שואל ומשיב/א/א/כו

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שואל ומשיבTriangleArrow-Left.png א TriangleArrow-Left.png א

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

שואל   מהדורה קמא חלק א סימן כו   ומשיב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

והנה בשנת תרי"ז י"א סיון ד' נשא ב' נשאלתי במכתב מהרב מו' זיינוויל אבד"ק פרעמיסלא באחד שהי' לו בת בתולה ומחמת עניות נתן בתו להיות משרתת ושם נתפתתה והרתה לזנונים וילדה זה שנה ונתנה בנה למניקת וא"י אם הי' חי או מת ועתה שדכה עצמה לאיש מפועלי חייטים והנשואין הגבילו בשבוע זאת ואשר נתוודע הדבר עכבו הנשואין והנה אביה ואמה בוכים שמתיראים אם לא תנשא להאיש הלז פן תצא לתרבות רעה וכמה פעמים הקול יצא שאמרה אם לא תנשא לאיש הלז תצא מן הדת וע"ז הביא מעלתו דברי הש"ע שהרמ"א כתב שיש מקילין במזנה וכתב דאם היה מופקרת יש להקל משמע בסתם מזנה לא ולא גבל מתי תהי' נקראת מופקרת והנה מעלתו הקשה כיון דגם על הנושא אסרו שיקחנה ואיך שייך להקל בשביל הזונה ואין אומרים לאדם חטא כדי שיזכה חבירך והביא דברי התוס' בשבת דף ד' דבעינן שתהי' מצוה דרבים או שמחלקים בין פשע ללא פשע ורמז להמ"א סי' ש"ו וכתב שכאן שכבר נקרא בשבת העבר והביוש גדול ויש לחוש שלא יצמח דבר רע מזה ע"כ הוה כדיעבד והנה מה שהקשה דאין אומרים חטא עיי' בשו"ת נו"ב מהד"ת סי' ל"ה באהע"ז ועיין בשו"ת בית יוסף דיני כתובה סי' א' ולכאורה רציתי לחדש דכיון דמזנה ודאי לא עדיף מגרושה וא"כ לא נשאר רק טעמו של ר"ת כיון דלפי מה דס"ד משום דחסה גם בגרושה שייך דחסה ה"ה לפי המסקנא ולפ"ז במופקרת דל"ש דחסה דאף אם לא נתיר לה להנשא יהי' החשש דחסה שתזנה עם אחר ואדרבא ע"י שתנשא בעלה ישמרה טפי וא"כ שוב ל"ש חשש כלל אמנם באמת בשו"ת צמח צדק סי' נ"ה כתב דבזונה יש להחמיר טפי דמי יחוש על הילד הא אין לו אב ידוע והיא אינה נאמנת להוציא ממון וא"כ מי יחוס על הילד ולכאורה רציתי לצדד לפמ"ש מעלתו שספק אם חי או מת וא"כ במת אין חשש מניקת וכיון שהאב אמר אליו בבירור שמת הילד ועכ"פ ספק הוה ויש לצרף הך ספק לספק אם במזנה הקלו והו"ל כעין ס"ס אבל באמת כבר כתבתי בשו"ת לעיל דבחשש סכנה ל"מ אף ס"ס ועיין בשטה מקובצת אבל בצ"ץ שם מבואר דבזונה יש להחמיר אף במת דיש לחוש דלמא עי"ז יחניקו לבניהן שנולדו בזנות ע"ש ואף שכאן נתנו למניקת ואינו אצלה יש לחוש משום שאר מזנות דתחנק את בניהן וע"כ לא מצאתי להקל ואם נרצה לסמוך דבמזנה יש להקל וכ"ש זו דאפשר דהוה כמופקרת מי ימחה בידו אבל איני מהמתירים ולא מהאוסרים.

והנה בשנת תרי"ז א' דברים מצאתי בתוס' סוטה דף כ"ד ד"ה ושאר שכתבו דבניסת תוך ג' א"צ גט דמה דהוה הוה וזה כדעת הרמב"ם דרק מנדין אותו ולא כדעת הרא"ש דצריך להפריש בגט הן אמת דדברי התוס' בעצם אינם מובנים דהיאך אפשר דהמשנה קמ"ל אליבא דר"מ והרי לחכמים דמפריש בגט אף במניקת א"כ קרינן גם במניקת אשתו ולא קמ"ל בניסת תוך ג' מידי וגם לשיטת הר"ר יוסף בתוס' יבמות דף ל"ו דמפני שקינא לה ונסתרה דאסורה מדאורייתא לכך סגי בהפרשה בלבד לרבנן ולפ"ז לר"מ גם בזה שאסורה מהתורה לא סגי בלי גט א"כ גם בניסת תוך ג' דכל שקינא ונסתרה אין נ"מ לר"מ וצ"ע שבש"ע סי' י"ג ובב"י לא מוזכר כלל שהתוס' לא ס"ל כרא"ש וסייעתו.

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף