שואל ומשיב/א/ב/י

שואל ומשיב ‏ א ב

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

שואל   מהדורה קמא חלק ב סימן י   ומשיב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

תשובה להרבני המופלג החריף מוה' יהושיע בהרב המנוח אבד"ק ראהטין.

מכתבו הגיעני תמול ע"ד המעשה ראובן ושמעון ולוי ששכרו הפריפנציע על שלשה שנים בשותפות והקאנטראקט נכתב על שם ראובן לבד וראובן נתן קאווציע כמנהג בעת שנתנו לו הקאנטראקט שמעון נתן לראובן על חלק הקאווציע המגיע ממנו מאה ר"כ במזומן ש"ט בעד מאה רייניש מ"כ והמותר עד תשלום חלק הקאווציע נשאר חייב לו אח"ז עלה מורא על ראש ראובן שפו"מ דשם יקלקלו העסק ויפסיד הרבה לזאת הלך ראובן ומכר חלקו וחלק שמעון לאחר שהחזיק שני חדשים והי' היזק רב דהיינו שמכר בפחות הרבה ממה שקיבל העסק ועוד הי' לראובן הוצאות והיזיקות וכעת תובע ראובן לשמעון חלק ההיזק המגיע לפי חלקו ואומר שהי' מוכרח למכור חלקו וחלק שמעון כי כוונתו הי' לטובת השותפות כי אם לא הי' מוכר בודאי הפו"מ הי' מקלקלים העסק ולא הי' שוה אפילו הסך שלקח כעת ועוד טוען ראובן שהי' מוכרח למכור חלק שמעון כי כ"פ תבע לשמעון חלקו לתשלום חלק הקאווציע וגם לתת על יי"ש ודחה אותו בלך ושוב ע"כ מכר גם חלקו ושמעון טוען אני אמרתי לך בפירוש שאל תמכור חלקי רק אמרתי לך שתעשה עמי כתב מאחר שהקאנטראקט נכתב על שמך במה אני בטוח על מעותי שאתן לך וגם כעת אני לוקח חלקי וההיזק שעולה עד כעת אשלם להשותפות אבל ההיזק המגיע עד תשלום שלשה שנים איני רוצה לסבול ולמה מכרת חלקי ואני אין לי פחד מהפו"מ וגם עסק הפרפניצייע אין שומתו ידוע ולפעמים יכול להיות רווח רב זה תורף טענותיהם והנה מעלתו הביא שנחלקו בזה חכמי עירו ויש שאמרו שהדין עם ראובן מהא דכתב הסמ"ע סי' קע"ו ס"ק ע"ט דשותף יכול לעשות מה שנראה לו שהוא תועלת השותפות ובנתיבות סט"ו הביא בשם הרי"ף שבדבר דאיכא פסידא בהמתנה יכולין שותפין לכוף זא"ז למכור וכ"כ המרדכי דשותף כיורד ברשות דמי וא"כ ה"נ הי' יכול למכור חלק שמעון ג"כ כיון שהי' מפחד ראובן מפני ההפסד ומעלתו כתב ששמעון פטור ומהטעם שיבואר לפנינו וע"ז ביקש לחוות דעתי אף אני והנה מעלתו כתב לצדד בזכות שמעון ומטעם כיון שדרך השוכרים פרפינצייע להחזיק לעצמם ולא להשכיר לאחרים הוה שינוי גדול ומבואר בסי' קע"ו ס"י דהיכא דשינה השותף כל פחת שיבא על ידו לעצמו הוא ואף שטען ראובן שהי' לטובת השותפות מ"מ הא מבואר בסי' קע"ח ס"ג בהגה"ה דשותף שהוציא הוצאות לטובת השותפות א"י ליטול הוצאה יותר משבח ובנ"ד הי' כאן הוצאה בלי שבח כלל אף שטען שעשה לטובת שותפות מ"מ הו"ל כא"י אם נתחייבתי לך ופטור אף משבועה דהא אנן סהדי שא"י ואני אומר דאין בזה ממש דמה שטען ששינה בהשותפות וההפסד עליו זה אינו טענה דשינוי מקרי במה שעשה שלא כדרך מנהג העולם בעסק השותפות ובאופן המבואר בסי' קע"ו ס"י שמכר בהקפה וכדומה אבל כאן כ"ע יודעים שכל השוכר עסק ומתירא שלא יפסיד הוא משכירו לאחרים בכל מה שיוכל ומוטב לקבל נזק קטן ממה שיקבל נזק גדול שחשש שלא יפסד העסק לגמרי ומה שהלה טוען שהוא אינו מפחד הנה לא הדיעות שוות אבל כל שנראה לראובן שיהיה הפסד גדול ומכר חלקו וחלק שמעון כדין עשה כי שותף כיורד ברשות דמי כמ"ש ברמ"א בס"י דכל מה שאינו משנה או פושע עושה בשל חברו כמו בשלו ומקבל ההוצאות שהוציא וכאן אנן סהדי שלא פשע דהרי גם חלקו מכר שהיה מתירא מפני הפסד גדול ובודאי לא שדי אינש זוזי בכדי ומ"ש מעלתו דכל שלא היה שבח אינו נוטל הוצאה כמבואר בסי' קע"ח ס"ג ז"א דשם מיירי בעשה הוצאות שאינו מענין השותפות רק חשב שבזה יעדיף העסק א"כ מה שהוא יותר על השבח לא יקבל אבל מה שהוא עסק השותפות לגמרי פשיטא שהם שווים חלק כחלק ההפסד והריווח ומ"ש מעלתו דלא שייך שעשה לטובת השותפות כל שהוא מבטל השותפות וזה לא מקרי תועלת השותפות והביא שכ"כ שו"ת פרח מטה אהרן ח"א סי' פ"ט דהא דקי"ל שותף ששמע ושתק אמרינן דהסכים למעשיו הוא דוקא כשמשתדל בעסק השותפות לטובת השותפות אז אף שמגיע אח"כ היזק שייך לומר דהסכים למעשיו אבל אם זה חלק שלא מדעת שותפו ל"ש לומר דשליחותו קעביד והסכים למעשיו דהרי לא עשאו שותף שליח רק לקיים השותפות ולא שיחלק וגם כאן היא כן במח"כ לא דמי דשם חלק שלא מדעת שותפו וא"כ לא חשש רק שלא יגיע לו הפסד לבד ולא בעד שותפו שפיר אמרינן דשותפו לא הסכים אבל כאן עשה בשלו כמו בשל חברו ופשיטא דנתכוון לטובת השותפות ואף דשמעון לא פחד מהפו"מ וראובן פחד מה בכך לפשיעה ולשינוי לא מצי לחשבו דחזקה שבודאי אדם רוצה לעשות כל טצדקי שירוויח ואם פחד שלא יפסד כל העסק לבו אנסו ואשרי אדם מפחד תמיד ומ"ש מעלתו דע"כ לא כתב הנתיבות בשם הרי"ף דבדבר דאיכא הפסד יכול לכופו שימכור דוקא בדבר שאין בו דין חלוקה אבל כאן דבר שיש בו כדי חלוקה שדרך העולם לקבל עסק פריפנציייע לשליש ולרביע לפי ערך פרעצנטין א"כ למה מכר חלק שמעון והיו יכול למכור חלקו לבד הנה בזה צדקו דבריו אמנם תמהני שכתב בשם הנתיבות שהביא בשם הרי"ף והיא בהרי"ף פ' המקבל ולמה לא עיין במקור הדין דשם קאי המקבל עסקא שקבלו שנים עסקא מאחד ואח"כ רצה אחד לחלוק ואמר רבא דלא מצי לחלוק וכתב הרי"ף דדוקא אם אין פסידא בעכוב המכירה דאל"כ יכול לחלק והביא ראי' מהא דאמר רבא בגיטין דף ל"א דלאחר השלשה פרקים כל יומא יכול למכור וע"כ דכל שיש הפסד בעכוב יכול לחלק והוא הדין המוזכר בסעיף י"ד והרי גם שם יכול לחלק ועיקר הוא אם יש פסידא אז יכול למכור וגם כאן אולי זה שרצה לקחת ממנו החלק לא רצה רק שיקבל כל החלק שלו ושל שמעון וא"כ לא פשע כלום ומ"ש מעלתו דאף אם אמת כדברי ראובן שתבעו שיתן חלקו וזה דחה אותו בלך ושוב מדוע לא נתן לו חלקו מ"מ א"י לחלק בלי דעת ב"ד כיון שלא אמר לו שאינו רוצה ליתן רק מדוע אינו נותן לו חלקו ומדמה למ"ש בסי' רצ"ב דאסור ליגע בדבר הנפקד אצלו כל שאין פסידא הנה כמו זר נחשב לדמות לשם דשותף יכול לעשות בשל שותפו כמו בשלו שכל העסק הוא שלו ושל חברו וכמבואר בסעיף יו"ד ומה ענינו למפקיד ונפקד ול"ד לסעיף י"א דשם מיירי לענין ריווח שזה טוען שמאחר שלא נתן חלקו נתבטל השותפות מבואר שם דכל שלא דחה אותו לגמרי שאינו רוצה לתת לו נעקר השותפות משא"כ כאן דבאמת לא נעקר השותפות רק שמכר כל העסק וכל שלא פשע ושינה ועשה לטובת השותפות מה שעשה עשוי ובזה הן נסתר מחמתו מ"ש דאף אם יברר ראובן בעדים ובשבועה שתבעו כ"פ ליתן חלקו ולא נתן אז המנהג שמוחלט הקאווציע א"כ המאה ר"כ מוחלטין לו אבל הש"ט שנתן כיון שראובן יודע שלא הי' רק משכון ביד שמעון והמשכון אינו רק שעבוד בעלמא וכל שטוען המלוה א"י נאמן הלוה כמבואר בסי' ע"ב סי"ד וא"כ גם כאן הא ראובן א"י בבירור אם הי' היזק ונאמן שמעון הנה כמה דבריו מבולבלים דמה ענינו לכאן הא זה טוען שמכרו לטובת שותפות ואטו שמעון טוען שודאי היו מרוויחים וגם שמעון א"י ומה גם שמודה שראובן לא פשע רק שפחד מהפו"מ שלא יתקלקל העסק לגמרי וא"כ עשה לטובת השותפות ופשיטא שהשותף מחויב לשלם כל מה שהי' הפסד והנה כ"ז לענין מה שנתן לו אבל לענין מה שישלם לראובן ההיזק מביתו כיון שלא נתן עדן לכאורה הי' נראה מלשון הש"ע ס"ו בסי' קע"ו דלהשתעבד לשלם מביתו לא וה"ה כאן אבל באמת דברי הש"ע תמוהים דבסי' צ"ג מבואר דאם ידוע הזיקו מחויב לשלם מביתו ג"כ וכבר נתקשה בזה בשו"ת שב יעקב חלק חו"מ סי' ז' ועיין ט"ז שכתב דאם התנה שיהיה הפסד לחצאין אליבא דכ"ע מחויב כפי תנאי ועי' בשב יעקב שם ובתומים סי' צ"ג ובקצה"ח חי' קע"ו שם שכ"ז היא דוקא בשלא קיבלו ההפסד לחצאין וכאן שהיו שותפין ממש פשיטא דאליבא דכ"ע אם מברר לו ההיזק פשיטא דחייב לשלם ואם אינו מברר הו"ל כא"י אם נתחייבתי לך וז"ב דרך כלל באם שיתברר שראובן לא עשה במרמה מה שמכר רק שהיו מתיירא מפני היזק רב ויברר הזיקו שהי' לו אזי מחוייב לשלם לו כל הזיקות לפי ערך חלקו אבל אם לא יברר ויוכל שמעון לברר שבמרמה עשה ושינה ופשע אז אינו מחוייב לשלם לו כלום בהזיקו ויוכל לתבוע לראובן שיתן לו המאה ר"כ והש"ט ולא ישא בעול ההיזק ואם לא יוכלו לברר לא זה ולא זה אז לפי ערך שקיבל המאה ר"כ וש"ט ינכה לו ראובן והמותר לא יוכל להוציא מידו מספק והנה אף אם יברר שמעון שראובן פשע לא יוכל לתבוע רק לראובן אבל לא מי שלקח ממנו דזה יכול ליקח מאחד מהשותפין כמ"ש בספר בית הלל באהע"ז סי' פ"ז הובא בב"ש שם ס"ק י"ט ועיין בב"מ שם ובש"ך חו"מ סי' ע"ז ס"ק למ"ד ובלא"ה נראה לפע"ד דכאן ודאי ראובן יכול למכור אף חלק שמעון ומטעם כיון שהוא כתוב בקאנטראקט ואם לא יפרע הראטיס הוא חייב לשלם בדיניהם אפילו מגלימא דעל כתפי' והמשכיר לא יכול לתבוע רק למי שכתוב בשטר הקאנטראקט ולא לאחר א"כ ראובן העיקר בזה ופשיטא דיכול לעשות כל מה שיבין שהוא לצורך השותפות ומה גם שלכך אין טענת שמעון טענה שהוא אינו מפחד כ"כ מפני שראובן יש לו פחד יותר שהוא הביא עצמו בעול הקאנטרקט ונשתעבד בכל אשר לו והשותף יעמוד מנגד ואף שיכול לדונו בדיני ודיינא עכ"פ הוא נכנס יותר בעול ההשתעבדות וע"כ יכול לעשות כל טצדקי ובלבד שלא יפשע ולא ישנה כנלפענ"ד.

ומה שהאריך ליישב מנהג של ישראל שכותבין בשטר מכירת חמץ שמשכירים הבית לעכו"ם עד לאחר פסח אף דבדיניהם ג"כ לא ישלם העכו"ם כשיהי' הפסד שאינו רק הערמה וכיון דשכירות לא קניא הו"ל כמקבל אחריות על חמצו של ישראל בבית ישראל כמ"ש במק"ח סי' ת"מ ס"ק ג' וע"ז רצה לישב מנהגן של ישראל לפמ"ש הרא"ש ס"פ קמא דע"ז והובא בש"ך יו"ד סי' קנ"א ס"ק י"ז דאף דשכירות לא קניא כיון דבדיניהם שכירות אלימא כמכר ואף אם נפל ביתו של משכיר א"י להוציא והוה כמכר ע"ש ה"ה כאן דבתר דיניהם אזלינן והוה כמכר וכמ"ש המ"ב ואף שהמ"א חולק בסי' תמ"ח כאן ממנ"פ מותר דבדינינו לא קיבל אחריות וכל האחריות הוא דבדיניהם אין הנכרי חייב לשלם דיודעין שהוא רק הערמה ובדיניהם שכירות ממכר הוא הנה דבר זה לכאורה הוטב בעיני אמנם מה שהקשה מעלתו על דברת הרא"ש הנ"ל דא"כ בישראל נמי כיון דקי"ל שאם השכיר בית לאחד ונפל ביתו של משכיר א"י להוציאו א"כ הוה שכירות ליומא ממכר ומה שרצה לחלק דאם משכיר לזמן קצוב באמת שכירות ליומא ממכר הוא משא"כ במשכירו סתם כמבואר בב"י בחו"מ סי' שי"ב הנה רואה אנכי שלדבריו בשכירות לזמן קצוב יהי' קונה שכירות וז"א דא"כ לישני בפסחים דף וא"ו ובע"ז דף ט"ז ולחלק בין שוכר לזמן קצוב ובין משכירו סתם אבל באמת זה אינו סברא דבאמת ניהו דא"י להוציאו הא באמת שכירות לאו כמכר היא בדינינו וכבר כתב הנימוק"י והריב"ש הובא בש"ך חו"מ סי' שי"ג דשכירות הוה ממכר לענין הנאת השתמשות ולא קנין בעצם וא"כ ניהו דא"י להוציאו הא באמת יש לו הנאת תשמיש ובדין הוא שלא יוכל להוציאו מביתו אבל מ"מ אינו כמכר בד"ת וא"כ ל"ש כלל סברת הרא"ש ועיקר סברת הרא"ש דחזינן בדיני עכו"ם אלמו שכירות כמכר וא"י להוציאו אף שהשכירו סתם והי' יכול בדינינו להוציאו ואפ"ה הוה בדיניהם כמכר גמור ולכך כיון שידם תקיפה כדיניהם דיינינן להו אבל מ"מ עפ"י דינינו שכירות לאו ממכר מקרי אף שא"י להוציא ולפ"ז גם גוף היתירו שהמציא אין לו מקום כיון דהם יודעים שאינו רק הערמה בלבד א"כ בדיניהם ודאי לא מקרי השכירות שהשכיר בשביל חמץ לשכירות כלל ומכ"ש למכר וא"כ מה מועיל מה שבדיניהם שכירות כממכר הא זה דוקא כששוכרו באמת לדור שם אבל לא בחמץ שאינו מחשב למכר ולא לשכירות וז"ב לדעתי אחר כן כשהגיע תשובה זו להמופלג הנ"ל השיב לי דמ"ש דלא מקרי שינוי במה שמכר חלקו וחלק שותפו בשביל שהי' מתיירא מהפסד מרובה וע"ז כתב הוא דמקרי שינוי והביא ראי' משו"ת הרא"ש כלל פ"ח סי' א' וסי' ד' במ"ש כיון שמכרם בתורת עיסקא אין לו תורת שותפות והרי התם מכר מפני שמתירא שלא יפסד ואפ"ה אי הי' מקרי שותפות הי' צריך לשלם על שלא שאל עצתו והנה לכאורה יפה השיב אבל באמת הדבר תמוה דלמה יהי' זה צריך לשלם הא באמת מתיירא מהפסד אבל לפע"ד שאני התם דראובן נתן לשמעון מעות למחצית שכר לקנות חטים וא"כ כיון שזה נתן המעות ניהו דבשביל טרחתו נעשה שותף אבל עכ"פ צריך לשאול לזה שנתן המעות דהוא עיקר השותפות אבל בנ"ד שראובן שנכתב הקאנטראקט על שמו זהו העיקר והי' לו ממה להתיירא שהרי הוא העיקר והוא מחויב להשלים מה שהתחייב פשיטא דיכול למכור כל שהי' נראה לו שזה תועלת השותפות כנלפע"ד אבל באמת דברי הרא"ש צ"ע.

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף