שואל ומשיב/א/א/ריז

שואל ומשיב ‏ א א

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

שואל   מהדורה קמא חלק א סימן ריז   ומשיב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

שלום וכ"ט לכבוד הרב החריף ושנון זית רענן מו"ה אשר זלקא ליפענא.

מכתבו הגיעני תמול ואז הביא הב"י דואר הרבה מכתבים ובכ"ז אמרתי להשיבו תיכף למען כבודו ולמען למודו בדבר שאלתו שכ"מ שנתן כל נכסיו לאחרים וכלל גם הנכסים שראוי ליפול לו לאחר מותן ונסתפק אי נימא כיון דלא חל על דשלבל"ע כל המתנה בטלה לדעת הסוברים כן המובא בחו"מ ס' ר"ג שלשה דעות המובא במרדכי או אפשר דלא חשוב דשלבל"ע והאריך בזה כאשר יבואר להלאה ולפענ"ד נראה בזה דבמתנת שכ"מ לא שייך בניו קני את וחמור ועכ"פ הדבר שבא לעולם בודאי קנה והטעם דהרי מתנת שכ"מ לא בעי קנין ובאמירה לבד קנה והוה ככתוב ומסור ולפ"ז כבר נודע מאי שחידש ש"ב הגאון מוהר"י ז"ל אבד"ק פוזנא הובאו דבריו בשו"ת נוב"י מהד"ק חלק חו"מ סי' כ"ה לענין דברים הניקנין באמירה לא שייך קני את וחמור דדוקא בדבר שצריך קנין מכלל הכל בקנין אחד שייך לומר מתוך שלא קנה זה לא קנה גם זה אבל באמירה הוה אמירות חלוקות ואינם תלוים זה בזה יע"ש שגם הנוב"י הודה לזה וקלס סברא זו ה"ה במשכ"מ דלא בעי קנין א"כ לא שייך ענין קני את וחמור אני מוסיף דאף אם היה המתנת שכ"מ בקנין ויפו כח המבואר בס' ר"נ דמועיל במתנת שכ"מ מ"מ לפמ"ש הסמ"ע בס' ר"ג ס"ק י"ט דבדבר שיוכל לחול עליו קנין כגון מעות דיש לו מציאות קנין אף שכללו בקנין סידור דלא מהני מ"מ כיון דיש מקום שיחול הקנין שפיר קנה יעו"ש וה"ה כאן במתנת שכ"מ כל דיכול לחול אף בדיבור בעלמא אף שעשה קנין אינו מבטל זה את זה דא"ל כיון דמתנת שכ"מ ה"ה ככומ"ס א"כ לא עדיף מאלו היה קנין ממש דהיה בטיל דז"א דסוף סוף כיון דבלחודיה לבד קנה באמירה כל אמירה לבדה אף שכללו בקנין כל דמצי לחול בלא קנין הקנין אינו מבטל כמ"ש הסמ"ע הנ"ל איברא דדברי הסמ"ע לכאורה תמוהין דהרי בב"ב דף קמ"ג פריך הש"ס מתרומה והרי תרומה גם הדבר לבדו איתא בתרומה דנפשיה וכבר האריכו בזה הנוב"י מהדו"ת חלק חו"מ סמ"ב הוא וחתנו הגאון הנ"ל וכבר קדמו בשו"ת בית יעקב סקי"ז והניח בקושיא אך לפמ"ש הדבר פשוט דשאני תרומה דלפי הס"ד דלא מועיל לתרום מן הרע על היפה א"כ שוב עכ"פ לתרום מהמר על המתוק לא משכחת שום אופן ומה בצע שהיא בתרומה דנפשיה אבל כשאנו דנין על חלת המר על המתוק ז"א בשום אופן אבל במעות דמשכחת לה קנין טוב ממיל' גם הקנין סידור אינו מבטל ובזה מיושב מאי דשני שם הש"ס דמדאורייתא תרומה מעלייתא היא ותמה בשו"ת בית יעקב בס' הנ"ל סוף סוף מדרבנן לא מועיל וע"ש שרצה להוליד דבדרבנן מועיל בקני את וחמור והקשה מזה על הריב"ש ס' רכ"ח ולפמ"ש א"ש דכיון דעכ"פ מדאורייתא יכול לתרום ומדרבנן בדיעבד שעבר ותרם על היפה המועיל שוב משכחת לה חלות שיחול התרומה שוב לא הוה קני את וחמור כמ"ש הסמ"ע וזה ברור דעכ"פ בשכ"מ דקני באמירה לא שייך ענין קני את וחמור שוב מצאתי בשו"ת נוב"י מהדו"ת חלק חו"מ סמ"ה שכתב בהדיא דבשכ"מ לא שייך קני את וחמור דקונה באמירה ושמחתי מאד שזכיתי לכוון בזה לדעתו הברורה איברא דבמחנה אפרים הלכות זכייה ומתנה ס"א דשם היה ג"כ במתנת שכ"מ שהקנה כל הבית לבתו והבית לא היה רק מקצתו שלו ופלפל שם אי שייך בזה קני את וחמור ולכאורה במתנת שכ"מ לא שייך זאת אמנם הדבר נכון דשם הוה אמירה אחת שהקנה הבית ואותה אמירה בטלה במקצת ולכך שפיר שייך בקני את וחמור דבאמירה אחת הוה כמו בקנין אחד אבל כל שהיה שתי אמירות בזה באמירה לא נתבטלה אמירה זו בשביל אמירה אחרת כמ"ש הגאון מפוזנא שם במהדו"ק בהדיא שוב מצאתי ביו"ד ס' רנ"ח בט"ז שם סק"ו שהביא תשובת הרשב"א שאם אמר שאם ישחק יתן כך לצדקה וכך למלך וכתב דל"ק וביאר הט"ז דהוה כקני את וחמור והרי בצדקה אמירה לבד קנה ול"ש זאת וכבר תמהתי בזה בחבורי יד שאול וע"ש ובאמת בלא"ה דברי הט"ז תמוהין דהרי אנן קי"ל דקני מחצה ותמהתי שם וכעת נראה דשם מטעם אסמכתא אתינן עלה וכל שלא חל המתנה למלך משום דלא אמר להקנות א"כ י"ל דגם בצדקה הוה אסמכתא ודברי הט"ז צ"ע ומצאתי בשו"ת זקני הרמ"א ז"ל סמ"ח שגם הוא הבין דברי הרשב"א הנ"ל כהט"ז והדבר תמוה כנ"ל וממאי שכתבתי לחלק דגם בשכ"מ כל שבאמירה אחת כלל שתי ענינים ובאחת בטל כל אמירה בטלה יתיישב מה שקשה לי מהא דפריך בגיטין דף ט' ומי אמר רב נחמן הכא והא אמר רב נחמן שכ"מ שכתב כל נכסיו וכו' והדבר תמוה דשאני שכ"מ דבאמירה לחוד קנה א"כ אף שנתבטלו לגבי הנכסים לא נתבטלו לגבי עבד משא"כ במתנת בריא שפיר אמרינין דהלכה כר"מ והיא קושיא גדולה להמעיין אך לפמ"ש א"ש דשם באמירה אחת שכ' כל נכסיו לעבדו וא"כ היה אמירה אחת שפיר שייך גם בשכ"מ דיתבטל כולה כמ"ש ודו"ק וראיתי למעלתו דאזיל בתר איפכא דבשטר דהוה כאמירה אף לר' נחמן דס"ל קני את וחמור קני מחצה כאן בטיל כולה והאריך בזה וכבר הבאתי דאדרבא באמירה אין מבטל זא"ז ומה שהקשה לר"נ דס"ל דקני את וחמור קני מחצה למה ס"ל כר"מ דבטיל כולה לא הבינותי כלל דמה ענין זה לזה דאם ביאר קני את וחמור אמרינן לר"נ דקני מחצה עכ"פ אבל מה דלא ביאר וכלל ביחד אמרינן דלא פלגינן דיבוריה ולא קני כמ"ש דבאמירה אחת ג"כ בטיל ואדרבא כיון שלא ביאר אי משאר העבד או לא בטיל כולי או משום דלא הוה כרות גיטה ואינו ענין כלל להך מחלוקת דקני את וחמור וז"ב ופשוט ומה שהאריך מעלתו אי במתנת שכ"מ מועיל דבר שלבל"ע הואיל ואיתא בירושה הנה גם בירושה אינו מועיל דשלבל"ע ועיין בנתיבות המשפט לשאר בשר הגאון מליסא ז"ל ס' רפ"א מ"ש בזה וכבר קדמו בס' בני אהרן הספרדי בשם המהרי"ט והביא ראיה דשפיר מצי להנחיל דאל"כ למה לו יכיר הא יכול להנחיל פי שנים בירושה ע"פ ובמתנת שכ"מ ועיין בשו"ת עבודת הגרשוני סי"א שהאריך בזה וכעת ראיתי מ"ש מעלתו בשם מהרי"ט אלזאזי בסוף בכורות הקשה ג"כ קושית הבני אהרן של מהרי"ט ומצאת בשו"ת הנספחות מהריטב"א בע"ז הנדפס באופן שם האריכו הגאונים מהר"ע איגר ז"ל וחתנו הגאון מהרמ"ם בזה והנה אמרתי אם ארצה להאריך בזה תקצר היריעה וכיון דמוגמר לא גמרינין אתחולי נמי לא מתחילין ובתשובה כתבתי בזה ולא נפניתי כעת לחפש אחריה וקשה עתיקא ומ"ש בסנהדרין דף ט' דבאומר פלוני רבע שורי' בשטת רש"י דמתוך שנאמן על פלוני נאמן גם על שורו וע"ז הקשה דלמה נאמן על פלוני הא הוה עדות שאי אתה יכול להזימה דיכול לומר דלא רצה להעיד רק על שורו ורק שאינו נאמן על שורו לכך אמר גם על פ' וע' בתוס' דף ט' ד"ה עדי האב תמצא מקום לחלק בפרט כאן שהוא רק ע"ד הפלפול וכה"ג ל"ש זאת ומה שהקשה על הקצה"ח לענין נכסי הפקר אי קני באגב והקשה מדברי הרשב"א הובא בב"י ורמ"א חו"מ סי' כ' בשכ"מ שהקנה לאחד מטלטלי אגב קרקע והביא דברי הסמ"ע והב"ח ז"ל שביאר דהוה עכ"פ אינו של הנותן ופקע כוחו והרי עכ"פ הפקר ג"כ נקנה באגב קרקע יפה הקשה וכבר זכיתי בה תחלה והארכתי עכ"ד הקצה"ח בתשובה מיוחדת וכמדומה שהיא בחלקי התשובות שאני מדפיס כעת ויתבאר שם בעז"ה והנה מעלתו רצף בתוך דבריו ג"כ תשובה מ"ש הבחור כהלכה המשכיל כמר שבתי ראפופורט והקשה בהא דאמרו בסנהדרין דף ל"ג ב' בהא דאמרו וחלופא מסית ורב שימי אמר משום דכתיב לא תחמול ולא תכסה ועל זה הקשה מהא דאמרו בזבחים דף ס"ו גבי לא יבדיל דאין צריך להבדיל ופריך הש"ס מהא דכתיב ולא יכסה וביאר התוס' דבכל לאווין שבתורה ל"ק דאל"כ למה כתב הלאו אבל כל דהוה סברא שצריך להבדיל שפיר א"ש דאשמענין דא"צ ע"ש ולפ"ז כאן קשה דהא ה"א מקרא דנקי וצדיק אל תהרוג דגם גבי מסית שייך בזה נקי וצדיק לכן קמ"ל דא"צ לחמול ולכסות אבל מנא ליה דאסור לחמול ולכסות ולכך חידש דרב שימי לא ס"ל הך דראב"ש וגם הרמב"ם לא פסק כראב"ש ולכך הקשה על הרמב"ם דדבריו סותרין דא"כ לא כתב פי"א מסנהדרין ה"ה מקרא דלא תחמול ולא תכסה זה הוא חד והנה זה שהקשה על הרמב"ם הן דברי ילדות דהכי בשביל שלא פסק כראב"ש בזה לא ס"ל סברא דראב"ש ועיין בשרשי הרמב"ם בספר המצות שהביא השורש הלז והביא דברי הש"ס הלז שיש ענין שלילה ע"ש וברמב"ן ומגלת אסתר והוא שחדש וביאר זאת באורך אמנם גוף הקושיא ש"ק דבמסית לא מסתבר כלל שיהיה רשות לרחם עליו כמ"ש הרמב"ם פי"א שם שאכזריות על השעלים אלו רחמים הם וכמ"ש למען ישוב ד' מחרון אפו ונתן לך רחמים וא"כ כיון דלא מסתבר כלל לרחם עליו ולכך יושב בדיין זקן וסריס וכדומה א"כ פשיטא דאינו שלילה רק לאו גמור וז"ב ופשוט ודוק אלה דברי הכותב בנחיצה דו"ש באהבה.

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף