שואל ומשיב/א/א/קלו

שואל ומשיב ‏ א א

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

שואל   מהדורה קמא חלק א סימן קלו   ומשיב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

ודרך אגב ארשום במה שנשאלתי מק' זלאטשיב מהרב החרי"ף מו"ה ישעי' זאב רויזין בערג והרב החריף מו"ה אבא זאב ראהט מטארניפאל אשר נבררו במה שאחד מסביבות דק' זלאטשיב נשתדך עם בנו הבחור שישא בתולה מבארטשיב ונתחייב מצד החתן לתת תשעה מאות ר"כ וצד הכלה שמונה מאות ר"כ לסלק הכל קודם החתונה במזומן וההתקשרות היה בקיץ העבר א' קרח והוגבל זמן החתונה על ר"ח אלול העבר ובפירוש התנה צד החתן כפול ומשולש שלא ידחו הנישואין עד החורף בשום אופן ואינו מרוצה כלל ותיכף מיד אחר התנאים כ' צד הכלה לצד החתן שיסלק רק ששה מאות ר"כ וכן עשה שלא סלק רק ששה מאות ר"כ והשני מאות הנותרים כ' אמת לאות שלא התחייב א"ע רק לפנים מרוב פיתוי והפצרת השדכנים והתחיל צד שכנגדו להרעיש ע"ז עד שבאו לפנינו בשבוע העברה לדין וטענת צד החתן כיון שעבר זמן המוגבל לחתונה מחמת עיכוב הסילוק כעת אף אם ירצה לסלק המותר אינו רוצה עוד וגם החתן בעצמו טען שממאן בשידוך מכמה אמתלאות אשר הועתק פה לפני והצד שכנגדו טוען שבשעה שהתחייב היה לו תקנה באיזה עסק שעומד להרויח וכעת אינו בהשג יד והנה בתחלה רצו לפסוק עפמ"ש בחקי דרך שהיה תקנת הארצות שאם ירד מנכסיו יכול לפחות שליש והרב מטארניפאל בספר יהושוע חיזק התקנה שאף הצד שכנגדו מחויב לקיים התנאים ואם אינו רוצה מחויב ליתן קנס אמנם אח"כ נתיישבו שמלבד שיש לגמגם בראיות הרב ספר יהושוע אמנם כיון שעכ"פ מידי ספק לא נפקא והרי ספק בתקנה אוקמא אדינא כמ"ש הה"מ בפ"ד מגזילה וגם כל שיש ספק אם אולי לא ירד מנכסיו הוה גם כן ספק בתקנה והנה לפמ"ש הלח"מ פ"א מגזילה דכל שא"צ להוסיף על לשון התקנה ואפשר לפרש התקנה ג"כ ע"ז אז לא מוקמינן אד"ת א"כ גם כאן לפמ"ש בספר יהושוע זהו בכלל התקנה היה א"כ ל"ש זאת וגם לפמ"ש בתשובה לק' קאזליב להרב שם דכל שאינו נגד הד"ת רק שבתורה לא כתבה ולא היה התקנה הלז ורק חז"ל תקנו לעשות לפנים משורת הדין אבל אינו נגד ד"ת בזה לא מוקמינן על ד"ת דהא ד"ת אינו כנגדו א"כ גם כאן אטו מה"ת היא ההיפך רק שתקנת הארצות היה להקל ולכנס לפנים משירת הדין אבל אינו נגד ד"ת וא"כ שוב ל"ש זאת אמנם לפמ"ש המלמ"ל פכ"א ממלוה חלוקים בזה הענין כל החלוקים גם בנ"ד ומוקמינן אדינא ועיין בפ"א מנחלות ה"ח במלמ"ל אמנם אני מצאתי ברשב"א הובא בב"י חו"מ סי' י"ג בסופו שכתב כל שיש ספק בלשון התקנה הולכין להקל דהוא יוצא מגדר הדין ואי אתה יכול להכניסו אלא בלשון ברור ע"ש ואלו ראה המלמ"ל דברי הרשב"א הלז היה דוחה הרבה סברות שנאמרו בענין הזה וא"כ גם כאן א"י להכניס בלשון התקנה בזה וגם לפמ"ש הרשב"א ועוד דהמע"ה א"כ גם כאן להוציא מהצד שכנגדו זה א"א בודאי וע"כ הדבר ברור דא"א לחייב לצד שכנגדו וגם יפה כתב שכיון שהעביר המועד ל"מ לדעת הש"ך בנקה"כ ביו"ד סימן רל"ו הותר הקשר אך גם לפמ"ש הט"ז כל שהתנה בפירוש ע"ז בודאי ניתר הקשר כמ"ש הבל"י ועל כן הדבר ברור דא"א לחייב הצד שכנגדו ויכולין לנתק הקשר.

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף