שואל ומשיב/א/א/רנא
שואל ומשיב 
א א
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
והנה בשנת תרט"ו אור ליום ד' ויגש היה אצל מופלג אחד כמדומה ששמו רבי בעריש נכד הרב הצדיק מוה' יעקב ז"ל מטארניפאהל ושאל אותי במה דמבואר בש"ע סי' שס"ה ס"ב והוא דלא בקעי בה רבים ופירש"י והג"א הובא בב"י ומג"א שם דהיינו במקום מטונף או למקום מקולקל בפחתים וטיט ואין דרך רבים מצויים לעבור שם וע"ז שאל איך הדין אם אינו מקום מטונף וגם טיט אין בו ובכ"ז אין עוברים בו רבים כגון שהיא מן הצד וכן במקום ששר העיר אינו מניח לעבור שם אם מקרי פרצה והשבתי תיכף דלפע"ד ל"מ אם שר העיר אינו מניח לעבור שם דודאי לא מקרי פרצה דלא גרע מאית לית גדודי שאינו נוח לעבור בה ומכ"ש בזה דשר העיר אינו מניח לעבור ונקט פזרא וליתיב ופשיטא דשר העיר שרה"ר שלו דיכול לעכב אלא אף אם הוא מן הצד קצת ואין רבים עוברים שם ג"כ לא מקרי בקעי בה רבים ומידי דהוה אם היה בקרן זוית דאמרינן פתחא בקרן זוית לא עבדי אינשי וה"ה כאן כל דאין רבים מהלכים בו הו"ל כפתחא בקרן זוית דאין דרך להלך בזה כמו שאין דרך לעשות שם פתח אברא דלפ"ז למה כתב רש"י דוקא מקום מטונף ולא פי' בפשיטות הדברים דלא בקעי בה רבים דאין דרך רבים לעבור שם אך נראה דרש"י קשיא ליה מה הלשון אומר דלא בקעי בה רבים והיה לו לומר דלא הלכו בו רבים או דלא דרכי בה רבים או דרסי רבים ומה הלשון בקעו בה רבים וע"כ נראה דבאמת אמרו בב"ב דף ק' רבים שבררו להם דרך לעצמן מה שבררו בררו וכן מיצר שהחזיקו בו רבים דקנו ואף אם נימא דלא קי"ל כן וע"ש ובסי' שע"ח בחו"מ מ"מ כאן במבוי שיש בו פרצה כל שבקעו בה רבים שאינו לגמרי בשדה חברו רק בהפרצה כל שבקעו והוא מלשון ויבקעו שלשת גבורים במחנה פלשתים והיינו שעשו פרצה ועברו דרך מחנה פלשתים וישאבו מים וה"ה כאן כל שכבר בקעו רבים ועשו להם דרך שם שוב א"י למחות והו"ל פרצה ולפ"ז לכך פירש"י דלא בקעי בה רבים היינו במקום מטונף שאינו נוח לעבור שם דאז שוב יכול למחות דלא זכו בו רבים כיון שהיה מקום מטונף אבל גם אם בסתם לא הלכו בו רבים שוב א"י לעשות להם דרך שם והלה יכול למחות דיוכל לבנות או להעמיד שם איזה דבר ולא מקרי דרך רבים והתוס' שבת סימן שס"ה ס"ק ז' כתב דאם אינו מקום מטונף וליכא גידודי חיישינן שמא יהא בקעו בה רבים לקצר דרכם כיון שהוא מן הצד ולפע"ד נראה דל"ח לזה דמלבד דאינו רק ספק דרבנן שמא יבקעו בו רבים ובפרט בעירוב דספיקו להקל אף גם דבאמת לשיטת הרמב"ם והרי"ף לא מחלקינן כלל בין בקעי ללא בקעי ועיין בב"י שם ומה גם דאף לדברי התוס' שבת דוקא במקום שעושה לקצר הדרך ויש להם תועלת אבל במקום שאין דרך להלך כגון מן הצד ל"ח כלל ובפרט לפמ"ש כל דלא זכו בו רבים שוב יוכל למחות ולנקוט פזרא וליתיב ולא מקרי פרצה ומ"ש המופלג הנ"ל ראיה מהא דאמרו מחיצה שהגדיים בוקעין בו ולא קאמר דבמקום שאינו נמצא גדיים יהיה מחיצה וע"כ כיון שיכולין לבקע אם היה שם גדיים לא מקרי מחיצה וה"ה כאן ל"ד דשם כל שיכולין להפסיק ולבקוע מחיצה לא מקרי שמחיצה הוא שא"י להפסיק אבל ר"ה לא מקרי רק במקום שיכולין ודרך לעבור שם כנלפענ"ד ברור ועיין ט"ז ס"ק ט' מ"ש בזה דבקעי ולא בקעי תלוי במקום מטונף ולפ"ז בראשו אסור אפילו שלא בקרן זוית ע"ש ולפע"ד העיקר תלוי אם דרכם לעבור שם ולפע"ד שם כיון דהוא במבוי שלו ודאי יכול לעכב על בני ר"ה שלא ילכו דרך שם ולא מקרי רבים בקעו בו דרך כלל לפע"ד זה ודאי דכל דאין דרך רבים לילך לא מקרי פרצה ואדרבא במקום שהיו רוצים לילך שם רק שהמקום מטונף ואינו נוח ללכת בו קמ"ל רבותא דאפ"ה לא מקרי בקעי בה רבים מכל שכן כשאינם הולכים מעצמם כנלפע"ד בזה ראינו רק בעירוב דקי"ל כמאן דמיקל בעירוב ובלא"ה נראה לפע"ד דבקעי בה רבים הוא דוקא בר"ה ולא בסימטא ומשום דלא הלכו בה רבים כ"כ אף שהיו יכולין להלך וזה ודאי אף לדעת הפוסקים דלא בעי בר"ה ששים רובא בוקעין אפ"ה סימטא לא אף שיהיו יכולין לדחוק ועיין ב"מ יו"ד סמטא דדחקי בה רבים וע"כ דכל שאין מהלכין נקרא לא בקעי בלא"ה נראה לפע"ד דכל שמתחלתו היה פתוח ואפ"ה לא הלכו בה רבים לא מקרי בקעי בה רבים דחזינן שלא רצו לדחוק ולהלך שם אבל שם בפרצה שנפתח אח"כ י"ל דחיישינן שמא יבקעו בו רבים אחר כך דעד עתה עוד אינם מורגלים בדרך הזה כי לא היו פתוח וע"כ אם שם הי' פרוץ מתחלת בנין העיר ואפילו הכי לא הלכו בודאי לא חיישינן שמא יבקעו בו אח"כ וזה ברור.
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |