שואל ומשיב/א/א/קמח

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שואל ומשיבTriangleArrow-Left.png א TriangleArrow-Left.png א

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

שואל   מהדורה קמא חלק א סימן קמח   ומשיב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

בשנת כת"ר בר"ח שבט ד' בא הגיעני תשובה מדילטין מן הרב אב"ד שם מו"ה יעקב ראובן והדברים ברוב ענין ויבואר על סדר קונטרסי והנה האריך שם בדבר שהי' נודע שנאבד ר' אליקים געציל בר' מאיר וחפשו אחריו והעידו גוים ואף אם נימא דמקרי מסלפ"ת מ"מ יש ספק כיון שכבר נשמע הוה כמו הבעלים מרדפין אחריו כמ"ש מהרי"ק שורש קכ"א ומה שהשיגו עליו הרבה בעלי תשובות די"ל דשם מיירי שהאשה והקטן לא ידעו אם בעלים מרדפין ולכאורה רציתי לומר דמהרי"ק שפיר הוכיח דאף אם נימא דהוא ספק אם ידעו האשה והקטן או לא עכ"פ ספק מסל"ת הוה ואף בעדות אשה נחלקו בזה אי מהני ואף להאומרים דמהני היינו שם דמשום עגונה הקלו אבל לענין קנין הנחיל היאך מועיל בזה ובפרט שם דאינו רק גזל מדבריהם היאך מועיל מה שהבעלים מרדפין והם מסלפ"ת דלמא שמעו והיאך יוכלו להוציא והנה מהרשד"ם סי' קס"ה הובא בש"ש ש"ז פ"ו שהרדב"ז וחכם אחד נחלקו בזה ודעת הרדב"ז להשיג על מהרי"ק שאשה דומיא דקטן כמו קטן שא"י מרדיפת הבעלים כמו כן האשה והחכם כתב להיפך שקטן דומיא דאשה ולפע"ד רש"י הרגיש בזה וס"ל כהרדב"ז דרש"י פירש דבעלים מרדפין קודם דיבור הקטן וקשה למה לא נקט אשה דמיירי לעיל מיניה וע"כ דרצה לתרץ דאשה דומיא דקטן ובקטן לא אכפת לן אף שידע ברדיפת הבעלים ה"ה בזה וא"כ ראיות המהרי"ק נדחה אמנם עדות ר' משה בר' דוד הנה שם הוה מסלפ"ת גמור רק שיש חשש דלמא כוונה על הרוג אחר והנה מעלתו האריך ע"פ דברי המבי"ט סימן קל"ח דאמרי' האי שנאבד האי שנמצא והנה בכ"ז האריכו האחרונים ומעלתו כתב לבסוף דכאן דבאותו מקום אין שיירות מצויות ובעירות הקרובות לא נפקד איש רק זה א"כ שוב הו"ל קרוב ומצוי דאזלינן בתרא ולפענ"ד נראה דבר חדש דהנה באמת לכאורה קשה על כל החשש דחיישינן שמא אחר הוא ובמה דחיישינן לשאלה והוא מטעם חזקת חי של זה ואמאי והא זה עכ"פ אתרע שהרי נאבד ואינו לפנינו והאחר גם כן יש לו חזקת חי מנ"ל לחוש לאחר ומה אולמא זה מזה אמנם כבר הרגיש הב"ש סימן י"ז ס"ק פ"ד כעין זה בשם הט"ז וכתב הב"ש דאחר אין לו חזקת חי והוא תמוה כמו שהאריך הנו"ב דכל המתים אנו יודעים שהיו חיים מקודם אך ביאור הדבר דעל אותו איש שאנו דנין זה נודע לנו חזקת חי שלו וא"א לגרע חזקתו עד שנדע בבירור אבל רובא דעלמא אטו ליכא מת בעולם ע"ש ולפי"ז כאן שאין השיירות מצויות שוב אין לחוש על רובא דעלמא רק על הקרובות וכיון שהקרובות לא שמענו שנפקד איש וזה אתרע חזקתו וברובא דעלמא א"א למתלי שוב מהראוי לומר דזה מת מה שאתרע חזקת חי וכעין מ"ש מהרי"ו סימן ע"ט דאין ספק מוציא מידי ודאי.

ודרך אגב ארשום כאן מה שראיתי היום י"ז מרחשון תרכ"א עש"ק וירא בשו"ת חתם סופר על אהע"ז סימן מ"ג שהביא בשם הגאון מוהר"ם בנעט ז"ל אבד"ק נ"ש שכתב שלא להתיר עפ"י עדות ערכאות שלהם מבלי מסל"ת אע"ג דלא משקרי מ"מ לא נראה להתיר משום אל תשת רשע עד והרא"ש לא התיר עדות בע"ת משום תחלתו וסופו בכשרות והיש"ש שלהי יבמות סימן כ"ה תמה על הרא"ש בזה ומ"מ לא מלאו לבו לחלוק עליו בזה וה"נ דכוותיה עכ"ל והח"ס שם נדחק מאד בזה ובראותי זאת נחרדתי מאוד כי כמה פעמים התרתי בזה אך נראה דהדבר נכון דבאמת היש"ש תמה דאיך שייך כאן אל תשת רשע עד דהא אפילו עבד ושפחה נאמנים דפסולים מה"ת כל שמוחזקים בכשרות כשרים וה"ה בזה ע"ש אך לפע"ד הדבר ברור דבאמת בעגונה כל שהקלו בעבד ושפחה ודאי יהודי שמוחזק דלא משקרי כשר אמנם באמת כל הטעם הוא משום דלא בעי תורת עדות כמ"ש הרמב"ם סוף גירושין דדבר שיכול לעמוד על הדבר מבלי עד ואין העד יכול להשמט לא בעי תורת עדות ולפ"ז זהו דוקא במקום דסגי בע"א אבל במלחמה דשייך בדדמי ורק דבשני עדים ל"ש בדדמי כמ"ש הרא"ש בזה בודאי בעינן שני עדים כשרים וכמ"ש הב"ש ס"ק קנ"ג דכן משמע מהרא"ש א"כ בזה בודאי פסול כל שאינו כשר לגמרי וא"כ הרא"ש דמיירי בשעת גזרת השמד דשייך ג"כ בדדמי ובעי תורת עדות בזה שפיר הצריך עדים כשרים ולפ"ז בערכאות דאינו שייך בדדמי דערכי לא מרע נפשיה בודאי כשר אף שאינו עד כשר ודו"ק. ולפ"ז יצא לנו מזה דלהעיד שלא מת אינו נאמן אם לא היה תחלתו וסופו בכשרות דבזה בודאי בעי תורת עדות כמ"ש מהרא"י בכתביו והובא ביש"ש שם סימן כ"ד ורצה לדחות דברי מהרא"י ולפי מ"ש הדין אמת מטעם שכתבתי כנלפע"ד ברור ולפ"ז דברי הש"ע בחו"מ סי' ל"ד סכ"ב בהגה"ה תמוהים דבעדות ממון דבעי עד כשר פשיטא דמומר אף ששב פסול נמ"ש הרא"ש כלל נ"ב הנ"ל דלאפוקי ממונא ודאי פסול ומ"ש הסמ"ע שכן כתב התרה"ד סימן קצ"ח ודאי תמוה דאין ענינו לשם וכמ"ש בבית מאיר באהע"ז סימן י"ז ס"ו ומ"ש הוא דמקורו ממהרי"ק שורש קכ"א לפמ"ש אין ראיה דשם בעגונה מיירי ובזה א"צ לתורת עדות כ"א דלא משקרי משא"כ בממון ועיין ש"ך דכתב ג"כ דמקורו ממהרי"ק אבל דבריו צ"ע ועיין תומים שם מ"ש בזה ועיין יש"ש סי' כ"ד הנ"ל ובתשובה להרב המאה"ג מוה' שלמה דייטש האבד"ק א"ש בשנת תרכ"ב ט"ו בשבט ה' יתרו הוספתי דברים ע"פ מ"ש הרמב"ן במלחמות הטעם דבשני עדים ל"ש בדדמי משום דכל דהתורה האמינם אתם מה לכם עליהם ואם כן בודאי בעי עדים כשרים שהתורה לא האמינה רק לכשרים והתרתי שם בערכי שקבל עדות מפי שני יהודים שמת אחד.

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף