שואל ומשיב/א/א/צח

שואל ומשיב ‏ א א

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

שואל   מהדורה קמא חלק א סימן צח   ומשיב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

עתרת שלום ואמת אל כבוד הרב החריף המופלג בתורה ודבר בשפה ברורה מו"ה יוסף עדינגער נ"י במגענצא.

מכתבו מגלה עפה הגיעני עש"ק העבר וקראתי לשבת עונג ושמחתי כי עוד התורה מצאה קן לה בלבב הוגיה יהי נועם ד' עליו לשבת על התורה והעבודה בהשקט ורוחה. והנה בדבר שאלתו שנתודע שם שהאווזות שאוכלים שם יש להם נקב בעצם גלגלותם וחורה ההולך ע"פ עצם הגלגולת ורק ארבעה או חמשה אווזות שלא היה להם נקב כלל ואיזו שלא היה בהם נקב מפולש וע"ז הביא דברי התב"ש בסימן למ"ד שהאריך בדבר האווזות שיש להם נצות זקופות בגלגלותם הנקראים שעפליך והתב"ש אסרם ודחה דברי הצ"ץ שמתירם שגם הפר"ח בסימן למ"ד ובסי' נו"ן אוסרם וגם הפרמ"ג כתב שיש להחמיר אף שהנוב"י במהד"ק חלק יו"ד סי' ה' מתיר כבר כתב החתם סופר חלק יו"ד סי' נ"ה שהמנהג לאוסרם וע"ז האריך מעלתו לדחות דברי הנוב"י ויבואר לפנינו ואני אומר שלחנם חרד מעלתו והדבר ברור דמותרים ואדרבה מהאווזות האלו נתחזק ראיות הצ"צ שי"ל דהכי רבותייהו ומ"ש התב"ש דל"ד למ"ש בסי' מ"ב גבי מרה דשם כל המין כך מה שא"כ כאן דרוב האווזות שלמים ל"ש לומר דהכי רבותייהו הנה לפמ"ש הראני הנסיון שגם בשאר אווזות נראה נקב בגלגולת שוב י"ל דאחת מעידה על חברתה ואם נעיין היטב אפשר שגם במדינתנו נמצא כן והכי רבותייהו אמנם כ"ז לסניף אבל בגוף הדין הדבר ברור כמ"ש הנוב"י כאשר יבא להלאה וטרם יהיה כל שיח נבוא על מ"ש מעלתו לדחות דברי הנוב"י במ"ש ראיה דנשבר עצם טריפה מצד עצמה לא מפני הקרום דאל"כ לא שייך יתר עליהן עוף וכמ"ש התוס' בחולין דף ע"ו לענין פסיקות חד מצומות הגידין וה"ה כאן וע"ז כתב מעלתו דשאני התם דהטריפות הוא בצוה"ג עצמו וכבר אכל הטורף בחד מצומות הגידין לכך לא שייך למיתני יתר עליהן עוף אבל כאן דהטורף החל בעצם ואח"כ יבא לקרום שפיר שייך לומר יתר עליהן עוף דכעת אינו עדיין בקרום והאריך בזה והנה מלבד שמעלתו בעצמו כתב דהתוס' חולין דף מ"ב ב' דאם החסרין בגלגולת מצד דסופה לבא להקרום כבר תני לה ניקב קרום של מוח אף גם דגם בצומות הגידין מה ענין חד צוה"ג להשאר די"ל דכל שלא נפסק רק אחת לא הוחל עדיין הטורף דאחת לא מיטרפא רק משום דסופה לפסק כל הצוה"ג א"כ ל"ש יתר עליהן עוף ושוב ראיות הנוב"י נכונה ומצאתי בס' לוית חן על התורה פ' כי תבא שהקשה קושית הנוב"י והניח בקושיא אמנם עוד לאלוה מלים דהרי הפר"ח סי' נו"ן סק"ד כתב לענין אווזות הנקראים שעפליך דאם חי י"ב חדש בודאי כשירה וגם התב"ש רצה לומר כן ע"ש דלכאורה קשיא דאם נימא דהטריפות הוא בשביל שסופה לנקוב הקרום א"כ למה יועיל י"ב חדש הרי הפר"ח סי' נ"ז ס"ק נו"ן כתב דגבי שבירת הגף בעוף הטריפות משום חשש נקיבת הראיה לא מועיל י"ב חדש דהא י"ל דאכתי לא ניקבה הריאה ואח"כ ינקוב הריאה ועיין בש"ך סי' נ"ב ובזהב מזוקק סימן נ"ה כעין זה וא"כ גם כאן איך מועיל שהיות יב"ח הא עדן לא בא לנקיבת הקרום דלא נדע מתי ימלאו י"ב חדש ובאמת לפ"ז קשה ממאי דפריך הש"ס על שמואל מר"ה דבדקו ומכשרו ומקשי מלוי ומאי קושיא דילמא הבדיקה היא להיפוך דאם ראו שמבצבץ וכבר הוחל הטורף שוב מועיל שהיות י"ב חדש דכבר ידענו שהותחל ריעותא דנקובה ומועיל י"ב חדש אבל אם לא מצא לא מועיל שהיות י"ב חדש שמא אח"כ יתחיל נקיבת הקרום והוא קושיא נפלאה וצ"ל דהקושיא הוא לשמואל דמשמע בנדה דף כ"ג דס"ל דטריפה חיה ועיין בשו"ת א"ז הח"ץ ז"ל וא"כ לדידיה לא מועיל שהיות י"ב חדש דהא טריפה חיה ס"ל ושפיר מקשה ובזה יש ליישב קושית התוס' ד"ה דהא ודו"ק ועכ"פ קשה למה יועיל שהיות י"ב חדש אם נימא דהוא משום סוף הקרום לפסוק אמנם באמת הרב הגאון בס' שיורי רז"ה שהאריך בענין אווזות הנ"ל ודוחה כל דברי התב"ש ויבואר אח"כ ובתוך דבריו מקשה למה יועיל בדריסה י"ב חדש הא החשש הוא שיבא הארס לבני מעים ודילמא לא שליט עדיין לבני מעים וכתב דמה דמטריפין בדריסה וכדומה אינה מטריפין ע"ש העתיד לבא רק דכל שהיה הדריסה הוחל הטורף בבני מעים רק דלא נגלה עדיין כולו ואח"כ התגלה יותר וכ"כ גם לענין נשבר העצם דמטריפין ע"ש שסוף הקרום ליפסוק דאמרינין דכבר הוחל הקרום להתקלקל רק שלא נגלה כ"כ ובהמשך הזמן יתגלה וכבר רמזתי דבריו בהגהותי על יו"ד סי' ל"ח הנדפס פה לבוב וע' ביש"ש סי' פ' דמבואר ג"כ דיועיל י"ב חדש אף במה שסופו להתקלקל וכן מצאתי באו"ה כלל נ"א אות כ"ד שכתב דכל דאיכא ריעותא וחולשא אמרינן כל העומד לטרוף כטרוף דמי וע' ביו"ד סי' נ"א ובט"ז סי' מ' ועכ"פ ראוי לומר דכבר החל הלקותא בהקרום ובהמשך הזמן יתגלה יותר ולכך מהני י"ב חדש ולפ"ז שוב דברי הנוב"י ברורים דל"ש יתר עליהן עוף דהא הטריפות כבר התחל בהקרום עצמו וע"כ דאין הטרפות בשביל הקרום רק בעצמותו טריפה ודו"ק. ומ"ש מעלתו ראיה שלא כנוב"י מהא דקאמר דאין לו בדיקה הואיל וקרומו רך והיאך שייך אין לו בדיקה הא כבר נטרף וע"כ עיקר הטרפות משום דסוף הקרום לפסוק תמהני דהכי חשוד הנוב"י בעיניו בדבר פשוט כזה ועיין במהדו"ת ביו"ד סי' ח"י ובסי' י"ב תמצא מבוקשו וגם מ"ש מעלתו על דברת הנוב"י גבי הכתה חולדה למה לא קתני ונקב או נשבר וכתב הנוב"י דאין לומר דאשמעינן דמהני בדיקה לחולדה דא"כ למאן דאמר דאין לו בדיקה למה נקיט הכתה חולדה וע"ז כתב מעלתו דאנה מצא דאין לו בדיקה דהא זעירא חזר בו לא ידעתי מה לו כי יזעק והנוב"י מקשה להס"ד טרם שחזר בו זעירא וקשה למה נקט הוכתה חולדה ויעיין במהדו"ת ימצא כי כבר האריכו בזה ומ"ש מעלתו על דברת הנוב"י ברש"י גבי חלוף באונות ועיין בחבור מאירת עינים על טריפות הריאה שם בפתיחה דברנו מזה ומה שהאריך מעלתו ליישב קושית הנוב"י על הט"ז דבתחלת הבריאה לא שייך שם נקב אלא חסר וע"ז הקשה מברכת אשר יצר וברא בו נקבים נקבים והאריך מעלתו בזה ליישב. הנה בהגהותי לאו"ח סי' וא"ו הנדפס בלבוב הקשתי מב"ב דף ע"ה גבי חירם דדרשו על ביום הבראך בך נסתכלתי ובראתי בו נקבים נקבים וגם מתוס' נדה דף כ"ד ד"ה עד ושם ל"ש מ"ש מעלתו בזה ומה שכתב מעלתו על דברת הנוב"י שחדש דאף לרשב"א דכל דנברא חסר אף שנשבר טריפה וע"ז הקשה מנדה דף כ"ד דנברא חסר משהו אינה מטמאה לידה וא"כ חזינן דבמקום דנשבר טריפה גם בנברא חסר טריפה הנה היטב אשר דבר בזה מעלתו טריפות ולידה אינם תלויין זה בזה כמ"ש החכ"צ ז"ל סי' ע"ז וקדמו בהרבה דברים הרשב"א בחדושיו ותהלה לאל שאני זכיתי בה תחלה על דברת החכ"צ בתשובה לענין ניטל הלב שם הבאתי דברי הרשב"א הנ"ל ודברי הש"ך סי' ל"ג ודברי השאלתות סי' כ"ג והן נסתר מחמתו דברי התב"ש סי' למ"ד שרוצה ג"כ לדמות לידה לטריפות. ועתה נבא לענין דינא הנה מ"ש החתם סופר שלא נהגו כנוב"י על דעתי מפני שלא ראה דברי ספר שיורי רז"ה שדחה כל דברי התב"ש בראיות ברורות ונצחת כאשר יראה המעיין ושלחה להנוב"י והנוב"י קלסם כמ"ש שם והשיורי רז"ה היה אדם גדול ועמ"ש בשבחי הנוב"י מהדו"ת חיו"ד סי' צ"ו ובאמת השיורי רז"ה וגם הכנפי יונה סי' ל' והכו"פ כולא בחדא מחתא כל שהוא בתחלת הבריאה לא שייך דסופה לנקוב שכל מתחלת ברייתו כך טבע הבריאה ובודאי לא ינקוב ועיין בשו"ת בית אפרים חלק יו"ד סי' ואו שהלכה זו העלה במצאו בתוך הגלגולת עצם חד וארוך ועוקצו חד והעלה דכל שהוא דרך גדולתו ותולדתו לא שייך חשש שינקוב ע"ש וכן קרה לפני מעשה שמצאו ג"כ בדרך גדילתו ותולדתו עצם חד ובעוקץ בתוך איברים הפנימים והכשרתי מטעם זה וזה ברור כשמש אמנם אף אם נימא דשבורת עצם מצד עצמה טריפה נראה ברור דכל שהוא בתולדה וכן כך הקבע בטבע היצירה לא שייך לומר שתוטרוף בה ובפרט שכל שהעור לא נקיב הרי סותם כמ"ש הנו"ב באורך שם כך כתב בכנפי יונה וע"ש שברוב דברים כתבו שניהם שפה אחד ודברים אחדים ולפענ"ד נראה להוסיף עפמ"ש הריק"ש שהובא בפר"ח סי' למ"ד ס"ק ה' בתרנגולת שניקב או נשבר עצם קדירת מוח ואח"כ עלה עצם בנקב או נתחבר סדק השבר ונסתם כאשר בראשונה עד שאין ניכר בראשו שנסדק או נקב יש להכשיר דאילו ניקב הקרום ונטרפה לא היה עולה העצם בנקב ומידי דמיטרפה לא משבח והביא ראיה מדברים המבואר סי' נ"ה נשבר העצם וחזר ונקשר והפר"ח דחה דבריו דשם הטריפות בעצם גופא לכך כל שחזר ונקשר שוב לא מושבחה בזה אבל כאן הטרפות הוא משום הקרום וא"כ י"ל דאף דניקב הקרום וטריפה מ"מ העצם נתרפא ע"ש ועיין בשו"ת נוב"י חלק יו"ד מהדו"ת סי' י"ט במ"ש בן הנו"ב בזה ולא ראה דברי הריק"ש והפר"ח הנדל ואני מוסיף דלפמ"ש בשם שיורי הרז"ה דאין מטריפין ע"ש סופו רק דכבר הגיע קלקול להקרום ובהמשך הזמן נתגלה א"כ שפיר י"ל דהעצם נתרפא אבל הקלקול דקרום לא נתרפא אמנם כ"ז אם החשש בשביל שסוף הקרום שינקוב אבל אם החשש הוא בשביל עצם גופא בודאי כל שנתרפא הרי חזינא דלא נטרפה דאל"כ לא היתה מושבחת ולפ"ז כל שהיה מתחלת הבריאה בתולדה נקב ודאי עדיף מנקשר השבר דהיאך אפשר שמתחלת הבריאה יהיה נברא טריפות ואף נטרפה לא משובחת והרי חזינן דאווזות שלמים הם אתנו לא נראה בהם שום חולשא ובודאי כשרים הם ואדרבא הא חזינין דהעור מלמעלה הוא שלם ואם הטרפות מצד עצמות השבר העור סותם כמ"ש הנוב"י שם וכ"כ בכנפי יונה ומזה נראה שנתחזק ההיתר על אווזות שיש להם שעפליך דהרי חזינא דהכי רבותייהו ומכ"ש אם ידענו באיזו אווזות שחי' י"ב חדש הם מעידים על חברותיהם כמ"ש הפר"ח סי' נו"ן שמ"ש התב"ש דאין אחת מעידה על חברתה כ"ז היה לפי מה שלא ראה בכל אווזות רק באותן שיש להם שעפליך אבל לפי מה שהורה הנסיון שגם בשאר אווזות נמצא נקב א"כ מיקרי רובא ובודאי הכא רבותייהו ובמנחת יעקב כלל פ"ט ס"ק א' ובסולת למנחה שם ובשו"ת שבות יעקב חלק ב' סי' ס"ה החזיק להלכה כדברי הצ"צ וכבר נודע מעשה תקפו וגבורתו בהוראה ע"כ הלכה ברורה דהאווזות הם כשרים ויותר ממה שכתוב כאן הארכתי בזה ואין הזמן מסכים.

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף