שואל ומשיב/א/א/צז

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שואל ומשיבTriangleArrow-Left.png א TriangleArrow-Left.png א

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

שואל   מהדורה קמא חלק א סימן צז   ומשיב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

שלום וכ"ט אל כבוד הרב המופלג בתורה מוה' מענדל ני' מורה הוראה בק"ק דוקלא.

מכתבו הגיעני תמול בענין ד"מ וכתב שהרב אינו בביתו וביקש להשיבו על השאלה כדי שלא יאמרו ששינה בשאלה וע"כ אני משיבו ואף כי אני יושב בקרית חוצות ומחוסר ספרים בכ"ז אשיב בקצרה בדבר שאלתו ששמעון לוה מראובן ויש לראובן פס"ד עליו שחייב לו ושמעון יצא בסרבנות ורצה ראובן לגבות מבית של שמעון משכר דירה ובא לוי והרצה לפני הב"ד שהיה לו כת"י של שמעון על סך חמישים וחמשה ר"כ וכאשר דחקו לפרוע לו נתן לו כת"י שבאם לא יפרענו עד ר"ח אלול תרכ"ה שהיה דירתו של שמעון אשר היה מושכר לאחרים תהיה מושכרת ללוי משנת תרכ"ו עד ר"ח חשון תרכ"ח ר"ח ניסן בעד הסך שחייב לו ואוזיל גבי' שלא יהיה דין אסמכתא כתב הסופר מעכשיו שהשכיר לו הדירה משנת תרכ"ו עד תרכ"ח אך אם יהיה לו מעות לפרוע לו תחזור הדירה לשמעון וע"ז קיים הסופר חת"י שמעון והוחזק בעדים וכעת רוצה לוי לגבות הסך וטוען ראובן שמא פרע לך שמעון ואף שהודה שמא עשה קנוניא עליו והוא הודה שכבר קיבל כ"ו ר"כ ומגיע לו עוד ל' ר"כ ובאו לב"ד ומע"ל האריך בזה ובקש ח"ד והנה מ"ש בהצלה תחלה דעל כת"י נאמן לומר פרעתי הנה הש"כ בסי' ס"ט האריך בס"ק י"ד בשם מהראנ"ח ומהרא"ש דהוה ספיקא דדינא וא"כ כאן אם נימא דקנה הבית לשכירות ול"ה אסמכתא שוב נקרא הוא מוחזק וא"נ ראובן לטעון אסמכתא אמנם באמת הש"כ העלה דאינו ספק ונאמן לומר פרעתי ואף בתפס כל דאין לו מגו וא"כ כאן אין לו מגו ושוב ראובן יכול לטעון שמא פרע ובלא"ה יש לטעון כיון דזה פגם בכ"י שהודה שקיבל כ"ו א"כ דעת הב"ח בסי' פ"ד דאף לשיטת הפוסקים דא"נ לומר פרעתי בכת"י כל דפגם אין לו דין שטר והלוה נשבע היסת ונפטר אברא דהט"ז חולק שם עליו וס"ל דכתב שוה לדין שטר והמלוה נשבע ונוטל המותר וגם להב"ח עכ"פ צריך הלוה לשבע היסת וכאן ששמעון מודה ללוי שלא פרעו וראובן טוען שמא נפרע א"כ הוא א"י לשבע ואף דבשבועה דרבנן א"א משו"איל משלם אבל אינו נוטל אמרינן כמ"ש המלמ"ל פ"ב מטוען סוף הלכה ד' ע"ש ואף שהרשב"א כתב זה לענין פוגם שטרו מיהו לפענ"ד דיש מקום לחלק דשם המלוה רוצה ליטול וכל שפוגם שטרו וא"י לישבע ואינו נשבע אינו נוטל אבל כאן ראובן לא פגם שטרו ואינו נוטל מלוי רק משמעון וא"כ מה שטוען נגד לוי שמא נפרע זה לא מקרי נוטל וגם כאן דזה אינו מחויב לידע וגם לוי יודע שראובן א"י בכה"ג גם במשו"איל אינו משלם לכל הדיעות כמ"ש הש"כ סי' ע"ב ס"ק נ"א וג"כ פשיטא דיכול לטעון שמא פרע וגם נלפע"ד דדברי זקני הב"ח נכונים דכל הטעם דא"י לטעון פרעתי נגד כת"י לשיטות הסוברים כן הוא משום דלא יניח כת"י כל שפרעו וכאן כיון שפגם ולא כתב לו ע"ג כת"י שפרעו לו מקצת חזינן שלא קפיד על כת"י וא"כ בכה"ג שפיר י"ל דכ"ע מודים דיכול לטעון פרעתי באופן שראובן יכול לטעון שמא פרע לוי והוא קודם ומה גם דהעיקר דגם בכת"י בלא פרע ג"כ נאמן לומר פרעתי וע' שו"ת זקני הח"ץ ז"ל סי' ד' עתה נעתיק עצמינו למ"ש מע"ל דכאן לוי לא קנה הדירה כלל דהוה אסמכתא שהרי לא השכינו אצלו ודעת התוס' והרא"ש דכל שלא הי' משכנותא ל"ק אף באמר מעכשיו ואף לדעת הרמב"ם דס"ל דמעכשיו ל"צ משכנתא י"ל דהיינו דוקא בשעת מתן מעות בזה קונה מעכשיו אבל לא שלא בשעת מתן מעות דהרי רב הונא חילק בין שעת מתן מעות או לא ואף ר"נ דפליג היינו לפי הס"ד דס"ל אסמכתא קניא אבל למאי דמסיק דאסמכתא לא קניא ורק משום דאמר מעכשיו שוב י"ל דווקא בשעת מתן מעות והאריך בזה ובאמת שאף שהי' נראה נכון כדי שלא להרבות במחלוקת אבל מצד הסברא לא נראה כן דכל הטעם דמעכשיו מבטל אסמכתא הוא משום דכל ענין אסמכתא הוא משום שלא גמר להקנות וחשב שלא יהי' כך ולפ"ז כל שאמר מעכשיו הרי הקנין מתחיל מעכשיו וא"כ כעת גמר להקנות ושוב אף שהותנו בתנאי מ"מ כל שאמר מעכשיו הוה כאלו כבר גמר להקנות ואין לאחר הקנין כלום ולפ"ז מה נפקא מיניה בין שהי' בשעת מעשה מתן המעות או אח"כ ולכאורה רציתי להביא ראיה לזה דהרי הרמב"ם פ"ד מחמץ ה"ה שטתו דמטעם מעכשיו סלק אסמכתא כמבואר שם ברמב"ם וע' ראב"ד והה"מ שם והרי הש"ך בחו"מ סי' ע"ב ס"ק ט' מפרש הסוגיא שהלוה מתחילה על חמצו ואח"כ הרהנו אצלו ע"ש א"כ לא הוה בשעת ההלואה ואפ"ה מסלק מעכשיו האסמכתא מיהו ז"א דמלבד שלשון הרהינו מורה בשעת ההלואה כמבואר בתוס' יו"ט פ"ח מעדיות משנה ב' ד"ה שהירהנו וכבר הארכתי בזה בהגהותי לחו"מ דפוס לבוב ע"ש אף גם דגם לדברי הש"כ ניהו דהשיעבוד והמשכון הוא לאחר ההלואה אבל השיעבוד היה בשעת הלואה ודוק אמנם נראה שאף שאין ראיה משם אבל מצד הסברא נראה דמעכשיו מסלק האסמכתא אף שלא הוי בשעת מתן מעות וכמ"ש ועי' בתוס' ורא"ש ועש"כ סי' ע"ג ס"ק מ"ז וע"כ לפענ"ד לדעת הרמב"ם אין לחלק אמנם יפה כתב מעלתו דלשיטת התוס' והרא"ש שייך אסמכתא וע"כ לדינא צדקו דברי ראובן והנה בעת כותבי זאת הקיפוני הרבה ענינים ע"כ קצרתי אלה דברי הכותב בנחיצה דו"ש באהבה.

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף