שואל ומשיב/א/א/צג
שואל ומשיב 
א א
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
שלום וכל טוב אל כבוד הרב המאור הגדול חריף ובקי וכו' מ' יונה אשכנזי אבד"ק פשעוורסק.
מכתבו הגיעני היום כמו רגע חשתי ולא התמהמתי להשיבו בקצרה הנה בדבר שאלתו באיש אחד שבערב פסח כתב כל פרטי החמץ על הספר למען ידע הדברים אשר הוא מוכר אולם בשטר המכירה כתב דברים קטנים אשר אין צורך כל כך למכור ושכח לכתוב שמוכר קמח חטים וקמח דגן אבל בעל פה אמר שמוכר גם קמח חטים וקמח דגן אבל לא פסק לו הדמים הסכום כמה הוא מוכר לו המדה או המשקל והקנינים היו אחד בקנין כסף שנתן הנכרי ערבון על המקח קנין ב' היה שהשכיר המוכר את החדר שהיה מושכר בידו והשכירו למשך עשרה ימים בעד סכום קצוב ואגב שכירות הקרקע מכר לו כל המטלטלין שהיו מונחים בה ושכירו' הקרקע היה בכסף וגם היה האנדשאלק וגם התנה שבאיזה מהקנינים ירצה הנכרי לקנות יקנה וזה הפסד מרובה לעיר הזה ומעלתו צדד הרבה אמנם מה שלא פסק דמים האריך לצדד שיועיל אבל לא העלה ברור והנה לכאורה רציתי לומר לשטת הראב"ד פ"ד מחמץ ה"ה שאין דין אסמכתא לעכו"ם והרי כל ענין שצריך פסיקות דמים לא קנה והוא מטעם דכל דלא פסיק דמים לא סמכיה דעתיה וכדאמרו בב"ב דף פ"ו לא פסיק לא סמכא דעתיה ואם כן לא גרע מכל אסמכתא שאין אסמכתא לעכו"ם וקנה העכו"ם וא"ל דהישראל לא סמכא דעתיה כדכתב הרשב"ם שם שמא המוכר יעלה בדמיהן דז"א דכאן ודאי ניחא ליה לישראל שיהיה המכר קיים שאל"כ יהיה אסור וא"כ מצד המוכר ודאי לא הוה אסמכתא ומצד הקונה לא שייך אסמכתא בעכו"ם איבר' דלכאורה מפורש בש"ס להיפך דהרי אמרו בב"ב דף ל"ה ע"ב ישראל הבא מחמת נכרי ה"ה כנכרי מה נכרי אין לו חזקה אלא בשטר וכו' א"כ מבואר שהעכו"ם אין סומך אלא על השטר וע' ברמב"ם פ"א דזכייה וברב המגיד שם ולהראב"ד הרי אין אסמכתא לעכו"ם כלל אמנם ה"ה כתב שם הטעם שהעכו"ם אינו קונה בחזקה שאם היה קונה בחזקה מתוך אלמותו היה מחזיק אבל לכתוב לו שטר כולי האי לא עבדא אינו ענין לכאן ולא קשה על הראב"ד ועיין בסמ"ע סי' קצ"ד סק"א וע"פ דברי יש להאריך שם אבל קצרתי כדרך שמקצרין במועד אמנם לפע"ד אפי' לשטת הרמב"ם והפוסקים דיש אסמכתא לעכו"ם נלפע"ד דבר חדש דהנה הרשב"ם כ' הטעם דבעי פסיקות דמים הוא משום שמא יזלזל הלוקח במקח ולפ"ז נלפע"ד דהנה מעלתו פתח בהצלה דכיון שיש שער קצוב משרי המלך מדי חדש בחדשו כמה יקחו בעד המקח א"כ הלוקח יוכל להוציא ממנו בעד הקמח במקח הזה ועדיין אינו מוכרח כ"כ כיון דעכ"פ יוכל לזלזל וליקח פחות אמנם לפע"ד נראה דכיון שעכ"פ יותר מהשער הקצוב משרי המלך ודאי אינו יכול ליקח א"כ הוה כפסיקת דמים ומנא אמינא לה דהרי שטת הרמב"ם פי"א ממכירה דחייב עצמו דבר שאינו קצוב הוה אסמכתא וכל הפוסקים הקשו עליו ממוכר דבר מה שתעלה מצודתו היום וכתב הגדולי תרומה דאם מכר דבר שכבר העלתה מצודתו אבל לא נודע בתוכה רק או מועט אינו בגדר בלתי קצוב דהרי קצובתו לפניך ואינו מחוסר רק הידיעה וגם בהא דמקשה מהכותב לבת אשתו מזונות חמש שנים כתבו האחרונים כיון דעכ"פ יודע השנים שיותר מה' שנים לא נדע הקצובה והוה דבר שיש לו קצבה ולא שייך אסמכתא ולפ"ז כאן שהקצוב משרי המלך א"כ ביותר ודאי לא יקח שוב הוה כפסיק' דמים בין מצד המוכר בין מצד הלוקח כן נלפע"ד ובלא"ה נלפע"ד כיון דבאמת כל מכירת החמץ הוה הערמה שהרי הנכרי איש עני ואין בדעתו כלל לקנותו רק כיון דמן התורה בביטול בעלמא סגי מדרבנן שרי הערמה כמ"ש הת"ש בבכ"ש פסחים אם כן לא שייך כאן לא פסיק' דמים דהרי כבר כתבתי בשם הרשב"ם דחיישינן שמא יעלה המוכר המקח והלוקח יזלזל המקח וכאן הוא בלא"ה הערמה דאין בדעת הקונה לקנות כלל ואפ"ה שרי כיון דמן התורה בביטול בעלמא סגי אם כן מועיל ובלא"ה י"ל כיון דבאמת הקנה לו בשאר קנינים דהיינו אגב קרקע ואם הי' מקנה לו אגב מקרקעי מטלטלין במתנה ודאי היה מועיל וא"ל דכאן גרע כיון שכתב לו השטר יהיה כעין דאמרו בב"מ דף י"א כיון דנפל עלייהו גלי דעתיה דבנפילה ניחא ליה דליקני דז"א דכבר קיי"ל בסי' רס"ח דלא קי"ל כהך סברא עיין בב"י שם דקי"ל כהרא"ה דאף בקנין דרבנן לא אמרינין זאת א"כ אף אם כתב לו שטר לא גרע בזה אם כן קנה מצד שהקנה לו אגב קרקע ובפרט שהתנה המוכר שבאיזה קנין שירצה לקנות יקנה ועיין מלמ"ל פ"ה מזכייה ה"ט ובלא"ה נראה דהרי באמת נסתפקו הפוסקים אי שכחה חשיב אונס או פשיעה ועיין במג"א סימן כ"ח ס"ק י"א ובווי העמודים וכן השל"ה ז"ל האריך ג"כ בזה א"כ כאן דשכח הוה ליה כאונס ואף דגם באונס קי"ל דאסור הנה בתשב"ץ סי' קצ"ט כתב דבאונס רחמנא פטריה ואף דדבריו תמוהין אמנם זה בשאר אונס אבל כאן דהוי אונס גמור שהרי כתב על הספר כל הדברים שצריך למכור ואח"כ כתב הדברים שאינם צריכים כ"כ לימכר ושכח לכתוב עיקר החמץ בכה"ג אונסא דלא שכיחא הוא ולא קנסו בכה"ג איברא דזה אינו מועיל רק אחר הפסח דבכה"ג לא קנסו אבל בתוך הפסח לא מועיל זאת והיה צריך לבערם כיון דאסור מה"ת אמנם נראה כיון דהקונה יוכל לומר שהיה בדעתו לקנות אם כן לא יוכל להוציא ממנו בספק שהקונה יוכל לומר אני קניתי הכל בקנין אגב קרקע א"כ שוב אף במקבל אחריות חמצו של עכו"ם בבית עכו"ם אינו עובר כמבואר בסי' ת"מ בחק יעקב וכאן עדיף דבאמת מה"ת ביטול בעלמא סגי וגם מכר לו רק ששכח לכתוב בשטר בכה"ג בודאי אינו עובר.
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |