שואל ומשיב/א/א/קפח

שואל ומשיב ‏ א א

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

שואל   מהדורה קמא חלק א סימן קפח   ומשיב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

יום צום העשירי א' ויחי תרח"י. באתה לפני האשה פייגא בת חיים והביאה מכתב מנד"ז הגאון מוהרצ"ה אורנשטיין נ"י היות שנשאת לאיש אחד זה ערך עשרה שנים והוה מאנשי הצבא ושמו איצק קליין והוא הלך אח"כ מפה לאונגרין בחיל הצבא תחת רעגימענט פרינץ פ' פרייסן ולא נודע אין ודרשו וחקרו שהוא בקעמזיר ובשנתרי"א הגיע מכתב לה מהרב מוה' העשיל אב"ד דשם הנכתב ביום ה' בהר וכתב לה אשר בקשה ממנו שבעלה יתן לה גט ע"ז השיב שהוא כבר יצא מדת ישראל ונעשה מומר ובכ"ז רצונו ליתן לה גט אך שתבא אליו לקבל הגט ובשנת תתנ"ו למספרם העריכה האשה הנ"ל געזוך להיענעראל קאמאנדא דפה ובקשה שיודיעו לה היכן בעלה אשר שמו היה איגנאטץ קליין בייא פרינץ פאן פרייסן ל"ד אונ רעגי. פירער וע"ז השיגה באשייד מהיענעראל קאמאנדא דפה מיטעלס מאגיסטראט דפה בזה"ל נאך אנצייגע דעס פערדן באטליאן דעס פרינץ פאן פרייסן אינ' רעגי' ד"ד קאשוי אם מערץ לויפענדס יאהר נומר דער אום שטאנדע דעס גענאנטען רעגעמנטס געוועזענר פיהרער איגנאץ קליין אם דעצעמבר פאן דער איזראליטשען צור קאטאהלישען רעליגיאן איבר טרעטים אם פעבר אויס דעם מילטער פערבאנדע מיט אבשיעד ענטלאסען ווארדען אונד אם מערץ אין דער פראהענפעסטע צור קרעמזיר לויט אנראהענדען טאדענשיין געשטארבין איזט מייא לעמבערג וגם בהטאדענשיין נכתב דאס ער אום מערץ בקרעמזיר געשטארבען אונד אם מערץ שם באערדיגט ווארדען. הנה לפענ"ד יש להתיר אשה זו ול"מ לפמ"ש הרמב"ם דדוקא בשמע מערכאות של כותים שאמרו הרגנו פלוני הוא דאינן נאמנים משום שמחזיקין ידי עצמן בכזה אבל כל שהעידו מפי ערכאות אחרים שפיר נאמנים א"כ כאן שהם עדים מה שנכתב להם מהבאטאליאן בודאי לא שייך התפארות ונאמנים אלא אף לשיטת הרא"ש דכל ערכאות אינם נאמנים אפילו אומרים שנהרג שלא ע"י כמבואר סי' י"ז סעיף י"א בהג"ה זה דוקא כשאומרים שנהרג ע"י ערכאות דשייך התפארות שרוצים לחזק ערכאות שלהם אבל בכאן אומרים שמת מעצמו מה שייך התפארות בזה. וגם בלא"ה נראה לע"ד דדוקא בשמען מן הערכאות שסיפרו זאת שייך לומר חשש התפארות אבל כאן הערכאות לא התפארו כלל רק שנדרשו לאשר שאלם והשיגו ע"ז באשייד לא שייך התפארות וזה לפע"ד דבר חדש אשר לא כתוב בשו"ת המדברים בזה ועיין בשו"ת כנ"י סי' נ"ב נ"ג מ"ש הוא והשבו"י בזה ובגוף והנאמנות של הקאמאנדא כבר כתב בשו"ת כנ"י שם דכיון דמוציאין ממנו ממשעבדי בשטר ערכאות כ"ש בנ"ד דלא שייך שוחדא ועיין בישועות יעקב סי' י"ז ס"ק ט"ו בפירש הקצר שגם הוא סמך ועשה מעשה כזה. איברא דעדיין יש לעיין דלא נזכר שם אביו ועירו רק שם איגנאטץ קליין ובסי' י"ח מבואר דבעינן שם אביו ושם עירו ואף במקום אומדנות והוכחות בעינן עכ"פ שם אביו אמנם נראה דשם קליין דהוא שם משפחה מהני ועיין ב"ש ס"ק י"ח בשם מהרשד"ם סי' ל"ה ואף אם נימא דשם המשפחה אינו סימן מובהק דיש כמה משפחות שנקראים כך מ"מ שם פיהרער וגם באטיליאן נומר ורעגמענט נומר וגם מ"ש מומר וע"ז העיד הרב מקרעמזר ג"כ בצירוף כמה אומדנות והוכחות נראה לפע"ד לסמוך ע"ז שזה בעלה של אשה פייגא בת חיים. ועדיין יש לחוש כיון דמת בלא בנים יש לחוש שמא יש לו אחין וכיון דלא נודע שם עירו איך נחקור עליו הן אמת דבש"ע סי' קנ"ז ס"ו מבואר דאם לא היה מוחזק באחין ואמר יש לי אחין אינו נאמן מכ"ש כאן דלא אמר שום אדם ועיין בב"ש דאין שום פוסק שנחלק ע"ז (סי' קנ"ו ס"ק י') ואף הנימוק"י מודה בזה ואף דמדברי רשב"ם ב"ב דף קל"ה משמע דבעינן שיהיה מוחזק שלא היה לו אחין כבר האריך בשו"ת נו"ב מהד"ת חלק אהע"ז סי' קמ"ה דסגי בלא היה מוחזק באחין. אמנם רבינו הגדול המוהרי"ט בראשונות סי' פ"ב ר"ל דבאיש שבא מארץ רחוקה ולא ידענו אותו ותמול בואו והיום נשא אשה ל"ש לומר דזה מקרי נתחזק בלא אחין אמנם באמת זה דוקא שם שהיה עד מעיד שבעיר מולדתו יש לו אחין א"כ לגבי דידיה לא אתחזק בלא אחין ושוב ע"א נאמן דעכ"פ לא אתחזיק היתר אבל כאן שלא אמר אדם מעולם שיש לו אחין פשיטא דלא חיישינן כלל וגם בגוף דברי המהרי"ט כבר האריך הנו"ב שם לדחות דבריו בקצרה ושב שמעתתא ה' פ' ב' ג' דחה דבריו וגם אני בעניי הארכתי בזה בתשובה לק' קאמרנא לדחות דבריו ע"כ נראה ברור לענ"ד דהאשה מותרת להנשא. והנה במ"ש למעלה דערכאות מהמני לכאורה יש לפקפק דהא הערכאות בעצמם לא ידעו רק מפי הסופרים שכותבים את האנשים המתים ואולי זה אינו מקרי ערכאות ומי יודע אם המשמשים ג"כ יש להם נאמנות וכ"כ שארי הגאון בעל בית אפרים חלק אהע"ז סי' ל"א אמנם מצאתי בב"י חו"מ סי' ק"ד שהעתיק בשם שו"ת חזה התנופה דגם האינטיגראדיר דהיינו סופר והגוים שהולכין עמו ממונים מפי המלך ע"ז ונאמנים ע"ש ולפע"ד גם אותם המשמשים שממונים ע"ז מפי המלך ושם העונש יותר קשה באם יעלים חיל צבא המלך דפשיטא דנאמנים וע"ש בב"י מ"ש בסוף הסי' שם משו"ת הרשב"א סי' אלף קי"א לענין ערכאות ומ"ש הב"י לציין תשובת דפוס סי' תתקמ"ו ובח"ג סי' ס"ט ודו"ק ועשו"ת מהר"א ששון סי' ה' דכל שאומרים שקברוהו לכ"ע נאמנים דכולי האי ל"ש לומר שיאמרו להתפארות שהרי הקבורה ל"ש התפארות. והנה בי"ב טבת הגיעני תשובת נד"ז הגאון מוהרצ"ה א"ש נ"י וכעת היא אב"ד בבריסק דליטא. והנה מ"ש דלשיטת הש"ך ביו"ד סי' נ' דבנולד ריעותא מחיים יש להחמיר ואם כן אף שלא הוחזק באחים יש לחוש דל"ש לאוקמא אחזקת פנויה שהיה לה מקודם והנה באמת כבר האריך בש"ש שמעתא ה' פ"ט בזה ולפי חלוקו כל דל"צ מעשה להתירו לא מחזיקין מאיסור לאיסור א"כ שוב כאן מותרת אמנם מ"ש בקמנטריסין צריך מסל"ת תמהני דכבר ציינתי בשו"ת כנסת יחזקאל סי' כ"ג מבואר בהדיא דקמנטריסין עדיף משאר עכו"ם וכל דלא מרע נפשיה ל"ש מסל"ת וע"כ היתר שלי נכון וגם יש לצדד להיתר לצרף דעת הגאונים דמומר א"צ חליצה כלל ובגוף דברי הש"ס דפריך והא מסל"ת נאמן ומשמע דקמנטריסין צריך מסל"ת אף שהן ערכאות נראה לפענ"ד הדבר נכון דהנה באמת צ"ב למה צריך הש"ס למסל"ת והא ערכאות נאמנים אף בלי מסל"ת משום דלא מרעי נפשייהו וכמו דאמרו לענין שט"ח דמוציאין ממון ע"י ערכאות אמנם נראה דלפמ"ש למעלה דלכך ל"ש התפארות דדוקא בשמע שייך התפארות שהרי אמרו בלי שאלה אבל ע"י שאלה ל"ש התפארות שהרי לא רצו להודיע רק נדרשו לאשר שאלו מהם ולפ"ז מדוקדק לשון שמע דדוקא בשמעו שהגידו מעצמם שייך זאת ולפ"ז להס"ד דל"ש חשש התפארות א"כ קשה למה נקט שמע ומזה הוכיח הש"ס דדוקא שמע שהוא מסל"ת אבל ע"י שאלה ל"מ וא"כ שפיר דייק הש"ס דמסל"ת הם ופריך א"כ שפיר דלמה לא מהמני אבל לבתר דחידש הש"ס דשייך חשש התפארות א"כ שוב ניחא מה דנקט שמע דוקא ושוב נוכל לומר דכל דל"ש חשש התפארות נאמנים אף בלי שמיעה רק ע"י שאלה אפ"ה נאמנים משום דערכאות מהמני.

והנה בהא דאבעיא להו אי סימנים דאורייתא או סימנים דרבנן הנה מדברי הפ"י בק"א בכתובות פרק שני בדף כ"ב למדנו דלמ"ד סימן דאורייתא הוא כמו רוב דרוב אנשים אין להם סימן זה ומ"ד סימן דרבנן אין כאן רוב דשכיחי אנשים שיש להם ג"כ סי' זה והנה הב"ש האריך בס"ק ס"ט דשטת הב"י דאף בכלים דלא מושלי אנשי חיישינן לשאלה למ"ד סי' דרבנן וביאר הב"ש כוונתו דעכ"פ סימן מובהק לא הוה דלפעמים מושלי אינשי ולא הוה סי' מובהק ע"ש ולכאורה צ"ב דהרי עכ"פ בכלים דלא מושלי אינשי ניהו דלא הוה סי' מובהק אבל עכ"פ סי' אמצעיים מקרי וא"כ כיון דעכ"פ רוב איכא ועכ"פ לענין אבידה שפיר יש להחזיר דרוב מהני כממון כל דאין חזקת ממון כנגדו ובאבידה ליכא חזקת ממון ובשלמא בגט ובעגונה יש חזקת א"א כנגדו ולא סמכינן ארוב אבל בממון אבידה דליכא חזקה למה לא סמכינן דעכ"פ רוב איכא דרוב לא מושלי וא"כ למה כתב הב"ש דלמ"ד סי' דאורייתא הוא כן וצ"ל דהב"ש לא כתב רק הא דהחליט הש"ס דכלים לא מושלי אינשי הוא למ"ד סי' דאורייתא אבל למ"ד סי' דרבנן לענין מיתת הבעל ולענין גט לא סמכינן ע"ז אבל באבדה אה"נ דמחזירין ובזה הן נסתר מחמתו כל הבנין של הנו"ב סימן ל"ב שהקשה דא"כ חמור בסימני אוכף היכא משכחת לה דאכתי קשה דניחוש לשאלה אף בכלי דלא מושלי אנשי ולפמ"ש א"ש כיון דע"פ רוב לא מושלי אנשי שפיר מהדרינן ודו"ק היטב איברא דלפ"ז צ"ב דא"כ למ"ד סימן דאורייתא למה צריך לאוקמא בכלים דלא מושלי הא אם סי' דאורייתא הוא כרוב ושוב מועיל באבידה כיון דליכא חזקת ממון כנגדו אך נראה דכשם למ"ד סי' דרבנן בכלים דלא מושלי אפ"ה כיון דאין סי' מובהק חיישינן ה"ה למ"ד סי' דאורייתא בכלים דמושלי כיון דחיישי לשאלה אינו סי' מובהק ומגרע ואינו רוב ולמ"ד סימן דרבנן אינו סימן מובהק אף בכלים דלא מושלי והוה רק רוב ובממון מועיל באביד' ובגט ומיתה ל"מ וכמ"ש ודו"ק.

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף