שואל ומשיב/א/ב/כו

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שואל ומשיבTriangleArrow-Left.png א TriangleArrow-Left.png ב

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

שואל   מהדורה קמא חלק ב סימן כו   ומשיב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

בשנת תרי"ז הגיעני תשובה מהרב הגאון מוה' אהרן אליעזר אבד"ק גלאנטא במה שיש שם בהכ"נ אחת ששייך לה... הלה ועומד ערך נ' שנים והחומ' אינ' פרוצ' רק הגג נתקלקל מאד עדי יגיע הגשם מן העלי' אל בהכ"נ גם קרקע הבית נתקלקל ומלא פחתים גם ת"ל נתרבו בני ישראל עד כי צר להם המקום ועומדים צפופים ורוצים טובי העיר וראשיה לעשות גג חדש וגם עזרת נשים ובתוך הבית רוצים לעשות מקומות כלם קבועים לצד מזרח כמו שהוא ברוב הקהלות ולרומם בית אלקים בהדר אמנם נחלקו בזה כי רוב המקומות אשר הם למעלה סמוך להיכל הוא של עניים והי' אז עשירים בעת נבנה בהכ"נ ואז נדרו מעות רב וגם קנו מקומות ועתה רוצים טובי העיר שימחלו חזקות שלהם מהמקומות ואז מחדש ימכרו המקומות ויהיה בזה מעות רב לצורך בדק הבית אשר יעלה לעשרת אלפים והעניים הללו טוענים כי יקבצו הכסף לפי הממון והעשיר ירבה ומקומותיהם יהיה כבראשונה ועוד יש כת שלישית אשר טוענים שלא יתקנו ויפארו הבהכ"נ רק יחזקו את בדקיו בסך מועט כדי שלא יפלו אשיותיו ומעלתו האריך בזה ובקש חוות דעתי לפע"ד הדין עם העניים כי בנשרף הבהכ"נ הדבר דומה לנשרף הבית שדינו כמו נפל כמבואר סי' שי"ב סי"ז בהג"ה אבל כאן שרק נתקלקל הדבר מבואר שם דאם הוא קיים אלא שהוא מסוכן לדור בו חייב המשכיר לתקנו כל שכבר קיבל השכירות ע"ש מכ"ש כאן שבודאי קבלו השכירות שנדרו וקנו מאז ולמה יפסדו העניים ומה שטענו הכת השלישית שלא יתקנו רק יחזקו הנה לא צדקו כי בית אלקים צריך שיהיה מהודר ומפואר ואמנם בזה בודאי גובין לפי הממון וכבר ביאר בשו"ת צמח צדק סי' צ"ד דכל שהוא לתפארת והנדיבות שאינם הכרחיים הולכים לפי הממון כמ"ש רבינו האי ול"ד לחזן שגובין חציו לפי נפשות דשם מהראוי שיהי' רק לפי נפשות שהתפלות כנגד תמידין תקנו וראוי שיהי' לפי נפשות כמו מחצית השקל שהי' הכל שווים אלא שבוחרים החזן שיודע לנגן לכך תקנו חציו לפי ממון ג"כ אבל בשאר דבר שאינו הכרחי רק לתפארת פשיטא דהכל לפי הממון וע"ש בסי' צ"ד וע"כ הדבר ברור דלא יוכלו להפסיד להעניים מקומותיהם ומה שהביא מעלכ"ת שו"ת זקני הגאון בעל שער אפרים סי' קמ"ה שכתב שבמקומות שקונים מקומות בהכ"נ א"כ אם יפול להבהכ"נ לא יהיה להם מקום להתפלל א"כ עיקר הנאה שלהם ומהראוי לגבות מהמקומות עיקר ההוצאה הנה ל"ד לכאן דבאמת עניים יטענו עכשיו אין בהכ"נ נופל רק שצריך תיקון ולמה נפסיד המקומות שלנו חנם אין כסף וגם יוכלו לטעון לכי הדרת שגם אם יפול כלו לא יפסדו רק המקומות ובכה"ג יוכלו לומר מה נפסיד וכעין המבואר בחו"מ סי' קי"ח לענין אי שתקת שתקת דכל שלא יפסדו בזה שגם כעת רוצים להפסיד להם המקומות וע"כ נראה ברור שלא יוכלו להפסיד לעניים אמנם מפני כי העשירים לא ירצו להוציא הוצאות ולא יעמדו במזרח לפע"ד נכון להשוות ביניהם שהעשירים יקנו המקומות מהעניים לפי ערך שויים שהי' להם מקודם כי מה שישוה כעת יותר זה לא נתנו חלק ויבצעו תמימים ובדבר הזה בודאי מחויבים גם העניים לעשות לפי יכלתם שגם המה יסייעו לבנין בהכ"נ בפאר והידור כנלפע"ד.

והנה דרך אגב אזכיר מה שמבואר באו"ח סי' קכ"א דע"ג עליות וגגי בהכ"נ אסור לעשות דבר מאוס ועיין בט"ז שם ולכאורה יש סתירה לזה מהא דאמרו בנדה דף י"ג אחוז באמה והשתן לחוץ ופירש"י שלא יפלו מים על הגג ומשמע דמשום פסידא של הגג קפיד ויש לדחות דמשום מיאוס קפיד ותדע שהרי המרדכי כתב דבהכ"נ דומה לעליות דהיכל דנתקדשו ואפ"ה התיר להשתין לחוץ.

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף