שואל ומשיב/א/א/קמה

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שואל ומשיבTriangleArrow-Left.png א TriangleArrow-Left.png א

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

שואל   מהדורה קמא חלק א סימן קמה   ומשיב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

בשנת תרי"ז ד' חיי כ"א מרחשוון שלח לי הרבני המופלג מוה' יעקב קלוגר נ"י וכעת היא הרב האב"ד דק' ווישנא ובן הרב המנוח מוה' חיים דוד ראבד"ק גריידינג ז"ל פלפול בענין יאוש ושינוי רשות והאריך לפלפל ביאוש וש"ר אם הלוקח לא עשה שום קנין רק שהיה ש"ר בידו אם זה בעצמו מקרי קנין או לא וכתב דזה פשיטא דאם יאוש כדי קנה והבעלים לא נתייאשו עד שבא ליד הלוקח זה ודאי דקני הלוקח דהא יאוש הוה כהפקר אי אמרינן דקנה והו"ל כזוכה מיד ההפקר אבל אם יאוש כדי לא קנה ויאוש לא הוה כהפקר גמור כמ"ש התוס' בב"ק דף ס"ו בזה יש ספק אם במקום דעשה קנין שלא מועיל בעלמא אם קנה ביאוש ושינוי רשות בעצמו או דלמא דבעינן קנין גמור ובזה האריך לתמוה על התוס' בב"ק דף ע' בהא דאמרו עקוץ תאינה מתאינתך ותקני לי גניבותיך דהקשו ד"ה באומר דממנ"פ במה מיירי אי מיירי בעומדת הגניבה בחצרו של לוקח מ"פ הש"ס וכיון דכי תבע ליה להגנב בדינא לא אמרינן לי' זיל שלים ואכתי מה בכך הא מ"מ קני' לו חצרו ללוקח ואי אינו עומדת בחצרו דל חיוב שבת מהכא הא פירות לא עבדי חליפין וע"ז תמה דמה בכך דלא הוה קנין גמור הא למ"ד יאוש כדי לא קנה מיירי המשנה והברייתא בהיה יאוש ואם כן הוה ליה יאוש ושינוי רשות וקנה אף שלא היה קנין וע"כ דל"מ יאוש ושינוי רשות והנה מעלתו לא כתב שום טעם דשינוי רשות לבד בלי קנין יהיה מועיל אמנם באמת דבריו יש לו מקום אם נימא דהטעם דשינוי רשות מועיל עם יאוש היא משום דבהיתירא בא לידו וכמ"ש התוס' בסוכה דף למ"ד וברמב"ן במלחמות פרק מרובה ואם כן שינוי רשות לאו קנין הוא רק דכיון דאתי ליד הלוקח בהיתר קני ליה משום יאוש והא דאין הלוקח זוכה בע"כ של הגזלן הוא כמ"ש התוס' בב"ק דף ס"ט דהגזלן צריך להגניבה לפטר מיד הבעלים ולכך אסור לכל אדם להחזיק בזה ע"ש ואם כן עכ"פ כשנותנו לו זוכה מצד יאוש דבהיתירא יאוש קני ואם כן שוב יקשה מה בכך דפירי לא עבדי חליפין מ"מ הא ל"צ קנין כלל וקני מתורת יאוש ועיין קצה"ח סי' שס"ב ס"ק א' שביאר כן בהדיא ובחבורי כת"י שהחלותי שנת תר"ה בדף מ"ט שם הארכתי בענין זה הרבה ועכ"פ קשה על הש"ס גופא דאמר כי תבע ליה קמן לא אמרינן זיל שלים מכירתו לא הוה מכירה ומה קושיא הא קנה עכ"פ ביאוש דבהיתירא אתי לידו ואף אם נדחק כמ"ש מעלתו דכל דלא הוה מכירה הוה קנין בטעות ולא מקרי ש"ר ואני מוסיף דשוב אסור להחזיק בו שלא מדעת הגזלן אבל ז"א דזה אם לא היה רוצה לתת לו הגניבה אבל מה קושיא דכל שהגנב רוצה להקנות הגניבה הו"ל מכירה דעכ"פ קנה ע"י היאוש והגנב רוצה למכור לו הגניבה בעד התאינה אמנם נראה דהדבר נכון דהנה בחו"מ סי' רס"ח מבואר שני דיעות אם קנין ד"א קונה במקום שנפל עליה דגלי דעתי' דלא רצה לקנות בד"א ע"ש ואני אומר דאף אם נימא דקנה אף שגילה דעתו שרצה לקנות בנפילה היינו דוקא במציאה וכדומה אבל במקום שתלוי בדעת שניהם כבר כתבו התוס' בכתובות דף מ"ו דבזה ל"ש אומדנא דהא תלוי בדעת השני וזה לא רצה להקנות רק על מנת כן ולפי זה הוא הדין כאן שזה אמר עקוץ תאינה מתאינתי ותקני לי גניבותיך אם כן זה הלוקח גלה דעתו דלא רצה לקנות מתורת יאוש רק מתורת קנין והגנב פשיטא דלא רצה להקנות רק ע"י התאנה ואם כן כל של"מ הקנין הלז שפיר לא קנה ושפיר הקשו בש"ס וגם התוס' הקשו שפיר כיון דפירי לא עבדי חליפין מה בכך שמועיל מתורת יאוש הא זה לא רצה לקנות בתורת יאוש וזה לא רצה להקנות ובזה מיושב קושית הקדמונים דמה מועיל באומר לו עקוץ תאינה מתאנתך דהא חז"ל הפקיעו קנין כסף וצריך משיכה ולפמ"ש אתי שפיר דהא באמת הלוקח יכול לקנות מתורת יאוש רק שגלה דעתו שרצה לקנות בזה וגם הקנאת הגנב לא היתה רק ע"מ שיתן לו תאנה ולפ"ז מה בכך דכסף לא קני הא כל דנתרצה הגנב שוב באמת הלוקח יקנה מתורת יאוש וזה נתרצה לתת לו וא"ל דיאמר לו נשרפו חיטך בעליה ולא ירצה לתת לו הגניבה דז"א דבאמת הוא יוכל לקנות ע"י יאוש וא"ל דזה לא גמר להקנות לו רק ע"י תאנה דז"א כיון דעכ"פ נותן לו התאנה שוב בודאי קונה וז"ב ודו"ק.

ודרך אגב ארשום מה שנחלקו המהרש"ל והש"ך סי' שס"ג ודעת המהרש"ל דבשומר א"י לומר הרי שלך לפניך משום דאינו קונה בשינוי אבל בגזלן תלוי בשינוי וכל שאין שינוי יכול לומר הרי שלך לפניך והש"ך תמה דלא ראה סוף הסוגיא והשעה"מ תמה ע"ז דגם בתחלת הסוגיא למה לא מחלק בתחלת הסוגיא דיש חילוק בין שומר לגזלן ובאמת שקושית הש"ך אין כאן תימה כ"כ דהש"ס לא אמר רק דמאן שמעית ליה דמחלק בין נגמר דינו ללא נגמר דינו רבנן אבל כאן בגזל כ"ע ס"ל דאומרים הרי שלך לפניך דעכ"פ לר"י אינו מחלק בין נגמר דינו ללא נגמר דינו אמנם קושית השעה"מ קשה טפי אמנם לפענ"ד היה נראה דע"כ לא שייך לחלק בין גזלן לשומר דגם גבי גזלן לא תלוי בשינוי רק לפי מה דקי"ל דשינוי קונה א"כ בגזלן תלוי בשינוי וכל שלא נשתנה לא קני אבל אם נימא דשינוי לא קני ממילא אין לחלק בין גזלן לשומר דגם גבי גזלן לא תלוי בשינוי וא"כ ממילא כשם דבשומר א"י לומר הרי שלך לפניך דלא תלוי בשינוי כמו כן בגזלן לא נשתנה ולא תלוי בשינוי ולפ"ז י"ל דר"ח לשיטתו דס"ל בב"ק דף ס"ז ע"ב דשינוי אינה קונה וא"כ מה נ"מ בין שומר לגזלן הא גם בגזלן לא תלוי בשינוי ובזה מיושבים דברי התוס' בב"ק דף נ"ו ע"ב דיש חילוק בין גזלן לשומר ודו"ק. ובזה מיושב היטב מה דק"ל טובא דאמאי לא מחלק הש"ס בין גזלן לשומר דבשומר ל"ש שינוי קונה אבל בגזלן דשינוי קונה והרי א"ה מקרי שינוי כמ"ש התוס' בשבת דף נ"ח וא"כ איך מצי לומר הרי שלך לפניך וא"כ אמאי לא מקשה הש"ס דאיך אומר בגזלן הש"ל והא השינוי קונה וא"ה בעצמו מקרי שינוי כמ"ש התוס' בשבת שם ולפמ"ש א"ש דלר"ח לשיטתו לא מועיל שינוי לקנות ודו"ק איברא דלפ"ז יקשה לדידן דקי"ל דשינוי קונה א"כ אמאי אומר בא"ה הרי שלך לפניך והנה בחמץ בפסח כתבתי בתשובה אחת דהוה שינוי החוזר דלדידן דקי"ל כר"ש לאחר פסח מותר ואף דמדרבנן אסור לא מקרי שינוי כמ"ש התוס' בב"ק דף ע"ב דאי ס"ד דאורייתא וכו' וע' תוס' שם דכל דאינו רק מדרבנן ל"ח שינוי וברשותא דמרא קאי אך גם זה אינו ברור כמ"ש במקום אחר ליישב מה דמקשה בגיטין דף ל"ג ואי אמרת היזק שאינו ניכר ל"ש היזק מאי אומר הש"ל והקשה אותי אחד מהחכמים דלמא חמץ בפסח שאני דלא חשיב שינוי דהרי מה"ת מותר לאחר הפסח וכתב ליישב דאף בדרבנן חשוב שינוי וא"כ שוב קשה אף גם דא"כ מה נעשה בשור שיוצא לסקל דודאי אסור בהנאה ואמאי יאמר הש"ל הן אמת דלשטת ר"ת בתוספות סנהדרין דף פ' דשור הנסקל אינו נאסר מחיים עד שנסקל א"כ ל"ש שינוי מעשה כ"ז שלא נסקל אבל אנן לא קי"ל כן וכן קשה מהא דתנן יין והחמיץ והת"ח גרס יין ונתנסך וא"כ אסור בהנאה אך העיקר נראה עפמ"ש בהגהות מהר"ץ שפיץ שנדפס במ"א סימן תמ"א שכתב דא"ה מצי אמר הרי שלך לפניך דאל"כ יהנה הנגזל מא"ה שזה יפרע לו דמיו וא"כ לכך מצי א"ל הש"ל ולא חשיב שינוי דהא יהנה הנגזל מא"ה והרי אסור להנות ולכך א"ל הש"ל וז"ב איברא דצ"ב לפי מה דאמרו בע"ז בבא עכו"ם ונסכו דא"ל דמי יין כשר קא שקילנא דמקלא קלי' וה"ה בחמץ בפסח דלמה לא מכר הגזלן ותו"ל פשיעה וכן בשור הנסקל דלמה לא העריקו לאגמא וכדס"ל לרבנן ומקלא קלי' ובזה מיושב היטב דברי מהרש"ל בחלוקו שבין שומר לגזלן דשומר דל"ק בשינוי א"כ ל"מ אמר הש"ל דאף דנהנה מא"ה מ"מ הוא מצי לומר דמקלי קלי' לאסורא ואנא דמי כשר קא שקילנא מה שא"כ בגזלן דל"ש דמקלי קלי דהגזלן אינו שומר ובזה מיוטב היטב קושית הש"ך על הרש"ל וגם קושית השעה"מ דבהס"ד דלא ידענו מה דחידש דהוה מעריק ליה לאגמא אם כן א"א לומר דבשומר ל"מ אומר הרי שלך לפניך דהרי יהנה הבעה"ב מא"ה אבל לאחר שחידש דהוה מעריק ליה לאגמא שוב דמי כשר קא שקיל וזה ברור ודו"ק.

ובזה מיושב היטב דברי הש"ס בב"ק דף מ"ה והקשו התוס' דממנ"פ אם זה חשוב היזק הניכר גם בהתפיסו מאליו חייב ואם זה חשוב היזק שאינו ניכר אף באתפסיה בידים פטור ולפמ"ש אתי שפיר דמה שמתפיס בידים ל"ח היזק הניכר ומ"מ חייב דעכ"פ הוא א"ה ול"ש הש"ל דא"כ יהנה השומר מא"ה וא"ל דאם כן להיפך נמי דז"א דכל שהתפיסו בידים הוא דמי הזיקו קא שקיל והוא עשה מעשה בידים דקליא בידים ודו"ק היטב ואף אם נימא דשינוי החוזר לברייתו ג"כ קונה נראה לפענ"ד דזה דוקא בדבר הצריך מעשה להחזירו אבל בחמץ בפסח דהדרא ממילא וזמן ממילא קאתי בוודאי ל"ק וזה לדעתי מה דאמרו דאם כן לפלגו בחמץ בפסח ולכאורה מה אולמא דחמץ בפסח מכל א"ה ולפמ"ש א"ש ודו"ק. ובגוף הקושיא דאמאי יוכל לומר בא"ה הרי שלך לפניך הא קנאו בשינוי מעשה הנה בתשובה כתבתי דאם נימא דשינוי מעשה צריך קצת שינוי השם א"כ חמץ בפסח דלא נשתנה שמו כלל ואיך חשיב שינוי מעשה וע' סימן שס"ג בסמ"ע שביאר בהדיא דחמץ בפסח הו"ל לחייב כמעיקרא איברא דהקצה"ח סי' ש"ט הקשה דא"כ מאי פריך הש"ס בגיטין דף נ"ג דאי נימא דהיזק שאינו ניכר שמיה היזק אמאי אומר הרי שלך לפניך דהיינו דחשוב כשינוי וכמ"ש התוס' שם וקשה ניהו דחשיב שינוי הא צריך שינוי שם אמנם נראה דהנה החק יעקב סי' תמ"ג חידש דבתוך הפסח ודאי א"י לומר הש"ל כיון דהכל מצווים עליו לבערו אבל דבריו תמוהים דא"כ אמאי יכול לומר אחה"פ הרי שלך לפניך והא כבר קנאו בשינוי דחשוב כשרוף וע"כ דמ"מ מקרי היזק שא"נ ול"ש היזק ע"ש ולפ"ז זהו למ"ד דל"ש היזק אבל למ"ד שמיה היזק שפיר מקשה דעכ"פ בתוך המועד ודאי חשוב שינוי ואיך יכול לומר הרי שלך לפניך וניהו דלא נשתנה שמו ז"א דניהו דלאחה"פ שמו עליו אבל בתוך הפסח שם חמץ עליו והוה שינוי שמו עכ"פ קצת ובזה מיושב היטב מה שהקשה אותי הרב מהר"ץ יהודא הכהן ז"ל מראווא דמה מקשה והא לאחר הפסח לא הוה שינוי רק מדרבנן דאינו אסור לר"ש רק מדרבנן ובכה"ג ל"ח שינוי ולפמ"ש אתי שפיר דעכ"פ בתוך הפסח הוה שינוי ואסור מה"ת והנה לכאורה רציתי לומר דבר חדש דל"ש בא"ה שינוי השם דלענין גזילה בעינן שיקנה ע"י שינוי השם דהרי בעת הגזילה לא קני רק לענין להתחייב באחריות אבל לא קני גוף הדבר וא"כ בהשינוי בעינן שיקנה גוף החפץ והרי בא"ה ל"ש זכייה בקנין ואיך שייך שיקנה בא"ה ושאני הך דכתבו התוס' בשבת דענין כפה שנתנו על הספר דשם ע"י השינוי מעשה הוציאו מידי הטומאה ע"י שנשתנה ואסרו משא"כ לענין גזילה דבעינן שיקנה ממש ואיך קנה הא הזכייה ל"ש בא"ה ולכאורה רציתי לומר ע"ד שכתב הר"ן פ' כל הצלמים לענין ע"ז ולענין חמץ בפסח דזכייתו וקנייתו באין כאחד אבל זה אינו דשם הזכייה והקנייה באין כאחת לענין שיעבור על ב"י ולענין ביטול אבל כאן בעי שיקנה הדבר שיהיה שלו וכל שהוא א"ה וברגע אחר קנייתו תיכף נאסר עליו ואיך שייך קנייה ושפיר אומרים בא"ה הרי שלך לפניך ובזה הנה מקום אתי ליישב דברי המהרש"ל שחילק לענין הרי שלך לפניך בין גזילה לשומר והנה מלבד דתמוה מהסוגיא תמוה גוף החילוק כמ"ש הש"ך דאיך שייך לומר דשומר יגרע מגזלן ולפמ"ש יש לומר דבשלמא בגזלן עיקר הקנין בא ע"י שנשתנה דמקודם אף שגזלו לא קנהו רק להתחייב באחריות אבל לא קנהו שיהיה שלו וא"כ ע"י שנעשה א"ה ל"ש קנין אבל בשומר שקנהו בעת שקבל עליו לשמור אף דג"כ לא קנהו רק להתחייב באחריות מכל מקום גם כעת ע"י שנעשה א"ה אינו רוצה לקנותו ממש דל"ש שינוי קונה בשומר אם כן שפיר יש לומר דאיך שייך לומר בא"ה הרי שלך לפניך דכל שהיה מקודם שומר עליו ועכשיו נעשה א"ה אם כן נשתנה וע"ז לא נעשה שומר ופקעה שמירתו אבל גם זה אינו ברור דאדרבא כשפקע שמירתו בודאי יוכל לומר הרי שלך לפניך אך העיקר נ"ל דשאני גזלן דניהו דעכשיו נעשה א"ה ומחזיר עפר בעלמא מכל מקום לא עדיף ממזיק דכל שאין היזק ניכר פטור ואטו בשביל שגזלו יצא מידי מזיק ומזיק גרע מגזלן ואפ"ה פטור אבל שומר דחייב בשמירה וכל שמזיק יצא מגדר השמירה והרי בשמירה בבעלים דפטור אפ"ה כשמזיק חייב אף דהוא בבעלים ואם כן ג"כ הרי הוא מזיק כעת דנתן לו חפץ והוא לא שמרו ונעשה עפר בעלמא דעכ"פ היזק שא"נ בוודאי הוה וניהו דהיזק שאינו ניכר פטור היינו כשלא נתחייב בשמירה אבל כל שנתחייב בשמירה הרי הזיקו ויצא מגדר השמירה שוב ראיתי ביש"ש סי' למ"ד בפרק דו"ה שם ביאר כמ"ש דבגזלן הוה היזק שאינו ניכר אבל בשומר הוה מזיק ויצא מגדר השומרים ושמחתי ועיין לקמן דף קצ"א ותמצא עוד דרך בזה ליישב דברי המהרש"ל ודו"ק.

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף