שואל ומשיב/א/א/רצט

שואל ומשיב ‏ א א

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

שואל   מהדורה קמא חלק א סימן רצט   ומשיב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

שנת כת"ר הגיעני מכתב מהרב מו"ה יהודה אהרן איש הורוויטץ האבד"ק סאניוואטץ אודות ששם עשו שאנטץ במזרח העיר מפני שהאדון העיר יש לו שדות והיו הבהמות של העיר רועים בשדות האדון ע"כ צוה האדון לעשות שאנטץ למען יהיו הבדל ועשו למזרח העיר שאנטץ וגם לצפון העיר רק מעט בצד צפון לא נחפר עוד וגם בצד מערב נמצא שאנטץ מקדם ועתה ברצונם לחפור עוד ולחבר השאנטצין וגם לחפור הלאה להשלים השאנטץ הנעשה מימי קדם וגם בצד דרום העיר הולך הנהר ומעקם מעט בעקמימות לצד מערב ובאלכסונו היינו מערבית דרומית הוא כמו סמ"ך נמצא יהיה כל העיר מוקף היינו מזרח צפון מערב ע"י השאנטצין ודרום ע"י הנהר והנהר הלז הוא מפריד בין ארץ גאליציע באקאווינא לבין ארץ מאלדווע עם השערים של הספר והשאנטצין הלא המה עמוקים מאוד ויש להם בתוכם גבוה עשרה במשך ד"א בשופי ואולי יש גבוה עשרה במשך ג' אמות אך החפירות השאנטצין רחוקים מהעיר ערך שלשים קלאפטיר פנוי היינו מהגינות של העיר ומהנהר לבתים יש מקומות אשר המה סמוכים אל הבתים ויש מקומות אשר רחוקים הנהר מהבתים כמה קלאפטיר והמ"א כ' בסימן שס"ג ס"ק ל"א דבעינן שיהיה הנהר סמוך ממש לראש המבוי והנה מע"ל הביא דברי זקני הח"ץ ז"ל סי' ה' שכתב להלכה דחריץ המקיף סביב מכל רוחותיו עמוק עשרה ורחב ד"ט הוה מחיצה גמורה ובנ"ד השאנטצין המה עמוקים ערך א' וחצי קלאפטיר ורחבים גם כן כן והנה אמת נכון הדבר שהח"ץ כתב כן והוכיח שהדבר מפורש בש"ס ולא הוצרכו הפוסקים להזכירו שהוא דבר פשוט ותמ' על אמונ' שמואל והרב השואל שלא מצאו זאת כ"א בעבוה"ק לרשב"א והדבר מפורש בש"ס והנה אף כי אני שותא דידי' לא ידענא בכ"ז תורה היא וללמוד אני צריך והנה אמת נכון הדבר כי חריץ הוא דין רה"י ואמרו בי' גוד אסיק מחיצתא שיהי' לו דין רה"י ועולה עד לרקיע וזה נקרא גוד אסיק מחיצתא וזה דווקא לענין שיהי' אסור לטלטל מרה"ר לחריץ וכן להיפך אמנם לענין שיהיה מתיר העיר שיהיו עי"ז נקרא רה"י כל העיר כמו אם היה מוקף מחיצה של חומה זה לא מצינו ואין לו שום ראי' ע"ז וגם מצד הסברא לא ידעתי אחרי כי בעיר יש כמה רה"י ורה"ר מה יועיל במה שיש עוד חריץ שנקרא ג"כ רה"י א"כ יש עוד רה"י סביב העיר ובמה יותר העיר דבשלמא חומה שמקיף העיר נעשה כל העיר כאלו הוא מבוי או בית אחת מוקף חומה אבל חריץ ניהו שהוה רה"י והפסק בפ"ע אבל מה יתן ומה יוסיף להעיר שיהי' מותר עי"ז ומה שהביא ראי' מערובין כ"ה דאמר ר"ח מודה לי ר"ש שאם עשה מחיצה על התל שהועיל מ"ט הואיל ובאויר מחיצת עליונות הוא דר מוכח מזה דתל גבוה עשרה אפילו יותר מסאתיים הוה רה"י גמור ומוכח בהדיא דכל שיש גבוה עשרה אף שכל מחיצותיו נעשים ע"י גוד אסיק מחיצתא שפיר מטלטלין בי' אף ביותר מבית סאתיים אף הוקף לדירה ע"ש שהאריך ולא זכיתי להבין שם הוא תל של עפר ומ"ל מחיצה של אבנים או של עפר או של בנין שם הוה מחיצה גמורה ומה ענינו לחריץ שאינו רק הפסק ונעשה עי"ז רה"י אבל לא יתחשב מחיצה ומ"ש ראי' מערובין דף ס"ז קרפף יותר מבית סאתיים שלא הוקף לדירה וכו' מ"ט מחיצה הוא וכו' ופריך מהסלע שבים וכו' ומה מדמה סלע שבים לקרפף ע"ש ולק"מ דשם לענין שיטלטל מתוכו לים בזה פשיטא דהחריץ הוה רה"י גמור והסלע הוה רה"י גמור אבל שיחשב מחיצה לא מקרי משום דניהו שתופס האויר עד לרקיע אבל אויר לא נחשב מחיצה וע"פ שטח הקרקע אין שום מחיצה ניכר רק אויר ואויר לא נקרא מחיצה ומה שהביא מהזורק דף ק' מתל אינו ראי' דתל הוה מחיצה גמורה אבל חריץ לא הוה מחיצה ומ"ש ראי' מערובין ע"ח חריץ שבין שני בתים וכו' הנה גם בשו"ת אמונת שמואל נדחק בזה ודברי הח"ץ בזה נראין לדחות דברי הרב השואל אבל באמת לפע"ד ל"ק דשם לענין שיהי' שני הבתים כאחת כל דיש חריץ ולא ניחא תשמישתי' הוה כשתים ובפרק כל גגות דף צ' מבואר בהדיא החילוק בין מחיצות ניכרות ללא ניכרות וכאן האויר אינו ניכר ובזה נדחה ראייתו מפ' כל הגגין שם ודו"ק ומ"ש ראי' מערובין דף כ"ב בתוס' בשם ר"ח כגון שהבור רחוק ג"כ אינו ראיה ומ"ש ראיה מהירושלמי פ"ק דערובין עושין חריץ ע"פ המבוי עמוק יו"ד ורחב ד' ומתיר המבוי וכו' הנה שם לענין שיהיה נחשב פתח למבוי זה ודאי דהחריץ מחשיב ההמבוי סתום כיון שיש הפסק חריץ בין המבוי לרה"ר וז"פ. דרך כלל בכל ראיותיו לא מצאתי שיהיו מבואר שזה נקרא מחיצה רק בעבוה"ק משמע קצת כן ולזה כוון הרב בעל אמונת שמואל שלא מצא רק בעבוה"ק ולפע"ד גם שם יש לדחוק דלאו מחיצה גמורה הוא רק שהיא רה"י ומדברי המ"א שהביא מע"ל יש ראי' גמורה דל"ח מחיצה דאי' נימא דחשיב מחיצה מה בכך שיש הפסק בין המבוי להנהר הא מ"מ המחיצה מקיפו ואטו במחיצה שלימה אף שלא יהי' סמוך להעיר לא יהי' נחשב מחיצה וע"כ שבאמת ל"ח מחיצה רק שע"י הים נסתם המבוי וזה ראיה ברורה לפע"ד ועכ"פ בנ"ד שרחב הרבה בין החריץ להבתים פשיטא דלא מקרי מחיצה בזה גם יתר דבריו אינם נוחים לי ומ"ש בשם חתם סופר חאו"ח סי' פ"ח שכתב דכל שיש בעיר ג' מחיצות בידי אדם אף שמחיצה הד' ביד"ש לא אתי רבים ומבטלי מחיצתא הנה כבר כתבתי דלפע"ד חריץ לא מקרי מחיצה גם בשו"ת נו"ב חלק או"ח סי' מ"ב מהד"ת כתב שיש לעשות צוה"פ על הגשר וע"כ לפע"ד לא יועיל כ"ז ואני מסופק בגוף החריץ אי נעשה מחיצה.

והנה אח"כ האיר ד' עיני ומצאתי דברי זקני הח"ץ ז"ל הוא ש"ס מפורש בערובין כ"ב ע"ב אילימא משום דמקיף סולמא דחריץ הו"ל מחיצה ממש ומי יגלה עפר מעיני הח"ץ והי' רואה הדבר מפורש מה שהוא יגע למצא ולא מצא ומ"ש רש"י שאסור לטלטולי מדרבנן הוא משום דלא גרע ממבוי שצריך תיקון מדרבנן עכ"פ מה"ת הו"ל מחיצה גמורה אח"כ ראיתי בריטב"א שם בהא דאמרו כ"ע נמי מקיף ים אוקיינוס כתב הריטב"א פירוש דכל שהוא עמוק יו"ד טפחים חשובה מחיצה כדאיתא בפ"ק דשבת ובכל דוכתא ע"ש הנה מבואר דחשוב מחיצה ובאמת מ"ש כדאיתא פ"ק דשבת זה ליתא וכבר כתב הח"ץ בעצמו דאין זה אופן התרת החריץ שעליו אנו דנין אבל מ"ש בכל דוכתי כוונתו לראיית הח"ץ אף שלפע"ד משם יש לדחות כדבר האמור ולכאורה רציתי לחתור היבשה דבאמת הש"ס דחה זאת ואולי הוא מהאי טעמא דל"ח מחיצה אמנם בריטב"א שם מבואר דה"ט דל"ח להתיר בשביל שהמחיצות מרוחקות והיא כדברי המ"א הנ"ל דבעינן שלא יהי' מרוחקות ויהי' רואה עצמו בתוך המחיצות כמ"ש הריטב"א וע' בת"א עכ"פ בנ"ד ודאי ל"מ מטעם שרחוקים השאנטצין מהבתים שוב ראיתי בשו"ת כנס"י סי' ב' ג' כתב בפשיטות דהחריץ מקרי מחיצה גמורה ולא כתב שום ראיה והוסיף עוד דא"ש והח"ץ האריכו בראיות למען הראות עשרם בבקיאות וחריפות אבל הדין פשוט דחריץ מקרי מחיצה ע"ש ואני בעניי לא ראיתי שום הכרע זולת בדברי רש"י שהבאתי.

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף