שואל ומשיב/א/ב/כט

שואל ומשיב ‏ א ב

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

שואל   מהדורה קמא חלק ב סימן כט   ומשיב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

תשובה בענין תפילין של יד כבוד הרבני המופלג וכו' מו"ה שמשון.

מכתבו הנכתב א' במדבר נמסר לי תמול ג' נצבים כי האיש שנמסר לידו שכח מהמכתב עד כי הזכיר אותי בן הרב המאוה"ג מו"ה אפרים בעהמ"ח יבקש רצון ושלחתי אחריו והביא לי המכתב. והנה שאלתו במ"ש הטור או"ח סי' ל"ד אחר מחלוקת רש"י ור"ת ולפי שתפילין של אלו פסולין לאלו דתניא החליף פרשיותיה פירוש שנתן של בית זה בזה פסול וכו' עד וכן בזרוע והנה מעלתו תמה מדוע יפסול ש"י דמר לדמר הא הטור כתב לגלול הפרשיות מסופו לתחלתן וא"כ היינו שגוללין מסוף והא"ש לתחלת קדש נמצא דכלם עומדות מלפני ולפנים ואין שום אחת רואה האויר וא"כ ל"ש לפסול בשל יד דכל הפסול הוא בשביל שמה שצריך להיות רואה את האויר אינו רואה וכאן נחבאו כלם לפנים וגם מה נתינה איכא בגלילה זו ובסוף מכתבו מונה והולך וח"י ח"י יזכור ח"י קושיות על זה וכלם סובבים והולכים שע"כ גם בשל יד צריך להיות רואים את האויר וע"כ רצה לדחות הך דגוללו מסופו לתחלתן ודעתו שהקבלה היתה שיניחו ב"פ בחצי הקציצה דימין וב' בחצי השמאל וגם באותה החצי עצמה קבע מקום פ' אחת לצד חוץ ואחת לצד פנים והאריך בזה דגלילה דכרך אחד אין לו שום מקור ואף דרבותינו האחרונים אין כותבין כן הביא דברי הירושלמי במס' הוריות יכול אם אומר לך על שמאל שהוא ימין שתשמע לו ת"ל ללכת ימין ושמאל וע"כ מוטב שנדחה זאת ולא נעשה תורה כשני תורות זת"ד והנה אין אני מכיר אותו כלל אבל הגיס לבו מאד ויעיין במ"ש זקני הח"ץ ז"ל על הש"ך חו"מ סי' צ"א במה שדחה פירושן של קדמונים ואף כי במצות תפילין החמורה מאד גבה לבו של מעלתו לומר שעד הנה טועים היינו בזה וכן לא יעשה ובגוף דבריו הנה זה ברור דלדידן דבפרשה אחת ונגלל מסופן לתחלתן א"א כלל בש"י שתהי' אחת לחוץ יתר מחברתה וכ"כ בהדיא בשו"ת רמ"ע מפאנו סי' ק"ז ואף שמעלתו רוצה לדחות דבריו הא באמת כל רוחות שבעולם לא יזיזו אף דבר אחד מתורתינו הקדושה ואני תמה דהדבר מבואר בה"ק של המרדכי הלכות תפילין שכתב על מחלוקת רש"י ור"ת והקשו על ר"ת מלשון המכילתא דאמר כתבן שלא על הסדר יגנזו וע"ז הביא בשם י"מ דכתיבתן ודאי על הסדר אבל הנחתן אינם כסדר והביא ראי' דהברייתא דכיצד סודרן קאי על הנחתן שהרי נקט פרשיות ונקט פסולה דקאי אתפילין של ראש דכבר נעשית כהלכתה אלא שלא הניחם בבתים כהלכתה ופסולה כמו שהיא מונחת ע"ש והכוונה שבש"ר שייך לחלק בהנחתם שלא כסדר שהן ד' פרשיות והחליף גווייתא לברייתא אבל בש"י ל"ש לחלק בזה דהא כלם נגללים מסופן לתחלתן הנה מבואר בהדיא כן ומה"ט מבואר דעת הגאונים דבית שאינו רואה את האויר ל"ש רק בש"ר והיינו משום דבש"י ל"ש כלל רואה האויר אמנם ביאור הדברים הוא דבאמת לכתחלה מצות תפילין ש"י שיהי' נגלל מסופן לתחלתן אבל בדיעבד אם כתב בארבע קלפים והניחם בארבע בתים יצא והוא שיטלה עור על ארבעה בתים כמבואר במנחות ל"ד ובטוש"ע סי' ל"ב סי"ז ובזה שוב הי' מקום שיהי' שייך החליף פרשיותיה וא"כ בכה"ג שוב שייך מחלוקת רש"י ור"ת וע"כ הוצרך הטור לומר דהחליף פרשיותיה פסולה שייך גם בש"י וכן הוא במרדכי שם בהדיא בסופו במ"ש דבש"י גם סדר הנחתן הוא כן ומע"ל נסתייע מזה דגם בש"י שייך החליף הסדר של הנחה אבל באמת שם קאי אם כתב בד' פרשיות ובד' בתים יטלה עור על גביו וכ"כ בהדיא בביאור הגאון מוהר"ם בנעט ז"ל ופירש כן כלאחר יד ובזה כל קושיות יבטלו ודו"ק.

והנה ראיתי דבר תימה בב"י סימן ל"ד במ"ש הטור ומיהו גם לר"ת צריך לכתבן כסדר שהם כתובים בתורה והביא הב"י שכ"כ כל הפוסקים אבל סמ"ק כתב ומיהו בשל יד לא נחלקו ומפרש הגהות דהא דתניא אם החליף פרשיותיה פסולה קאי על ש"ר וע"ז כתב הב"י דאין כן דעת הפוסקים אלא בין בש"י בין בש"ר אם כתב שלא כסדר שכתובות בתורה פסולים (וכ"כ בזה בסי' ל"ב כצ"ל ולפנינו כתוב בסי' למ"ד) ונפלאתי שלעיל בסי' ל"ב הביא להיפך בשם הגהת סמ"ק דבש"ר אין קפידא כיון דיש ד' קלפים והבין הב"י דקאי על סדר כתיבתן וע"ז כתב הב"י דדבר תימה הוא דכתבן שלא כסדרן הוה נמי בש"ר ולפי הבנתו כאן נפל הך דשלא כסדרן בבירא לא על ש"ר ולא על ש"י אבל באמת גם שם וגם כאן במחכת"ה לי השפל נראה שלא הבין יפה ולעיל קאי על הפתוחות והסתומות כמ"ש המ"א שם וכאן קאי על סדר הנחתן בבתים דבזה ל"ש בש"י דכיון דנחבא כל הפרשה וראיתי בב"ח סי' ל"ד שגם הוא נאחז בסבך דברי סמ"ק האלו והנה ספר הסמ"ק אין לפני אבל כפי שכתוב בב"י הנוסחא הדבר ברור דהכוונה הוא בסמ"ק שלא נחלקו לענין הנחה ועכ"פ זה ברור דאם עושה מקלף אחד ל"ש כלל בית רואה את האויר בשל יד וכמ"ש ורק בכותב בד' פרשיות בזה יש לחלק וכמ"ש ובזה מיושבים כל הקושיות של מעלתו. שוב ראיתי בשו"ת נו"ב מהד"ק חלק או"ח סימן א' שכתב בהדיא בשם הרא"ש והמרדכי דלכך ל"ש בית רואה את האויר בש"י כיון דהם פרשה אחת ובית אחד ל"ש החליף בזה והן הן הדברים שבארתי ועכ"פ זה ודאי דבש"י כן וע"כ חלילה לזוז מזה ולא לשנות ממ"ש בטור ובש"י צריך לבל ישנה ויגלול מסופו לתחלתו ואף שלא יהיה רואה את האויר בש"י ל"ש זאת ומ"ש להשיג על הרמ"ע יש ליישב אך לא נפניתי כעת להאריך בזה אבל הדין דין אמת כמ"ש הרמ"ע וכל הפוסקים ודו"ק היטב.

ובאמת התוס' במנחות ל"ה נסתפקו בזה אי שייך בש"י רואה את האויר ועיין נו"ב שם שנדחק בהבנת דבריהם והדברים פשוטים שכוונו להרא"ש ומרדכי הנ"ל ומה שנסתפקו בזה הוא לפי שבדיעבד אם כתב ש"י בד' קלפים גם כן כשר ואם כן בזה יוכל להיות הנחה בין לפירש"י ובין לפיר"ת לכל מר כדאית ליה וא"כ אפשר שבעי גם בשל יד בית רואה את האויר ע"כ נסתפקו בזה עכ"פ זה ברור דבכותב בקלף אחד ל"ש השינוי בסדר הנחה רק בסדר הכתיבה דהיינו לרש"י כותב כסדר שכתוב בתורה ומניחם כ"כ בין ש"י ובין ש"ר ולר"ת בש"י צריך לכתוב כסדר שכתוב בתורה והיינו שמניח חלק פרשה וכותב שמע בסוף ואח"כ פרשה והא"ש באמצע דהווית להדדי ועכ"פ דברי הטור בסי' ל"ד נכונים דרצה לכלול ההבדל שבין רש"י ור"ת בין בכתיבה ובין בהנחה והיינו אם כתב בדיעבד בד' פרשיות שאז יש בשל יד ג"כ הבדל בהנחה לכל מר כדאית ליה ואם כתב בקלף אחד יש חלוק בהכתיבה לבד אף בש"י דעכ"פ צריך להניח חלק ולכתוב אח"כ באמצע ועכ"פ הדין דין אמת דבש"י כל שכותב בקלף אחד אין שום נ"מ בהנחה דל"ש החליף פרשיותיה בשל יד וכמ"ש הרמ"ע מפאנו סימן ק"ז בפשיטות ואף שמעלתו הקשה על הרמ"ע מכל מקום לפמ"ש יש ליישב ואף אם ישארון דברי הרמ"ע מוקשים אבל הדין דין אמת דרך כלל אני אומר חלילה וחלילה לזוז זיז כ"ש מדברי רבותינו הראשונים ואחרונים מפני איזה קושיא ומוטב לתלות החסרון בדעתינו וטובה צפרנן של ראשונים ובפרט במצות תפילין הקדושה והחמורה והתמידיות בכל יום ויום והנה שמעתי שאיזה אנשים שינו בתפלה של יד שלהם ע"ד שכתב מעלתו אני לא האמנתי לזה אמנם ירא' מעלתו להזהירם שיחזרו לעשותה כמו שהיו נוהגים קדמונים מני אז ועד עתה ואם לא כתיבנא עלייהו זקן ממרא כמו שאמר שמואל על רב לענין גבינות של עכו"ם ואם שם הוא להקל בדרבנן אף כי להחמיר במ"ע של תורה וקדושת תפילין ולדבר הזה יסלח על אשר דברתי קשות ואני איני מכיר אותו כי אף אם יהיה כגובה ארזים גבהו אין אנו שומעין לשנות אף קוצו של יו"ד ובפרט שביארתי הדברים שאין שום קושיא ובטוח אני במעלתו כאשר יעיין בדברים שכתבתי ימצא שהדברים ברורים הם ומודים דרבנן היינו שבחייהו.

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף