שואל ומשיב/א/א/קלא

שואל ומשיב ‏ א א

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

שואל   מהדורה קמא חלק א סימן קלא   ומשיב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

להרב המאוה"ג וכו' מוהר"ר יחזקאל הלוי נ"י אבד"ק אושפיצין מה ששאל באתרוגים שהובאו לפניו ואחד שלח לפה והיה על אחד בלאט פלעק מחוטמו ולמעלה והכשיר כמבואר בסימן תרמ"ח סי"ג והשני הי' לו כגון נקב דק וקטן עד מאד בתוך הפטמא וצדד מעלתו להכשירו משום דנקב אינו פוסל רק במפולש או ביש בו חסרון כמבואר ס"ב וכאן אינו מפולש ואינו נחסר ונוכל לתלות הנקב בתולדה או בקוץ קטן ובתולע מה"ת לחוש כל שאינו לפנינו כדמשמע ביו"ד לענין טריפות ואף דנימא דהוה ספק חסר כשר כמ"ש הב"י דנקבים אינו פוסל רק מדרבנן וספק כשר כמ"ש בחיי אדם וגם יש כאן ס"ס ספק שמא אין כאן חסרון ואת"ל נחסר שמא הלכה כראב"ד דבעי תרתי חסרון ומפולש והנה האריך בדברי אחרונים ואין דרכי לחטט אחריהם אמנם באמת דבריו לכאורה מבואר בט"ז ס"ק ה' אבל לכאורה צ"ע דבספק אם הבשר קיים הו"ל ספק חסרון ידיע' ול"ש ספק ואף אם נימא דהוה ספק לכל העולם מ"מ הרי הט"ז ביו"ד סימן צ"ח ס"ק וא"ו דכל שיש לפנינו שיעור שנוכל לצאת מידי ספק אליבא דכ"ע לא סמכינן על ספק חסרון ידיעה שהוא לכל עולם וה"ת כאן כיון דיש לנו שיעור כל שהבשר שלם לגמרי ואין כאן חסרון כלל א"כ הו"ל ספק חסרון ידיעה ול"ש ספק ואף דהטעם של הט"ז שם ל"ש בזה מכל מקום אפשר לצדד דלא מקרי ספק ומה גם דאפשר שיש בקי אחד בעולם דיוכל לידע זאת ל"ש ספק ואם כן דברי הט"ז צ"ע וכפי הנראה עיקר סמיכת הט"ז משום דבשעת הדחק סמכינן על שיטת הראב"ד המכשיר ולכך בספק גם כן סמכינן בזה אבל צ"ע דאין משעת הדחק ראיה דכבר אמרו בנדה כדאי ר"א לסמוך עליו בשעת הדחק ומבואר בפסק או"ה להש"ך יו"ד סי' רמ"ב דבדרבנן סמכינן בשעת הדחק על דעת יחיד והוא הדין כאן כיון דנקב אינו פסול רק מדרבנן סמכינן על זה מה שאין כן שלא בשעת הדחק מנ"ל לסמוך על ספק חסרון ידיעה ומה גם בנ"ד הו"ל ספק באתחזיק חיובא דמצות אתרוג וכבר צדדו האחרונים דאף להרמב"ם דספיקא מן התורה לקולא כל דאתחזיק חיובא מחמרינן וישבו בזה הא דיליף בחולין דף י"א דאזלינן בתר רובא מרישא של עולה אף דספק מן התורה לקולא משום חזקת חיוב והרי אף בדרבנן כל שאיתחזיק אסורא מחמרינן ועיין בתוס' פסחים דף ט' שם מבואר בתוס' שני תירוצים ולחד תירוצא כל שאתחזיק איסור מחמירין אף בדרבנן ועיין בט"ז ביו"ד סי' ס"ט בספק אם מלחה והדיחה ובכו"פ שם ובבית הספק והוא הדין כאן ולכאורה רציתי לומר ולדחות כיון דכאן הוה ספק דדינא בזה לא אזלינן בתר חזקה דאטו בשביל חזקתו של זה ישתנה הדין וכמ"ש המלמ"ל פ"ז מעדות ובפ"ו משכירות וכ"כ הכנה"ג ביו"ד סי' ח"י והארכתי בזה הרבה בתשובה ואם כן הוא הדין כאן אטו בשביל חזקתו של זה ישתנה הדין אמנם זה אינו דכאן הוה ספק במציאות גם כן אם יש חסרון ואם חסרון פוסל אם אינו מפולש ואם כן לענין ספק חסרון שהוא ספק מציאות אזלינן להחמיר דהו"ל אתחזיק חיוב ושוב אין כאן ס"ס דהא ספק אחד הוא נגד החזקה וכבר נסתפקו האחרונים בס"ס נגד חזקה והחזקה אינו רק נגד ספק אחד דלא מועיל הס"ס דנגד ספק שהוא במקום חזקה לא מועיל הספק ואם כן ממילא אין כאן רק ספק אחד ודוקא כשהשני ספיקות הוא נגד החזקה אזלינן לקולא דס"ס הוה כרוב ורוב עדיף מחזקה משא"כ בזה וגוף הס"ס לצרף פלוגתא דרבוותא קשה הדבר ואף שהתה"ד והש"ך ביו"ד סי' נ"ז צדדו להכשיר האחרונים חלקו בזה וא"ל דכאן יש חזקת כשרות לאתרוג ונעמידהו בחזקת שלא הי' חסר בתולדה דז"א דהרי אנן מסופקין שמא בתולדה היה חסר ובלא"ה נראה כיון דאתרוג הקטן או שלא גמר פריו פסול ובעי שיעור אם כן אולי טרם שנגמר השיעור נחסר ולא היה לו חזקת כשרות מעולם וע"כ צ"ע בזה וגם יש לצדד כיון דהנקב היה בפטמא ולמעלה מחוטמו פוסל בכ"ש ומ"ש מעלתו בשם הפ"מ ס"ק ח"י דבנקב יש לצדד להכשיר אף למעלה מחוטמו וגם דפטמא אין בכלל מחוטמו ולמעלה כמ"ש הב"י דרק עד הפטמא פסול אמת שיש לצדד בזה אבל מכל מקום נראה לפע"ד דקשה לסמוך בזה דגוף הס"ס אינו וגם יש לפקפק על הס"ס דהו"ל שם אונס חד הוא דמה נ"מ אם אינו חסר או שחסר כשר כל שאינו מפולש ואין ספק אחד מתיר יותר מחבירו והיה מקום לומר דנ"מ לענין מחוטמו ולמעלה דאם נימא שיש בזה נקב רק שכשר כל שאינו מפולש פסול מטעם הדר משא"כ באם אינו נקב כלל אבל לפ"ז כיון דנקב אינו בכלל כמ"ש הפ"מ שוב אין ספק אחד מתיר יותר מחבירו וע"כ לפע"ד צ"ע ובפרט לענין ברכה ודאי אסור לברך עליו ויש בזה משום חשש ברכה לבטלה ומיהו לפמ"ש הרדב"ז בספק דמחולקים הפוסקים ל"ש ספק ברכות כיון דיש דיעה שמכשיר ולדידיה צריך לברך ועיין בשו"ת רדב"ז ח"א סי' רפ"ט בשם בעל כפתור ופרח ואני כתבתי ראיה לזה מהא דאמרו בברכות דף סמ"ך כחו דהיתירא עדיף וקשה אדרבא הא יש חשש משום ברכה לבטלה למר מן התורה ולמר עכ"פ מדרבנן ועיין או"ח סי' רט"ו ובצל"ח בברכות שם הרגיש בזה ולפמ"ש אתי שפיר כיון דר"מ ס"ל דצריך לברך שוב ליכא חשש ברכה לבטלה עכ"פ ובפרט שר"מ אמר בלשון א"צ ועיין צל"ח שם ודו"ק ועכ"פ צ"ע לברך.

והנה אירע מעשה בחוה"מ בחג הסוכות שנת תרי"ג שניטל הששנתא דהיינו העץ שראש הפיטמא עליו ונשאלתי כדת מה לעשות והשבתי דיוכל לחברו ע"י מחט וכיוצא שאינו ניכר וכמ"ש האחרונים בשם שו"ת בית יעקב סי' קמ"ב ואף דבשו"ת שבות יעקב סי' ל"ה חולק עליו וכתב דצ"ל שאינו מחובר בתולדתו חיבור ע"י ד"א לא חשיב חיבור שיהיה נקרא לקיחה תמה ושלימה ע"ש לפע"ד כל שאינו מגוף האתרוג רק שהיא ענין הדור וכמה אתרוגים נמצאו בלא ששנתה ועי' ת"ד ס"ק מ"ב בכה"ג ודאי כשר.

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף