שואל ומשיב/א/ב/טו

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שואל ומשיבTriangleArrow-Left.png א TriangleArrow-Left.png ב

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

שואל   מהדורה קמא חלק ב סימן טו   ומשיב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

בשנת תרט"ו הגיעני שאלה מהרב החסיד מוה' צבי הירש נ"י אבד"ק פעשניזין. אודות השו"ב ר' צבי שהגבו עליו עדות שלא בפניו כמה מעשים מכוערים בענין שחיטה ושלחו לו ע"י השמש ר' שמעון ולא רצה לבא ומענה בפיו שיביא איזה ב"ד ממקום אחר וידונו אותו ואגב זה שואל על מה שנוהגין שם שנותנין שכר על הכשרות יותר מטריפות דהיינו שנוטל חלק עשירית מכל בהמה בדמי שוויה וא"כ טריפה שאינו שוה כמו הכשירה א"כ נוטל פחות ובפרט בעיר קטנה וכבר נודע מה שערערו בסי' ח"י על מה שנוהגים השו"ב לקחת מהכשרות וכאן ל"ש כל התירוצים דנוטל ממון וגם דבר גדול וגם בעיירות קטנות השו"ב הם מורי הוראות בענין טריפות הריאה ול"ש סברת התב"ש וכתב שכבר כתבו לבראד ואסר השוחט וגם כתב שיבטלו המנהג הלז אבל לא שמעו לו וע"כ בקשו שישאלו ממני והנה אנן מה נענה אבתרי' כי אין שום תרופה בענין המנהג הלז אך מצאתי שיש להוסיף עוד דהנה במה שאמרו הנוטל שכר להיות רואה את הבכורות אין שוחטין ע"פ אא"כ היה מומחה כאילא שהתירו לו חכמים להיות נוטל ד' איסרות וכו' בין תם בין בע"מ ופרש"י דלכך אין שוחטין דדלמא משום אגרא קשרי לי' אא"כ הי' מומחה כאילא ופרש"י דחסיד הוה והדבר יפלא דמה ענין מומחה לחסיד וגם הדבר תמוה כיון דגם לאילא לא התירו רק באופן דקשקיל בשוה מתם ובע"מ א"כ לכל אדם נמי וכבר הרגיש בזה בבכ"ש בחידושיו לבכורות שם ובתב"ש סי' ח"י ס"ק ל"ו נדחק ג"כ בזה אבל מצאתי ברמב"ן על בכורות שנדפס ברי"ף דפוס פ"ב שהרגיש בזה והוא כתב דיש שני חששות חשש שמא יכשיר בשביל שכרו ולכך נטל בשוה בין תם בין בע"מ ויש עוד חשש שנוטל שכר כדי להורות והוה כמו הנוטל שכר לדון דדיניו בטלים וכן במורה הוראה ולכך לא התירו לו רק שכר טירחא דמבטל ממלאכה אבל שכר ראי' לא רק לאילא התירו כיון דהי' מומחה וכ"ע מייתי לי' הותר לו שכר ראי' ע"ש ובאמת שהפירוש נחמד מאד וכן נראה מהרא"ש בפסקיו שפירש כן שהרי כתב דמה דהתירו לאילא ליטול שכר הוא מפני שהי' הכל מביאין אליו בכורות והי' מתבטל ממלאכה ולרש"י עיקר ההיתר הי' בשביל שהוא חסיד וע"כ כרמב"ן דמה שהתירו לו ליטול הי' בשביל המלאכה ומפני חשד ליכא כיון דהי' נוטל שוה בשוה אבל הטור סי' שי"ב לא כתב כן רק דבעינן שיהי' מומחה ומוחזק לכל בכושר ובאמת הרא"ש כפי הנראה הלך בשיטת הרמב"ן וצ"ע איברא דמ"ש הרמב"ן דאם שייך חשדא אין חילוק בין צורבא מרבנן לאחר צ"ע דבעירובין אמרו דצורבא מרבנן חזי לי' לנפשיה ע"ש בדף ס"ג וכן אמרו בביצה כ"ח דת"ח רואה לעצמו וצריך לחלק דסכין אינו מוחזק לאיסור ועיין ר"ש פ"ב דנגעים ובבכ"ש בבכורות שם בדף ל"א בתוס' ד"ה דהא ע"ש וליישב דברי הרמב"ם ורש"י שפירשו מומחה חסיד או חכם בקי ומה ענינו לענין חשש חשדא נלפע"ד עפמ"ש בשו"ת נו"ב מהד"ק חאהע"ז סי' ל' להקשות דלפמ"ש בש"ע אהע"ז סי' ל"א דהעדים מותרין ליקח שכר חתימה על הגט דמפסידים שאסור להם לישא אשה זו וע"ז הקשה דא"כ בבכור דודאי אסור לקחת ממנו בשר ובפרט ביחיד מומחה וא"כ שוב מפסיד עי"ז שכר בטילה וכתב דשאני בכור דאם לא יתיר בלא"ה יהיה אסור ואם יתיר וירצה לקחת בשר שוב יוכל להראות לחכם אחר ויותר שלא על פיו ע"ש וצ"ע דא"כ אם ליכא מומחה אחר שוב מותר אך לפע"ד בפשיטות ל"ק דאכתי מה נעשה באם אינו בעל נפש ולא יחמיר על עצמו ובשלמא בעידי גט צריך כל אדם להיות בעל נפש משום חומרא דא"א ולפ"ז ז"ש אא"כ היה כאילא ביבנה והיינו בין לפירוש הרמב"ם דמומחה חכם גדול וא"כ מותר ליקח שכר שהפסיד דהא ליכא אחר וכל שיש מומחה אינו רשאי להתירו בפני שלשה הדיוטות כמבואר בבכורות ל"ו ובש"ע סי' ש"ט ולפירוש רש"י דהוא חסיד גדול א"כ ל"ש ליקח שכר דבודאי הוא בעל נפש ודו"ק. ובזה מיושב מה שלא חשו לנוטל שכר כדי לדון ודברי הטור צ"ע דנראה דארכבי' אתרי רכשי דפירש כרש"י ומ"מ התיר משום דהוא שכר בטלה דמוכח וז"א ובזה מיושב מה שהרמב"ם לא כתב כלל היתר לשכר הוראה ועכ"מ שם ולפמ"ש א"ש ודו"ק ובגוף ההיתר נראה לפע"ד דכל שנוטל שכר מן הטריפות ג"כ אף דאינו שוה בשוה מ"מ לא אכפת לן דהרי אדרבא ל"ש חשד דאדרבא אם יטריף יקח מן הטריפות ומ"מ צריך להקהל בשר וישחטו בהמות אחרות וא"כ יקבל מן הכשירות ומן הטריפות ודוקא כל שנוטל רק מהכשרות לבד זה יש לאסור אבל כל שלקח מן הטריפות ג"כ ליכא חשדא וכעין זה אמרו דלכך לא יטול מן התם רק פ"א דאל"כ יהיה חשד ולזה אין לחוש שמא לא ירצה הקצב לשחוט יותר דזה חששא רחוקה וגם אינו דבר ברור ל"ח יותר וממנ"פ בעיירות הקטנות עכ"פ צריכים לבשר כשר ובעיירות גדולות שוב הטריפות שווים כמו הכשרות כנלפע"ד. ואודות השו"ב לא ידעתי להכשירו כיון שניכר והוה כע"א ורגלים לדבר דמ"ש מעלתו ויש להעבירו או להעמיד אחר ע"ג ויקבל דברי חברות כנלפע"ד ומשום חשש מורה הוראה ל"ש בשו"ב שאינם נוטלים שכר ע"ז רק על השחיטה שוב מצאתי בכרתי סי' י"ח שהרגיש קצת במ"ש על המנהג אבל מ"ש נכון יותר ת"ל.

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף