שואל ומשיב/א/א/קל

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שואל ומשיבTriangleArrow-Left.png א TriangleArrow-Left.png א

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

שואל   מהדורה קמא חלק א סימן קל   ומשיב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

בשנת תרי"ח כ"ז למב"י למדתי עם תלמודי סי' קצ"ט וחדשתי שם דלשיטת השאלתות דעיקר חפיפה בלילה רק בלא אפשר שרי ביום ולפ"ז יום טוב שני של גליות דאינו רק מדרבנן שוב ל"ש לא אפשר והיה מותר בליל יו"ט שני של גליות מ"מ עכ"פ אינו אם נימא דחז"ל השוו דבריהם ואסרו ביו"ט שני של גליות מ"מ עכ"פ אינו מקרי לא אפשר דבאמת אפשר לעשותו ביו"ט שני וצ"ע בזה.

והנה עוד חדשתי דר"ה נראה דס"ל כשיטת רש"י דעיקר החפיפה ביום ולכך נקט אשה חופפת ביום א' וטובלת בשלישי וכן כלם ומשמע דס"ל דעיקר החפיפה ביום ורק בסוף הסוגיא מסקינן דעיקר החפיפה בלילה לשטת השאלתות ובזה ממילא מיושב קושית מהרש"א דלר"ה אין התחלה לקושיא והתוס' לא כתבו רק ליישב ההלכתא דע"כ קאי לדינא ודו"ק היטב. והנה באו"ח סימן תס"ב בהא דאמר ריב"ל לא תלוש לי בחלבא אלא מיומא קמא ואילך וכ"כ הרי"ף והרא"ש כתב דבגמרא מיירי לפי מה שהיו בא"י לבד ע"ש ודבריו תמוהים דמלבד דזה גופא תמוה דבבלי ידברו ממה שהי' בזמן שהי' בא"י אף גם דהרי"ף והרא"ש נקטו כן מה דלדידן מהראוי לאסור אף ביום שני וביותר תימה על הרמב"ם דהוא דייק ותני ונקט יום ראשון ועוד תימה דגם ביום ראשון גופא אין איסור רק בלילה ולמה נקטו יום ראשון ולפענ"ד היה נראה דבר חדש דהנה ביבמות אמרו בדף קט"ז ע"ב וכן בשבת דף ס' דכל דהוא משום מעשה שהיה רק באותו ענין שהיה המעשה גזרו ולא בשאר ענינים ע"ש ולפ"ז אף אנן נימא דלחם עוני דהוא משום מעשה שהיה דאפו את הבצק טרם יחמץ והיו לחם עוני וגם זכר למה שאכלו בהיותם במצרים אם כן בזה סגי ביומא קמא דומיא למה שהיו בעת יצ"מ ובאמת יומא קמא עיקר דבאמת אנן בקיאין בקביעא דירחא ורק שמנהג אבותינו בידינו וכל שאנו עושין זכר ליצ"מ סגי בזה ודוקא בגוף המצה שאנו צריכין לאכול והיא מ"ע מחמרינן לדידן אף בליל יו"ט שני אבל לחם עוני דל"ש זלזול ליו"ט שני דאדרבא ביו"ט מהראוי לאכול מצה עשירה לגדולה רק שהיא זכר למעשה שהי' בזה יום הראשון דוקא וכל היום דוקא ודלא כהרא"ש שכתב דוקא סעודה הראשונה ובלילה ועיין בב"י שכתב ג"כ דמה דאסור לקטף אלא במים לא משום חמץ רק שיהיה לחם עוני וביום א' בלבד הוא שצריך להיות לחם עוני הנה הוא הרגיש קצת סברא זו אבל לא הרגיש במ"ש דמשום מעשה שהיה אינו ראוי רק כמו שהיה ודו"ק היטב. הנה זה רבות בשנים אשר כתבתי ראיה לשיטת רש"י מהירושלמי מגילה פרק היה עומד ותמהתי על כל הראשונים והאחרונים שלא הביאו דברי בירושלמי וכעת ראיתי בספר א"ז שנדפס מחדש הלכות נדה סימן שס"ד שהביא דברי הירושלמי הזאת וכתב להיפך שמזה הירושלמי ראיה להשאלתות שאפילו מאן דפליג ואוסר לחוף בע"ש ולא במו"ש אבל בחל יום טוב במו"ש מודה דשרי שלא תבטל עונתה והנה בכל זאת צדקתי בראיותי ועכ"פ טעמו של רש"י מבואר שמהומה לביתה שהרי כאן מבואר שמא מעיינה רחוק ופירש הקרבן עדה שהוא מהומה לביתה והיינו כשיטת רש"י וכן כתבתי בגליון הירושלמי נקרא בשם ציון ירושלמי אמנם בפירוש פני משה פירש שמא מעיינה רחוק היינו שמא זמן ווסתה רחוק וכפי הנראה גם הא"ז פירש כן אבל באמת הפירוש דחוק שמא מעיינה רחוק והעיקר כפירוש הקרבן עדה וכשיטת רש"י.

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף