שואל ומשיב/א/א/ס

שואל ומשיב ‏ א א

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

שואל   מהדורה קמא חלק א סימן ס   ומשיב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

ענין עבד הפסול לעדות.

נתתי לבי לעיין בפ' שופטים שנת תר"ט וזה דרכי לעיין בסדרא דיומא ברמב"ם בהלכות אלו והנה ראיתי בפ"ט מעדות דעבד פסול לעדות ואח"כ כתב דחב"ח וחציו עבד גם כן פסול ואח"כ הוסיף דכל מי שנשתחרר והרי הוא מחוסר גט שחרור פסול לעדות עד שיגיע גט לידו ויעשה מכלל בני ברית ואח"כ יעיד והכ"מ כתב דיצא לו כיון דאמרו צריך גט שחרור אם כן הוה עדיין עבד ולכאורה צריך עיון בהא דאמרו בכתובות דף כ"ח ע"ב וכלן אם הי' נכרי ונתגייר עבד ונשתחרר דאין נאמנים וביאר הש"ס הטעם בנכרי משום דלא דייק ולפי זה גם בעבד צ"ל אותו הטעם וכ"כ ב"י בהדיא בחו"מ סי' ל"ה ועיין בסמ"ע שם ולפ"ז הא כל עבד בכלל אף אותו שאינו מחוסר רק גט שחרור וקשה הא בעבד שמחוסר גט שחרור ל"ש זאת דהא דייק שמא ישתחרר וא"ל דשמא לא ישתחרר דז"א דהא כל שאינו רק מחוסר גט שחרור כופין את רבו שישחרנו כמ"ש התוס' בגיטין דף ל"ח דל"ש עשה דלעב"ת ואם כן י"ל דדייק טפי אמנם נראה דיש לומר בעבד ל"צ להאי טעמא כלל דבעבד כל שהוא עבד הוא מזולזל דסתם עבדים הם קלי הדעת כמ"ש הט"ז בסי' א' ביו"ד ועיין בש"ך שם ובנקה"כ שם ולכך לא אמר הש"ס הטעם רק בנכרי דדעת הג"א דנכרי המוחזק בנאמן יכול להעיד וניהו דלא קי"ל כן מ"מ עכ"פ יכול להעיד כשנתגייר ולכך אצטריך להך טעמא דלא דייק אבל בעבד פשיטא דלא יעיד אף דדייק ועכ"פ דינו של רבינו צ"ע דמנין לו שגם זה בכלל עבד היא לענין עדות והנה נראה דמצד הסברא הוא כן דכל דהפסול הוא בשביל שהוא עבד כל שאינו עבד הוא כשר אבל אם נימא דהפסול כיון שאינו ישראל א"כ כל שחסר גט שחרור עכ"פ אינו בן ישראל ופסול וז"ש רבינו ויעשה מכלל בני ברית ואח"כ יעיד והיינו שיהי' בר ישראל כשר וז"ב לדעתי והנה בהא דאמרו בברכות דף מ"ז דאמר ריב"ל תשעה ועבד מצטרפין ופריך הש"ס והא ר"א שחרר עבדו אלמא שחרר אין לא שחרר לא ומשני דתרי הוו שחרר חד ונפיק בחד ופריך היכא עביד הכי והא אמר שמואל כל המשחרר עבדו עובר בעשה ומשני מצוה שאני ופריך והא מצוה הבא בעבירה הוא ומשני מצוה דרבים שאני ולכאורה צ"ב למה אצטריך לשחררו לגמרי הי' לו רק ליאש את עצמו או להפקירו בלבד והיה יוצא לחירות רק שצריך גט שחרור ובזה נראה שהיה יוצא בזה לענין עשרה ומטעם דהרי חזינן דריב"ל אמר תשעה ועבד מצטרפין א"כ אף עבד גמור מצטרף רק דתרי אינו כבוד שכינה כמ"ש הרא"ש שם ולפ"ז זהו פשיטא דעכ"פ אין הטעם משום דבעי ישראל דגם עבד מצטרף רק דשנים אינו כבוד כ"כ וא"כ הבזיון משום דהוא עבד ואם כן כל שיצא לחירות אף שמחוסר גט שחרור עכ"פ מכלל עבד יצא וקשה למה שחררו אך לכאורה יש לומר דכל שיצא לחירות ורק דמחוסר גט שחרור א"כ העשה דלעולם בהם תעבודו עבר משעה שנתייאש ממנו או הפקירו וא"כ לא אכפת לן בשחרור ושמואל דאמר המשחרר עבדו עובר בעשה היינו בלא נתייאש ממנו דאז גוף החירות בא ע"י שטר שחרור ותדע שהרי שמואל ס"ל דהמפקיר עבדו יצא לחירות וא"צ גט שחרור אמנם לפע"ד נראה דמ"מ עובר עבירה בהשחרור דכל דלא שחררו עדיין הוא עבד במקצת דהרי אסור בב"ח ועכ"פ גמר העשה בא ע"י שחרור ושפיר עובר ותדע שהרי סתמא דש"ס נקט תמיד כל המשחרר עבדו ולדידן גם בלא שחרור משכחת לה דעבר וע"כ דעיקר העבירה בא בשעת ששחררו אף דאנן קי"ל דמחוסר גט שחרור עדיין עבד אף שהפקירו ולפ"ז שוב יקשה למה שחררו ר"א לאותו עבד אמנם נראה דזה באמת קושית הש"ס והא מצוה הבאה בעבירה הוא והדבר תמוה לפמ"ש הרמב"ן והרשב"א דכל דמשחררו בשביל תועלת האדון ליכא משום עשה דלעולם בהם תעבודו דאינו עושה בשביל העבד רק בשביל תועלת עצמו א"כ מה פריך מצוה הבאה בעבירה היא וכבר התעורר בזה המג"א סי' צ' ולפמ"ש א"ש דכאן דבאמת לענין התפלה לא היה צריך לשחרר ודי היה בשיפקירו וא"כ מה דשחררו שוב הוה מצוה הבא בעבירה וע"ז משני דמצוה דרבים שאני ובזה מיושב היטב מה דהקשו כלם דבגיטין דף ל"ח פריך הש"ס ג"כ על ר"א ומשני מצוה שאני ולא פריך מצוה הבאה בעבירה ולפמ"ש א"ש דזה דוקא לריב"ל דתשעה ועבד מצטרפין א"כ שוב לא היה צריך לשחרר רק להפקיר בלבד אבל לדידן דעבד אינו מצטרף א"כ שוב לא היה מהב"ע דהא צריך להשחרור בשביל גוף המצוה ועושה לתועלתו והוה כמוכרו בכסף ובגוף הענין הי' נלפע"ד דבר חדש דבשחרור דוקא עובר ואינו עובר במה שהפקירו דהנה באמת לכאורה יש לעיין אם היה מפקירו לזמן לא היה עובר בלעב"ת דאינו רק לזמן בלבד אמנם באמת שחרור דומה למה דאמרו באומר היום אי את אשתי ולמחר את אשתי דאמרינן כיון דפסקה פסקה והרא"ה למד ממנו גם לד"מ יע"ש בר"ן פ' המגרש אמנם אף אם נימא דבד"מ ל"ש זאת מ"מ שחרור דהוה כקדושת הגוף כבר אמרו בירושלמי הובא בתוס' גיטין דף מ"ם דלא מצינו שחרורו חוזר ומשתעבד אבל במפקיר כל דלא שחררו ולא נעשה ב"ח שוב היה יכול להפקירו רק לזמן ולא עבר על לעולם בהם תעבודו ושפיר קשה למה שחררו ודו"ק היטב. אברא דלפ"ז צריך לעיין בכל דברים דנשתנה דין עבד מב"ח אם מחוסר גט שחרור בכלל עבד או בכלל ב"ח וצ"ע כי לא ראיתי כעת מוזכר כלל הדין הלז וגם הך דינא של הרמב"ם לענין עדות לא ראיתי מוזכר כלל וצ"ע והנה בהא דפריך הש"ס מצוה הבאה בעברה היא לכאורה קשה לפמ"ש בשו"ת נו"ב מהד"ת חלק או"ח סימן קל"ה לחלק דכל שלא נתקן איסור אם נימא דלא מועיל לא אמרינן דהוה מצוה הבאה בעבירה א"כ כאן דאף אם לא מועיל השחרור לענין התפלה מ"מ הוא משוחרר דהא שחררו בשטר וא"כ איך שייך מצוה הבאה בעבירה ולכאורה רציתי לומר כיון דהוא שחררו על מנת להשלים לעשרה וכל דנימא דל"מ יכול לומר אדעתא דהכי לא רציתי לשחרר כלל והוה שחרור בטעות וא"ל כיון דלא אמר שחררו משום כן א"כ אפשר דל"מ לחזור דז"א דהא כיון דהמשחרר עובר בעשה רק דמצוה שאני א"כ אנן סהדי דשחררו על מנת כן ושוב שייך מצוה הבאה בעבירה דהא אם לא מועיל השחרור שוב הוה שחררו בטל ויכול לחזור ובזה יש לומר הא דמשני מצוה דרבים שאני דכיון שעכ"פ הרבים יצאו עי"ז והם לא עשו עבירה שוב לגבי דדהו מועיל השחרור ול"ש מצוה הבאה בעבירה דניהו דלגבי ר"א הוה מצוה הבאה בעבירה הא מ"מ להם היה מועיל ושוב לא יועיל גם אם נימא דל"מ ובזה יש ליישב קושית התוס' על בה"ג ויתכן יותר דבכה"ג דהוא מצוה דרבים שוב אומרין לאדם חטא כדי שיזכה חבירך וגם הוא יזכה עי"ז ובכה"ג מותר לעשות חטא כדי שיזכה חברו ועיין מ"א סי' ש"ו ודו"ק ובזה אמרתי לבאר דברי הירושלמי הובא ברא"ש פ"ב דפסחים אות ח"י שאמר דמצה גזולה אסור לברך עליה בד"א בתחלה אבל בסוף דמים הוא חייב לו ועיין בב"י או"ח סי' קצ"ו שהאריך בפירושו ולפמ"ש א"ש דבשלמא בתחלה שייך מצוה הבאה בעבירה דהא מחויב להחזיר אבל לבסוף שכבר אכלו ואינו חייב רק דמים שוב ל"ש מצוה הבאה בעבירה דהא לא מתקן האיסור בזה ודו"ק היטב. ולפ"ז בגזל לעכו"ם דאינו חייב בהשבה כמ"ש המהריב"ח והנו"ב דמ"ע דוהשיב לא שייך בעכו"ם שוב לא שייך מצוה הבאה בעבירה ובזה יש להאריך בסוגיא דאוונכרי ששטת הרשב"א דגזלו מעכו"ם וגזל עכו"ם אסור אבל מצוה הבאה בעבירה ל"ש בזה ובזה מיושב קושית התוס' בסוכה דף למ"ד דהקשו דלמה לי לכם למעט הגזול ת"ל דהו"ל מצוה הבאה בעבירה ולמ"ש א"ש דנ"מ בגזל גוי דאף דהוא אסור עכ"פ בהשבה לא מחייב ואם כן ל"ש מצוה הבא בעבירה דהלאו כבר עבר במה שגזלו אף שלא יצא בו ודו"ק. והנה הרא"ש כתב בברכות פרק שביעי אות כ' דהא דאמרו מצוה דרבים שאני היינו במה שמקדשין שמו יתברך בתפלה וקדושה אף שהוא מדרבנן ולא מסתבר דקאי לפ' זכור שהיא מה"ת ועי' בתה"ד סי' ק"ח וט"ז ומ"א סי' תרפ"ה ולכאורה צ"ב דהרי אמרו דבא לבהכ"נ ולא מצא עשרה והשלימו לעשרה וקשה דלמה לא כתב הרא"ש דא"א שתהי' בשבת זכור דא"כ היכי מצי כתב לי' שחרור והרי אין מועיל בעבד כנעני כ"א כסף או שטר או ראשי אברים וכאן דלא היה שטר וראשי אברים דא"כ לא שייך המשחרר עבדו עובר בעשה ורק בכסף ושם לא היה כסף ודוחק לומר שכיון ששחררו לשם מצוה הוה ככסף וכמ"ש הרשב"א לענין דל"ש המשחרר עבדו עובר בעשה דז"א דבשלמא התם דהטעם משום לא תחנם וכיון שעושה בשביל עצמו ל"ש לא תחנם והוה כקבלת כסף אבל מ"מ אינו קבלת כסף ממש ובמתנה לא מצינו שיצא אף דעביד לי' נייח נפשי' ואפ"ה צריך קבלת כסף ומי נתן לו ושטר לא היה שם ולכאורה רציתי לומר דמכאן ראיה למ"ש המג"א סימן תרפ"ה דגם בפורים במה שקורא ויבא עמלק ג"כ יוצאין מצות זכירה וא"כ היה המעשה בפורים אבל ז"א דא"כ למה נדחקו בשביל מה היתה המנין עשרה דהא למגלה בודאי בעי עשרה וגם יקשה לפי מה דאמרו בברכות שם דתרי אצטריכי שחרר חד ונפק חד וקשה דא"כ איך יצא קריאת המגלה הא בעי עשרה ועבדים שאינם משוחררים אינם בכלל כמ"ש הב"י סי' תרפ"ט דהטור דוקא לעבדים משוחררים קאי עיין מג"א שם ודבריו תמוהי' דבב"י מבואר להיפך ואף דנימא דעבדים שמלו וטבלו חייבין במקרא מגלה כמו נשים שגם הם הי' באותו הנס וכמ"ש הב"י מ"מ לעשרה אינן מצטרפין לכתחלה וכמבואר שם בטור ודברי הכו"פ סי' א' ס"ק ג' תמוהים מאד שלא ראה דברי הב"י מיהו י"ל דלענין מגלה בזמנה א"צ עשרה כלל רק משום פ' ויבא עמלק היה צריך עשרה אבל גם זה תמוה דמלבד דדעת רבים דצריך לחזור אחר יו"ד אפילו בזמנה אף גם דגם למ"ד דא"צ עשרה מ"מ כל שהיה צריך לשחררו בשביל קריאת פ' עמלק שהוא מה"ת פשיטא דצריך גם להמגלה עשרה דמהיות טוב אל תקרי רע ולמה לא שחרר גם האחר ואף דעובר בעשה הא בשביל מצוה דרבים שרי ועכ"פ לכתחלה בעי עשרה משוחררים וגם קשה מה פריך על ריב"ל דאמר דעבד מצטרף הא י"ל דלריב"ל שחרר בשביל המגלה דצריך עשרה ועבד אינו מצטרף וצע"ג כל דברי הרא"ש וכמ"ש.

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף