שואל ומשיב/א/א/מד
שואל ומשיב 
א א
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
ודרך אגב אסמוך בזה מ"ש אודות הסכמות וגזירות שגוזרין הרבנים על הדפסות והמדפיסים פורצים בה ואמרתי לבאר ואכתוב בזה מה שהשבתי להרב החריף מוה' שמואל וואלדבערג ני' אבד"ק זאלקווא והקרייז ביום א' וישלח תרכ"א י"א כסליו וז"ל מכתבו הגיעני ואשר פסק בדבר אשר תבע ר' א"י מדפיס מלבוב את ר' יוסף הירש באלאבאן מק' בדבר הדפסת הש"ע יו"ד עם הפמ"ג וחוות דעת ופתחי תשובה שמדפיס ר' יוסף צבי שלא יוכל ר' א"י למחות וע"ד הפ"ת תלוי באם רי"צ יש לו הורמנא מה בדד"מ אז דדמ"ד ואם לא לא ובא כעת לבאר טעמו והנה החל ע"ד הפ"ת שטען רא"י שקנה הזכות מאת המחבר וע"ז השיב מעלתו שמה מכר ראשון לשני כל זכות שיבא לידו וכאן המחבר עצמו אין לו כח וזכות בזה מאחר שבהדפסה ראשונה שנת תקצ"ו לא נזכר שום איסור ואם היה נזכר איסור הי' אפשר לדון שיש איסור עד כלות זמן שגבל ואף לאחר שנמכר הספרים אבל אם לא נזכר שום זמן אין מקום לאיסור כלל והביא הך דשו"ת רמ"א סי' יו"ד שהטעמים שם לא שייכי כאן שהרי כבר מכר ספריו וגם אין הספרים שוים שהמחבר הדפיס ש"ע קטנים עם בה"ט ופ"ת וזה הדפיס גדולים ואיש שיש לו הש"ע גדולים לא ירצה לקנות הש"ע הגדולים בשביל הוספת הפ"ת לבד ולא ברי היזיקא ובפרט שכבר מכר המחבר הספרים ואין לחלק בין מדפיס ספר שכבר נדפס בין הדפסת ספר חדש והנה כל דבריו תמוהים דזה ודאי שספר חדש שמדפיס מחבר וזכה שדבריו מתקבלים ע"פ תבל פשיטא שיש לו זכות בזה לעולם והרי בלא"ה אם מדפיסים או מחדשים איזה מלאכה אינו רשאי אחר לעשות בלא רשותו והרי נודע שר' אברהם יעקב מהרובשוב[1] שעשה החשבון במאשין כל ימיו קבל שכרו מהקיר"ה בווארשא ולא יהא תורה שלימה שלנו כשיחה בטילה שלהם וזה דבר שהשכל מכחישו ומעשים בכל יום שהמדפיס חבור יש לו ולב"כ זכות וזה איזה שבועות שהמדפיס מהלבארשטאט רצה להדפיס ים התלמוד ומפה"י שנית ושאל רשיון ממני ומגיסי הגאון נ"י ואם יאמר ששם לא מוזכר זמן מוגבל הנה בצל"ח שנדפס בזאלקווא ע"י ר' שלמה רבין שטיין נדפס שם שנדפס בהרשאת בני הגאון הצל"ח והרי שם לא גזרו איסור כלל ואפ"ה לא חפץ להדפיס בלתי רשות שהוא איסור גמור ומה שנמצא בספרים שהמחבר מדפיס וגוזרים עד זמן מוגבל לאו משום שאין לו כח לאסור עולמית ז"א דבשלו אדם רשאי לגזור שלא ידפיסו עולמית בלתי רשותו או ב"כ רק שאדרבא המחבר בעצמו רוצה שידפיסו ספריו אחר שיזכה למכור ספריו ומבקש שיפוצו דבריו ע"פ תבל אבל אם באמת מחבר ספר הנצרך כעין ספר פ"ת שרבו הקונים מפני שהוא מלוקט מהרבה ספרים והמורים צריכים לו כי אתו כ"ע ושיילי בקצורו פשיטא שיש כח בידו ומ"ש שהמחבר לא כתב איסור הנה אף אם לא הי' כתוב איסור הי' אסור להשיג גבולו אבל באמת במדינת רוסיא איסור וחרם וקונם אסור להזכיר ולא ישמע על פינו כי מצד הממשלה אין כח בידם לגזור אף לבקש ומה"ט לא נאמר שום איסור וגם במדינתינו יש חק בהדפסה מבלי להדפיס מצד חוקי הממשלה ומה כח ב"ד יפה כ"א יעשו דרך בקשה ואף אם נמצא לפעמים גזרה וחרם הנה המלכות של חסד הם כמתעלמים ולפעמים כשהמדפיסים מערערים ענש יענשו לכך לא נכתב בתורת גזרה בלי דרך בקשה ובש"ס דפוס רשנצקיא נמצא מהקיר"ה גזרה והסכמה שלא ישנו בכולם ומצד הדין ד"ת אסור להשיג הגבול ומ"ש מעלתו עוד שגם בלא מכר ספריו כל שהוא ממדינה למדינה אין איסור כמ"ש הגאון מוה' דוד שליט ז"ל על ספר לבושי שרד יו"ד שנדפס בריבשוב שנת תקע"ט הנה לא צריך לחפש אחרי הסכמת רד"ש ז"ל וכבר נדפס הסכמת כנסת יחזקאל שנת תצ"ד על הדפסת ש"ס וכן כתב דו"ז הגאון בעל ישועת יעקב על הדפסת ש"ס בווין שנת תקס"ו שממדינה למדינה אין רשות ושם טעם ברור משום שאין אפשרות להביא ממדינה למדינה מצד איסור שחקק קיר"ה ואם כן לכך מותר להדפיס אך כ"ז אם מדפיסים ספר שנדפס כבר אבל מחבר לעצמו בכחו למחות על כל העולם ומה שרמז מעלתו שאם בפירוש גזרו על כל העולם יש כח ביד הרבנים ורמז לשו"ת מיוחסות לרמב"ן שנדפס הסכמה מהגאון מוה' רצ"ה ז"ל וגם ספר פרי תואר שנדפס בהסכמת הגאון בעל ישועות יעקב.
והנה לדעתי זה א"א ובאמת אם היה אחד מדפיס במדינה אחרת לא היה כח בידם למחות ואולי היה אז נקל להביא ממדינה למדינה ול"ש הטעם אבל כל שאסור ממדינה למדינה מצד חק הקיר"ה פשיטא שאין חשש כמ"ש בעל כנס"י ובעל ישועת יעקב ז"ל בעצמו ואחריו מלאנו כ"פ וכתבנו כן והנה בהדפסת ש"ס ווילנא ומדפיסי סלאוויטא הרעישו העולם נמצא בכרך שבת הסכמת הגאון מוהרמ"ס ז"ל וכתב שבשנת תקפ"ג כתב הגאון מוהר"ם בנעט ז"ל להגאון מוהרמ"ס ז"ל שלדעתו לא מצא שום איסור לעכב למדפיס אחר בפרט בהדפסת לא חדש ואין כח ביד שום רב ומורה לגזור על מדינה אחרת כמ"ש בשו"ת הריב"ש והשיב הגאון מוהרמ"ס כי זה נעשה למען לא יתבטל מלאכת הדפוס.
והנה מזה מבואר שאם מצד חוקי המדינה א"א להביא למדינה אחרת א"כ מה כח ב"ד יפה וא"א לגזור על מדינה אחרת דל"ש טעם דנעילת דלת אמנם כ"ז באם מדפיסים דבר שכבר נדפס אבל במה שמדפיס מחבר לעצמו יש כח בידו בעצמו לגזור על כל העולם וכן מצינו בהקדמת הפלאה ז"ל שגזר בעצמו על כל מדפיסים שלא ידפיסו בלתי רשותו ומה שהמחבר נוטל הסכמות הוא על גוף הספר אם ראוי הוא לאדפוסי אדרא. ודרך אגב מזכירים המשך שנים שהמחבר בעצמו רוצה שאח"כ ידפיסו ספרו שנית ומ"ש שאין ספק שהגאונים שנתנו הסכמה לר' א"י בשנת הרח"י על יו"ד היה טעמם בשביל זה שממדינה למדינה אין איסור הנה המסכימים בעוה"ר אינם משגיחים רק להרבות כבודם וע"ז אני קורא ומרגלא בפומי שבזה יפול מאמר אשרינו שאנו מסכימים ומחריבים שאינם שמים על לב זכות והכח בהסכמה.
והנה מ"ש מע"ל שגם בהסכמתי לא נזכר שום איסור רק שאני מבקש שלא ידפיסו שנית הנה כבר כתבתי כי אין כח בידינו רק לבקש מאמר התורה שלא ישיגו גבול וגם מ"ש שאפי' אם היה נזכר בפירוש הסכמה באיסור בכ"ז כל שלא נכתב שלא ידפיסו בלי גירעון ותוספת נוכל להדפיס שלא יהיה כמתכונתו ממש הנה דבר זה מביא לידי גיחוך וניזל בתר טעמא שאחר שכל הסכמה היא רק משום נעילת דלת בפני עושי עולה שלא יהיו שלוחי מצוה ניזוקין ואם יהיה מותר כשיחסר דבר אחד מה הועילו חכמים בתקנתם וזה יבא לידי היזק רב עד"מ כשידפיס בלי חוות דעת יגיע לזה נזק רב בהדפסת יו"ד הגדול שעלה להוצאה מרובה ובכל כה"ג אמרינן דדברים שבלב הוו דברים כל שהן דברים שבלב ובלב כל אדם כמ"ש הר"ן גבי שטר מברחת ומהרי"ט בתשובותיו ומ"ש מעלתו שאין הסכמה חל בעוד שלא נדפס הספר הנה אמת נכון הדבר שאין איסור הסכמה חל אם מקבל ההסכמה ומטמינה בתוך חיקו ואף שהגאון מוה' מיכל אבד"ק ברלין עשה כן בהדפסת ספר יפה מראה על האגדות הירושלמי הנה כבר הרעישו כל הרבנים ע"ז כאשר כתב בהקדמת בעל זרע אברהם על הירושלמי אבל אם כבר הכין כל מכשירי הדפוס ומתחיל להדפיס הרי זה משיג גבול ומ"ש כי א"כ יש נעילת דלת בזה שמא לא ידעו מהסכמת הגאונים הנה מצינו בספר אחד שהדפיס מדפיס אחד ספר אבודרהם הדפיס עם פירוש התפלה וכתב שאח"כ שמע שהגאון הנו"ב נתן הסכמה ונענש במיתת בתו רח"ל אך אם כבר התחיל להדפיס בלי ספק כל המדפיסים ידעו מזה ובפרט בזמנינו אשר תיכף נודע ע"פ תבל ע"פ מה שניתן להמגיד בליק ומה גם בספר הזה שמדפיס ר"ז הוא הוא הנותן עצה ויקבל רי"צ בחרם אם אין ר"ז הנ"ל המסית בדבר הזה והוא א"י להדפיס בשביל שהשליש כתביו בידים שלא ישיגו גבולם זה ביו"ד וספרים אחרים וזה בספרים אחרים ודבר זה נודע לנו בבירור וע"כ פשיטא שאסור להשיג גבולם ומה גם שיש בזה כל האיסורים שהאריך המהרש"ל בתשובה סימן ל"ה והמ"ב סימן כ"ז ובשו"ת חוות יאיר ומה גם בזה אף שכבר כלה הספרים אסור להדפיס כי באמת המדפיס רוצה להדפיס יותר רק שאין לו כ"כ ממון ומדפיס בזא"ז וגם כי העולם נצרכים מאוד להיו"ד וא"א להם להמתין וע"כ לפענ"ד ברור עם המדפיס רא"י.
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |