שואל ומשיב/א/א/רסד

שואל ומשיב ‏ א א

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

שואל   מהדורה קמא חלק א סימן רסד   ומשיב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

ודרך אגב אזכיר כאן מ"ש לי הרב מו' בצלאל אבד"ק נגרעשט בוואלחייא בער"ח תמוז תרי"ג ג' קרח. במעשה שהיה בסופר אחד המוחזק בכשרות והנה כעת נתן לו הגבאי דבהמ"ד ס"ת לתקן לו והס"ת הי' דמי' יקרים וגלל הסופר הס"ת עד אמצע וראה שהס"ת יפה ואמר להגבאי שא"צ שום תיקון וא"ל הגבאי אעפ"כ אני רוצה שתחדש את האותיות ולקח הסופר לביתו ותקן אותו והביאו לבהמ"ד והגבאי שילם לו ואח"כ נתברר שקטן תיקן הס"ת ושאלו להסופר למה עשית כן והשיב שאמרתי להגבאי שהס"ת כשר וא"צ רק לחדש האותיות לכן צויתי לבני הקטן להעביר בקולמוס לחדש אותיות ובשמות הקדושים הזכרתיו שלא יתקן שלא בידיעתי והקורא של בהכ"נ הכחיש הסופר ואמר שקודם התיקון היה הס"ת פסול מחמת שהאדימו האותיות וכמעט שלא נשאר רק חלודה בעלמא אח"כ היה בעל מגיה אחד שהגיה הס"ת הלז והראה שהיה כתיב ה"א במקום תי"ו והכחיש הסופר לבעל מגיה ובירר היטב שיש תי"ו רק שלרב דקותו אינו ניכר היטב רגל התי"ו והקורא הודה שכן הוא דן שמזה הוכיח שהס"ת היה מתחלתו פסול מדלא ניכר התי"ו וע"ז אמר הסופר שקודם היה ניכר רק שכעת לפי שעבר על הס"ת בדיו שחורה ועל רגל התי"ו שכח להעביר הקולמוס יפה ולכך לא ניכר רגל התי"ו וע"ז האריך מעלתו דהס"ת כשרה שהרי ע"א בהכחשה ל"מ וע"ז הביא דברי הש"ע יו"ד סי' א' סי"ד ודברי הט"ז והש"ך בשם מהרש"ל ומ"ש הש"ך סי' קכ"ז ס"ק י"ג דכל שגלתה התורה דע"א נאמן כשנים אז ע"א בהכחשה לאו כלום הוא וא"כ כאן בסופר דהתורה גלתה דע"א נאמן כשנים אז ע"א בהכחשה לאו כלום הוא גם הביא מה דמבואר בש"ע אהע"ז סי' קל"א לענין כתב ע"ג כתב וכתב דכאן לכ"ע כשר דהא הוה כתב ע"ג כתב דהא כיון שהסופר נאמן ואם כן לא עשה שום פעולה בזה הקטן ולא מקרי כתב ע"ג כתב זהו חו"ד הנה זה נכון אבל מה שכתב כאן דהתורה גלתה דהוה כשנים אינו נכון דזה הוה ככל ע"א באיסורין דאינו רק מצד הסברא ואינו נאמן כשנים.

אמנם גוף הענין היא תימה דדוקא התם דהוא בחזקת איסור עומדת אבל כאן הס"ת בחזקת כשרות עומדת וכל שע"א בהכחשה אוקי הס"ת בחזקתה וז"פ ולענין כתב ע"ג כתב עיין באו"ח סי' ל"ג ומ"ש בדג"מ ובנו"ב מהד"ק חלק או"ח סי' א' ומ"ש במגן גבורים שם ומה שיש לעיין אם זה הקורא יכול לקרא באותו ספר כיון שהוא אמר שמקודם היה הספר פסול וצריך תיקון א"כ לפי דבריו כשתקנו הקטן הס"ת פסול כמבואר באו"ח סי' ל"ט וא"כ הרי שויא אנפשיה חד"א אך נראה דל"ש כאן שויא אנפשיה חד"א דע"כ לא אמרינן זאת רק אם לפי דברי העד הוא טריפה או פסול כמו בבהמה שזה מעיד שלא נשחטה כהוגן ושייך שויא אנפשיה חד"א דהוא מטעם נדר או מטעם הודאה בע"ד לכל מר כדאית ליה ועיין שעה"מ פ"ט מאישות אבל כאן לפי דברי הקורא לא אסר הס"ת חלילה ולא פסל ורק שצריך תיקון והרי אם היה הסופר בעצמו מתקנו היה הס"ת כשר רק שהסופר אומר שהקטן תקנו א"כ הקורא לא אסר על עצמו רק הסופר והרי הסופר אומר שלא הי' צריך תיקון והקטן כשר להעביר בקולמוס ואם כן לא שייך שויא אנפשיה חד"א דהקורא לא אסר על עצמו הס"ת ול"ש הודאת בע"ד ולא נדר וז"ב כשמש ודו"ק.

והנה בהא דאמרינן לחזקי' פטור בשוגג כדי שיודיעו הקשו דמה שייך כדי שיודיעו הא לא יהיה נאמן דע"א אינו נאמן כשהוחזק היתר לאסור טהרותיו של חברו והנראה בזה דחזקי' מיירי כשזה עושה טהרותיו של חברו והעד אומר שבשעה שנעשו נטמאו בזה אף שהטהרות יש להם חזקת טהרה מ"מ כל דלדברי העד לא התחיל חזקת טהרה שלהן כיון דהוא אומר שטמאן או ערבן ודמען ונסכן בשעה שהתחיל להיות טהור שיטת המהר"ם בשו"ת מימוני להלכות אישות סי' ג' דאף באתחזיק איסור אם לדברי העד לא התחיל האיסור כלל נאמן וה"ה להיפך אם לדברי העד לא התחיל ההיתר אף שלפנינו אם לא היה אומר כלל הי' הטהרות בחזקת טהרה דמה"ת לא אתחזיק איסור אבל העד אומר שתיכף נטמאו ונתערב ונתנסך בזה מהימן ושייך כדי שיודיעו ובזה נראה לפי ע"ד דבר חדש בהא דאמרו בב"ק דף צ"ט ע"ב דשמואל ס"ל דטבח אומן שקלקל חייב והרמב"ן בדיני דגרמי הקשה דלמה יתחייב הא בשהייה ודרסה הו"ל היזק שא"נ וכתב דהשחיטה גופה היזק ניכר מקרי דכל שלא שחט כראוי הוה כמתיז ראשה בסייף והקשה דו"ז בים התלמוד שם דאכתי קשה דשייך כדי שיודיע והיינו דמ"מ אין איסור ניכר שייך בזה כדי שיודיעו ע"ש ובמפה"י וכוונתו דאף דר"י לא ס"ל כדי שיודיעו היינו בהיזק שא"נ דבלא"ה פטור בשוגג ובמזיד חייב כדי שלא יהא כל אחד אבל אם הוא היזק ניכר רק דמ"מ לא נודע האיסור שייך כדי שיודיעו ולפמ"ש י"ל דבאמת לא יהיה נאמן אף שיודיעו זולת כשיהיה עדים או שירצה להאמינו דהנה מלבד דנשחטה בחזקת היתר עומדת אף שלפי דברי העד אומר שלא יצא בחזקת היתר מ"מ כיון דהוא אומן ויש רוב דרוב מצויין אצל שחיטה מומחין הן אף דאין ברית כרותה לאומן שלא יקלקל לפעמים מ"מ חזקת אומן שאינו מקלקל אומנתו והו"ל חזקה דאתיא מכח רובא דעפ"י רוב אינו מקלקל אף שיוכל להיות שיתקלקל מ"מ חזקה דאתיא מכח רובא הוה וזה אף לפי דברי העד אתחזיק כבר בחזקת אומן ושוב אינו נאמן נגד החזקה שלו ול"ש כדי שיודיעו כנלפע"ד דבר חדש ודו"ק. והנה דו"ז בים התלמוד חידש בגוף קושית הרמב"ן דטבח הוה שומר של הבעלים ושומר חייב אף בהיזק שא"נ דהרי קבל עליו שמירה והנה דבר גדול דיבר בזה וכוון לדברי התב"ש סי' ח"י ס"ק כ"ד שחידש כן ע"ש וכבר הארכתי בזה בחיבור השלישי בשו"ת בדף ש"י ע"ש ותמצא ועיין בתוס' ב"ק דף מ"ה והארכתי בזה ואכ"מ ובזה יש ליישב דברי מהרש"ל מהשגת הש"ך סי' שס"ג כמ"ש שם ברמז דלפי המסקנא דבשומר חייב אף בהיזק שא"נ א"כ שומר שאני מגזלן ודו"ק.

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף