר"ש ס"ל משום דדם נעכר ונעשה חלב דז"א דהמעיין בנדה דף ט' ימצא דר"ש חולק על ר"מ בזה וס"ל דאבריה מתפרקים ע"ש ובמ"ש דאבמה"ח קדים אין לפקפק אם נימא דבהמה בחייה לאו לאברים עומדת א"כ בב"ח קדים דז"א דלענין החלב דהוה כאבמה"ח בשביל דיוצא מהחי נראה דהוה כבשר מן החי זה פשיטא דלחלב עומדת בחיי' ואיסור אבר קדים ויש לפקפק דנימא דאבמה"ח הוה איסור מוסיף שנוהג בב"נ ועיין חולין ק"א ודו"ק.

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף