שואל ומשיב/א/א/קלג

שואל ומשיב ‏ א א

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

שואל   מהדורה קמא חלק א סימן קלג   ומשיב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

ביום ד' חנוכה ה' מקץ הגיעני מכתבו שנית והנה כתב שחזר מדבריו הראשונים שרצה לדמות לדברי הרא"ש בענין ב"מ דכל שספק בתקנה מוקמינן אדינא ומה"ת הוא מוחזק וע"ז כתב דלפמ"ש הפ"י בגיטין ובכתובות כתב דאף דהכתובה מתקנת חז"ל מ"מ זה דוקא מתחלת התקנה אבל כל שכבר תיקנו וזה מתחייב עצמו וכנסה ע"מ כן הוא מתחייב ממילא אף מה"ת דלא גרע מהמחייב עצמו בדבר שאינו חייב ע"ש ולפ"ז גם כאן ניהו דאינו רק מתקנת השו"ם אבל כל שחייב עצמו להחזיר שוב נתחייב מה"ת מידי דהוה אם חייב עצמו בדבר שאינו חייב וא"כ שוב ל"ד להך דהרא"ש דשם אינו חייב רק משום ועשית הישר והטוב משא"כ כאן שכל שחייב עצמו בדבר להחזיר נתחייב מה"ת וע"כ חזר מדבריו הראשונים הנה מאוד יפלא בעיני דלפ"ז כל הדין דמבואר בסי' קי"ח באהע"ז ס"ו דספק בתקנה העמידנו על דין תורה יפול הך דינא בבירא ועיין בב"ש שם ועיין מלמ"ל פכ"א ממלוה ולפי דבריו הא הו"ל ספק תורה דכל שכתבו בדרך חיוב שוב נתחייב ולכאורה רציתי לומר דשאני התם דכל שיש ספק בתקנה שוב לא נתחייב דהא הוא לא כתב רק שנתחייב בתקנת שו"ם וכל שהספק בתקנה שוב לא נתחייב דהא יש ספק שמא ע"ז לא היה התקנה ול"ש לומר דמחייב עצמו בדבר שאינו חייב ונעשה תורה דהא לא נתחייב רק בתקנת שו"ם אבל כאן שכתב סתם שוב נתחייב מה"ת ואין לו ענין לתקנת שום אמנם בגוף הדין נראה לפע"ד דאין התחלה לדבריו והנה גוף דברי הפני יהושוע הנה מעלתו לא רשם מקומו וטרדותי רבו מלחפש אחריו ובאמת שלא הבינותי דבריו דאם נימא דהוה כחיוב תורה א"כ אמאי כתובת אשה בזיבורית וגם מטלטלי לא משתעבדי והא כל שכבר תקנו כתובה שוב הוה כמו בע"ח ועיינתי בפ"י ריש הניזקין גבי כתובת אשה בזיבורית וראיתי שהרגיש קצת דלמה לא תהיה כשאר בע"ח ומ"מ העלה דלא הוה רק בזיבורית וגרע מבע"ח וא"כ עכ"פ אינו דבר ברור כמו שחשב מעלתו שהוא הלכה למשה מסיני אמנם באמת אף אם נניח זאת ונימא דכל שנתחייב הוה חיוב מן התורה ועיין קצה"ח סוף סימן פ"ז שכתב דלענין שבועה הו"ל דינו כדין תורה מ"מ נראה לפע"ד דזה דוקא בדבר שמן התורה לא נזכר כלל שום ענין רק דרבנן תקנו אמרינן דכל שחייבו חז"ל שוב נתחייב והו"ל כמחייב עצמו בדבר שאינו חייב אבל בתקנת שו"ם אז מן התורה א"צ להחזיר ומה שמחזיר אינו רק עפ"י תקנת חז"ל אם כן כל שספק בתקנה ל"ש לומר דמ"מ נתחייב והו"ל חיוב מן התורה דהא מה"ת הוא להיפוך ובשלמא אם היה רוצה לסלק עצמו סתם לא עפ"י תקנת שו"ם אמרי' דמועיל הסתלקותו ואף מה"ת נתחייב אבל כל שלא רצה לסלק עצמו רק עפ"י תקנת חז"ל ממילא ל"ש לומר דנעשה חיוב מה"ת דמה"ת הדין להיפך וכעין זה כתב הב"ש סימן כ"ח ס"ק וא"ו דגזל לאחר יאוש ל"ד למע"ש דבמע"ש שייך לומר דכל דהפקר ב"ד הפקר נעשה קנין תורה אבל בגזל לאחר יאוש דמה"ת צריך להחזיר אם כן ל"ש לומר דנעשה קנין תורה ואני הארכתי בזה ליישב דברי הרמב"ן שהוכיח דמכירת שטרות מה"ת דאל"כ היאך שייך לומר דפליגי במוכר שט"ח והא מקודשת קתני ומשמע דהיא מן התורה ותמה הפ"י דהא גם במע"ש נחלקו ומע"ש ודאי אינו רק מדרבנן וע"כ צריך לומר דקנין דרבנן נעשה קנין תורה וא"כ הוא הדין במכירת שטרות ולפמ"ש אתי שפיר דמעמ"ש דמן התורה לא מצינו קנין הלז שפיר שייך לומר דכל דתקנו חז"ל נעשה קנין תורה אבל מכירת שטרות דמה"ת לא מועיל המכירה איך שייך לומר דנעשה קנין תורה והוא הדין בזה דכל שיש ספק בתקנה היאך שייך לומר דנעשה קנין תורה דהא מה"ת הדין דא"צ להחזיר וז"ב ובפרט בנ"ד דמהראוי לומר שלא חייב עצמו רק כפי תקנת שו"ם על שלשה שנים ולא יותר ומה"ת לומר דנתחייב יותר ול"ש לומר דנעשה חיוב תורה דהא אנן אמרינן דלא התחיל החיוב רק כפי תקנת חז"ל והנה מ"ש על דברת הפ"י דאם כן למה לא נגבה מן הבינונית וגם מן המטלטלין כדין בע"ח לכאורה רציתי לומר דשם גוף תקנת חז"ל הי' כן שלא יגבה רק מן הזיבורית ולא מן המטלטלין אבל לפ"ז אחר שתקנו הגאונים דבע"ח גובה ממטלטלין וכן כתובה שוב הי' מהראוי שיהיו מה"ת ובסי' ק' בב"ש ס"ק מבואר דאם לא נודע התקנה אין גובין ולפמ"ש הפ"י מהראוי עכ"פ לדידן שיהיה חיוב תורה ע"כ דברי הפ"י תמוהים לענ"ד ועיין בפ"י ריש המדיר ועיין ש"ך חו"מ סימן פ"ב ובט"ז אהע"ז סי' צ"ו שמחלקין בין שטר לכתובה דכתובה אינו רק דרבנן ומשמע שלא כדברי הפני יהושע.

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף