שואל ומשיב/א/א/קמא
שואל ומשיב 
א א
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
בשנת תרי"ח הגיע לידי שו"ת מאמעריקא בעיר נייא יארק מהרב מו"ה יודל מיטעלמאן[1] ביום כ"ג סיון ש"ק שלח וז"ל השאלה פה באמעריקא המציא שמן למאור בהיר היא למאור נקרא בענגליש פלאיד מאור כגאס אור הנמשך ע"י צנורות מאש גחלי אבן מעשהו כך הוא ילקח שפורטיס חזק מאוד כפלים כאקוויט שלנו גם לא ידענו רבנים אומרים כי נעשה מחמשת מיני דגן ורבים אומרים כי נעשה מקטניות טערקיש ווייטץ הגדלה בארץ ההוא עד למרבה הדעת נותן כדבריהם יען הוא בזול מאוד אמנם רבים אומרים כי נעשה מחמשת דגן השפירטעס החזקה הנה רבים יעמידוהו במים מחצה למחצה וישתוהו כי"ש לענין עשות הפלאיד יערבו מחצה שפירטיס החזק החי עם מחצה קאנפין הוא טערפטין הנודע כשיזדכך להיות זך וצלול כמים יקרא קאנפין פה ואף אם אמנם יזדכך במראהו אך ריחו לא נמר וטעמו לא פג ואין ביכולת אנושי לשתותם אף לא לטעום ולא עצמותם בלבד כי גם אם ינתן בכלי ואח"כ ירחצו את הכלי וישטפוהו פעמים הרבה ויאמרו כי האומנים הצורפים כל תערובות כל מין בפ"ע יוכלו לצרף השפירטעס לבדו והקאנפין לעצמו אך להפריד הריח שמא לא יוכלו להפריד והחוש מעיד כי לא יוכלו לעשות וגם אם יוכלו לעשות לא כ"ע יוכלו לעשות ככה וע"ז שאל אם מותר בפסח למאור כי המאור שבו טוב מאד וע"ז ציין באו"ח סימן תמ"ב ס"ו ומג"א שם ס"ק ט"ו וח"י ס"ק י"ט יו"ד סימן קל"ד סעיף י"ג בהג"ה ולא מצא איסור ואני לא ידעתי מה שייכות יש לאותו מ"ש המ"א ס"ק ט"ו והח"י ס"ק י"ט כי שם מיירי מזוזו"ג ומה עניינו לכאן הא כאן השפירטיס הן חמץ גמור והוה מחצה חמץ ומחצה שאינו חמץ אמנם מה שרמז לסימן קל"ד שם מבואר דכל שפוגם הטעם שרי וה"ה כאן זה פוגם הטעם אך גם זה לא ידעתי דבשלמא כשרוצה להנות בו ע"י שאוכל ושותה שייך לפגם אבל מה שנהנה מן האור מה בכך שהוא לפגם מ"מ הוא נהנה מהאור וז"ב לפענ"ד וע"כ נראה אם היה מדגן אינו מוצא טעם להיתר כי לפענ"ד ל"ש בכה"ג זה וזה גורם כי עכ"פ נהנה ממחצה דגן שיש בהשפירטעס וכל השפירטעס נעשה חמץ ועוד כיון דנהנה מהמאור ל"ש זה וזה גורם דסוף סוף נהנה מהמאור ואטו אם פתילה של הקדש והשמן יהיה חול יהיה מקרי זה וזה גורם אתמהה.
- ↑ אודותיו ראו: רבי יהודה מיטלמן, ניו יורק. בלקסיקון הרבני "אישי ישראל".
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |