שואל ומשיב/א/א/ע

שואל ומשיב ‏ א א

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

שואל   מהדורה קמא חלק א סימן ע   ומשיב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

יום אי פ' וישלח תרכ"ו שלום וכ"ט להרב הגדול המופלג וכו' מוה' ישעיה ניסבוים מו"ץ דק' זדיקוב ני'.

מכתבו הגיעני היום והנה אם כי אני עמוס הטרדות ויאמין לי כי מיום עש"ק עד הנה הי' לי הרבה תשובות הנחוצות ועוד לא נשלם בכ"ז אחרי כי זאת היא תקנת עגונות אמרתי להשיב בקצרה לענין דינא והנה המעשה היי בגט שכ"מ שלא בדקו אותו בשעת כתיבה ונתינה וע"ז הביא מע"ל דברי הש"ע שכתב צריך לדקדק בו שיהא שפוי בשעת כתיבה וכו' וכתב הרמ"א דא"צ בדיקה כמו נשתתק רק דסגי בפ"א ואמנם בדיעבד בלא בדקו אותו אינו מבואר בש"ע רק דהב"י כתב דאפשר דכשר אף בלי בדיקה וכ"כ הח"מ והב"ש דבדיעבד יש להקל והנה הפר"ח החמיר מאד בזה ולפענ"ד נראה דהוא אזיל לשיטתי' דעל מ"ש הרמ"א דא"צ בדיקה כמו נשתתק כתב הוא דבתוספתא מבואר היה חולה או משותק בודקין אותו ג' פעמים ואף דהר"ן מפרש דחולה היינו נשתתק מחמת חליו וסיפא במשותק מיירי בנשתתק מחמת בריו מ"מ ברשב"א לא משמע כן ע"ש ולכך החמיר בזה בדיעבד אבל באמת בגט פשוט ס"כ ס"ק י"ז כתב דמדברי המהריב"ל ח"ב סי' פ"א נראה דמשוה דברי הרשב"א לדברי הר"ן דגם הרשב"א לא מיירי רק בנשתתק מחמת חוליו אבל כל שלא נשתתק לא צריך בדיקה ול"ח לטירוף וכ"כ מהרש"ך ח"ב סי' קי"ח וכ"ה בשו"ת הריטב"א שהובא בחו"מ סי' ר"נ ורמזו הג"פ שם ועיינתי בשו"ת מהריב"ל ח"ב סי' פ"א דביאר בהדיא דדוקא בנשתתק מחמת חוליו הוא דצריך בדיקה ג"פ אבל לא הביא שו"ת הריטב"א הנ"ל ששם מבואר בהדיא כן ומצאתי בח"ז סי' ל"ו שהזכיר דברי הריטב"א הנ"ל ועי' בחידושי הרמב"ן וריטב"א ביגטין דף ע"א שכ"כ ע"ש ועשו"ת פנים מאירות ח"ג סי' ד' וסי' י"ב ומ"ש הפר"ח דהתוס' כתבו לשון צריך ומשמע עכובא הנה אדרבא לשון צריך אינו רק לשון זהירות לכתחלה דלשון צריך לא משמע לעכב ועי' גיטין דף ה' ובשו"ת פנים מאירות ח"א סי' ס"ו ובאמת שהעיטור מיקל אף בנשתתק מכ"ש בסתם חולה ומה גם שלשיטת הרמב"ם אם היה המינוי בשליחות בהיותו בריא ואח"כ נשתטה מעשה השליחות קיים מה"ת וא"כ פשיטא דאם לא בדק בסתם חולי דודאי כשר מה"ת רק מדרבנן פסול וא"כ שוב כדאי הנך פוסקים לסמוך עליהם בדיעבד ובשעת הדחק וראיתי למעכ"ת שהביא ג"כ דברי הרמב"ם אבל נסתפק אי אמרינן בשליחות דנחשב כאלו עשאו המשלח ובזה אם נשתטה דא"א לעשות אז ממילא בטל השליחות או דבאמת מתיחס השליחות להשליח רק דאמרינן דמועיל מעשה השליח כאלו עשה המשלח אם היה יכול לעשות והאריך בזה ולכאורה מבואר הדבר בנזיר דאמרו בדף י"ב דכל מלתא דהוא לא מצי עביד השתא לא מצי משוי שליח א"כ משמע דמעשה השליח מתיחס אחר המשלח וא"כ לכך כל מלתא דל"מ עביד לא מצי משוי שליח דאי נימא דהשליחות מתיחס אחר השליח א"כ מה בכך דל"מ עביד המשלח מ"מ השליח יכול לעשות אמנם אין זה ראיה די"ל דלא זכתה התורה שיכול לעשות שליח רק במידי דמצי עביד אבל במה דל"מ עביד מצי משוי שליח ועי' קדושין כ"ג דאמרו שם ג"כ הני כהני שלוחי דרחמנא נינהו. דאי שלוחי דידן מי איכא מידי דאיהו לא מצי עביד שליח לא מצי משוי ומקשה הש"ס ולא והא עבדי כו' ומשני עבד שייך בגוה. הרי דעכ"פ כל דשייך בגוה מצי משוי שליח ולא בעינן שיהיה המשלח יכול לעשות באותו ענין השליחות וגם שיטת המהרי"ט דכל שעושה בפירוש שליח מועיל אף במילתא דלא מצי עביד. ואף דהמ"ל הקשה עליו כ"כ ליישב והדברים עתיקים ועכ"פ מבואר דלא מתיחס המעשה על המשלח ומ"ש מעכ"ה ראי' מרמב"ם פ"ג מעכו"ם דהעושה אליל ע"י אחר לוקה והקשה הלח"מ הא הוי לאו שאין בו מעשה וכתב דהוה כאילו עשה המשלח ומזה הוציא מע"ל דמתיחס אל המשלח ובמחכ"ת נפלאתי ע"ז דנהי דלענין הלאו הוי כאילו המשלח עשה אבל מ"מ השליחות מתיחס להשליח והמשלח לוקה ע"י שצוה לשליח ועי' תוס' גיטין דף י"ג ד"ה לא יתנו שכתבו דאע"ג שמינה השליח בחייו לא חשוב להיות כמוהו אחר מותו כאלו הוא בעצמו קיים אלא חשיב גט לאחר מיתה ע"ש ולכאורה מזה משמע דכיון דא"א ליחס כעת המעשה שעשהו המשלח שכבר מת לכך ל"ח שליחות והוה גט לאח"מ אמנם באמת דז"א דשאני התם שכבר נפקע הרשות שלו כאילו מכרו לאחר וכבר ישב על מדוכה זו הקצה"ח סי' קפ"ח ע"ש ועי' בבית מאיר סי' קכ"א סעי' ב' ע"ש שהאריך בענין זה ובדפוס לבוב נדפס בשם הגאון מוה' ברוך ז"ל אבד"ק לייפניק ובמח"כ לא עמדו על כוונת התוס' והעיקר כמ"ש הקצה"ח שם וע"כ הדבר ברור דגוף השליחות מתייחס להשליח אלא דהתורה אמרה שיועיל מעשה השליחות כאילו עשה המשלח וא"כ ברור שמועיל השליחות בעת שהיה שפוי ואף שנשתטה אח"כ וכמ"ש הרמב"ם ואף דהטור פליג ע"ז אבל עכ"פ כ"ז באם נשתטה בודאי אבל בסתם חונה בודאי מועיל כמ"ש הב"י וכל האחרונים זולת הפר"ח שהחמיר בזה ובמקום עיגון יש לסמוך על כל הפוסקים הנ"ל והנה מע"ל האריך בפלפול ויש בם כמה דברים שאינם נכונים בעיני וכך היא דרכה של תורה זה בונה וזה סותר אבל אין הזמן מסכים להאריך בזה ומה שנוגע לדינא כתבתי.

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף