שואל ומשיב/א/א/פ

שואל ומשיב ‏ א א

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

שואל   מהדורה קמא חלק א סימן פ   ומשיב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

שלום וכו' לכבוד הרב המופלג בתורה ויראה מ' נתן סג"ל גאלדבערג אבד"ק לימאנאב.

מכתבו הגיעני תמול עם העתק מתשובת ש"ב הגאון החסיד אבד"ק צאנז ומ"ש מע"ל בספק אם רגמ"ה גזר במקום מצוה והנה טרם יהי' כל שיח אבאר מ"ש הגאון מצאנז אי חרגמ"ה הוא דאורייתא והביא דברי הג"מ כתובות שכתבו דרגמ"ה גזר משום קטטה לא משום דררא דאיסורא ומזה הוציא הגאון שאינו איסור תורה רק תקנה ומש"ה כתב הד"מ דהולכין בספיקו להקל לפענ"ד אין מכל זה הכרח דכבר בארתי בחבורי יד שאול סי' רכ"ח ס"ק ל"ו דגוף דין החרם הוא מה"ת אבל הפרטי הדינים שמחויב לעשות המוחרם אינו רק דרבנן והבאתי דברי התשב"ץ ח"ב סי' ע"ב ושו"ת רדב"ז ח"ג סי' תקי"ז ובש"ך יו"ד סי' ר"ו ושו"ת מהר"א נ"ח ח"ב שכתבו כן בהדיא דגוף דין החרם הוא דאורייתא ובזה ישבתי כל קושית הנוב"י מהד"ב חיו"ד סי' קמ"ו וזה כלל גדול בדין אך מ"ש המרדכי דלא גזר רק משום קטטה ולא משום דררא דאסורא ומזה הוציא הד"מ דאזלינן בספיקו להקל נלפענ"ד כוונה אחרת עפ"י מ"ש במהרש"א כתובות כ"ו בתוס' ד"ה אנן אחתינן לי' דבתרי ותרי דמחמרינן מדרבנן ולא אזלינן בתר חזקה היינו דוקא בענין אסורא אבל לענין ממון לא שייך להחמיר דמה שהיא חומרא לזה קולא לזה ולפ"ז זה שכתב המרדכי דאם הי' תקנת רגמ"ה בשביל אסורא הי' שייך להחמיר אף בספק בתקנה עד"מ דבר מצוה הי' שייך להחמיר מספק כיון שיש חשש איסור אבל כיון דלא תיקן רק משום קטטה א"כ ל"ש להחמיר דמה שהוא חומרא לזה הוא קולא לזה ולכך יש להקל בספק עכ"פ כל שיש ספק אי גזר אף במקום מצוה הוי ספק תורה וכל שהחרים חל החרם מה"ת ונפלנו בספק דרבוותא אי גזר רגמ"ה אף במקום מצוה אמנם לפענ"ד נראה דאף אם נודה דהוי ס' חרם ס' דאורייתא כיון שחרגמ"ה לא הי' רק עד התחלת אלף הששי ואח"כ אינו רק מנהג פשיטא דבמקום מצוה ל"ש מנהג וכי נהגו מי שבקינן להו ואף דנימא דאח"כ המשיכו התקנה אבל זה במה שברור תקנת רגמ"ה אבל במקום ספק אי גזר במקום מצוה הרי אמרו בנדרים י"ט דספק נזירות להקל דלא מחית אניש נפשי' לספיקא ואף אם נימא דמחית אינש נפשי' לספיקא היינו אדם על עצמו אבל להמשיך התקנה על אנשים דעלמא אפשר דלא הי' להם כח להמשיך התקנה לענין מצוה ואף אם נימא דהמשיכו הדבר כמו שהי' הרי נודע דכל ס' בתקנה הדרינן לדינא כמ"ש הרמב"ם פ"ד מגזילה לענין שכירו ולקיטו והה"מ וע' שו"ת הרא"ש כלל נ"ה סי' ז' ובמל"מ פכ"א ממלוה האריך בזה ובפרט כאן לבטל מצות עשה של פרו ורבו אף דאינו רק ספק שמא לא יזכה להבנות מ"מ המצוה הוא שיעשה כל אשר ביכולתו והשם הטוב בעיניו יעשה בודאי יש לומר שבזמן הזה אחר שכלה חרגמ"ה ולא עשה רק משום קטטה והוי ס' בתקנה והדרן לדינא ובמקום מצוה ל"ש התקנה ומ"ש הגאון להסכים דברי הנ"י עם הריטב"א שבמקום מצוה לא גזר רק דמחלק בין אין לו בנים כלל ולבין יש לו זכרים ונקבות יפה כתב בזה וכבר קדמו בשו"ת בית אברהם ח"ג בהקדמה ובספר ושב הכהן בשו"ת חתנו ובספר כתונת פסים על הנמוק"י. והנה מה שכתב הגאון מצאנז שיתן גט בע"כ ע"ת שאם יסכימו רוב חכמי גאליציא ואם לא יסכימו שוב לא עבר על חרגמ"ה והוא ישא אשה תיכף דהוי ס"ס שמא גט גט ואם לא יסכימו יש ספק לענין לישא אשה על אשתו שמא לא גזר רגמ"ה וזה קיל מחרגמ"ה לגרש בע"כ הנה אחרי המחילה מכ"ת דבריו אין נכונים מכמה טעמים דמלבד דדבר זה גופא אינו ברור וע' ג"פ סי' קי"ט דהספק אי גזר רגמ"ה רק עד כלות אלף החמישי גם לגרש בע"כ הוא וגם לפענ"ד לישא אשה על אשתו יש יסוד יותר מראב"י לא ישא אדם אשה במדינה זו והארכתי בזה אף גם דלא הוי מתהפך דכל שאתה מסופק אם גזר רגמ"ה אף במקום מצוה לישא אשה על אשתו א"כ מכש"כ לגרש בע"כ שוב מה יועילו מה שחכמי הדור יאמרו דהגט גט וגם הוי משם אחד דבאמת כבר כתבתי במקום אחר בתשובה אחרת דתקנות רגמ"ה קשורים זה בזה וכל שיוכל לישא אשה אחרת שוב לא אגידא גבי' ויניחנה לאשתו הראשונה והיא תיזל עמו בדינא ודיינא וגם הוי ס' חסרון ידיעה מה שיוכל להתברר אם חכמי הדור יסכימו וגם זה הוי ספק מי ומי היה החכמים הראוים להמנות לדבר זה וכל אחד ואחד בונה במה לעצמו ואומר שהוא חכם הדור ולא נדע הרוב כלל וזה באמת ספק חסרון ידיעה כי בעוה"ר הן רבים עתה עם הארץ הפוסעים פסיעה גסה ואין אתם יודע עד מה השם ירחם עלינו וגם שייך בזה חשש אתה וצריכה כרוז לכהונה עד"מ שאם הרוב יאמרו אח"כ שאינו רשאי לגרש והבעל ימות מי יזכור אח"כ שזו נתגרשה וריח הגט בוודאי הוי שהרי התירו לו לישא אשה על אשתו שמא הגט גט ואולי באמת היו הגאונים אומרים שהגט גט וגם מה יעשה אם חכמי הדור לא ירצו להזדקק לזה וגם אני לא רציתי אתמול לכתוב בזה והיום פניתי לי זמן לכבוד הגאון הצדיק שמעלתו כתב שביקש שעיין בזה וגם יש ספק שמא ישאו פנים ויאמרו כדאי הרב לסמוך עליו וגם הוי ספק בגט עצמו אם יש בו תלות ותלוי בברירה וגם בתולה בדעת אחרים יש ספק אי שייך ברירה וע' גיטין כ"ה ובלא"ה נראה כיון דרגמ"ה תיקן מחמת טובת האשה וע' ב"ש וב"מ סי' קי"ט א"כ כיון שמתיר לו לישא אשה על אשתו נתבטל חרגמ"ה ומה יועיל שחכמי הדור יאמרו שגיטו אינו גט הא נתבטל חרגמ"ה וע"כ חלילה לסמוך בזה על ס"ס ועכלפענ"ד ישלח זאת להגאון מצאנז ני' ואם יסכים למה שכתבתי טוב הדבר ואני מצטרף בזה אבל על תקנה שלו אין אני סומך בשום אופן ואין אני מן המתירין בשום אופן ואדרבה יש חשש איסור בזה דאתה מצריכה כרוז לכהונה. ומ"ש מעלתו להתיר לצורבא מרבנן אין נוח לי כלל ולא עשה חרגמ"ה הבדל בין צורבא מרבנן לשאר אנשים דבעוה"ר יש צורבא מרבנן שאינו בר יראה ויש להיפך וע"כ יש לעשות כמ"ש והגאון כאשר יעיין בזה אם יחזור מהוראתו ויסכים למ"ש הרי טוב ואם לאו אין אני מהמתירין והנני הדו"ש באהבה. הצעיר יוסף שאול הלוי נאטנזאהן האבד"ק לבוב והגליל.

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף