שואל ומשיב/א/א/יח

שואל ומשיב ‏ א א

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

שואל   מהדורה קמא חלק א סימן יח   ומשיב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

ב"ה יום ג' ז"ך תמוז:

שלום וכ"ט לכבוד הרב המופלג וכו' מו"ה נח נ"י מבאטישאן.

מכתבו הגיעני והנה רצוף בתוכו שו"ת בד"מ ואם אמנם אני טרוד מאד בלימוד הישיבה כי זה כשנה כי קבעתי לי שיעורין תמידין כסדרן ללמוד עם תלמידים דבר יום ביומו ובכ"ז יען כי כתב כי נחוץ הוא אגרתו לקחתי מועד ולשום עין על דבריו ואשיב בקצרה מה שנוגע לדין.

והנה תורף השאלה היא כי ראובן ושמעון היו שותפים בכל עסקיהם והלך ראובן ונתחבר עם לוי ויהודה שקנו יי"ש הרבה אצל אדון אחד והאדון לא היה לו אז שום יי"ש בעין רק עשו עמו קאנטראקט שמחויב ליתן להם יי"ש בעת שישרוף בבית השורף שלו והיה הקאנטראקט נכתב ע"ש לוי ויהודה כי ראובן האמין להם כאשר יבא היי"ש לידי גביינא יתנו לו חלקו ונתנו להאדון מקצת מעות וגם ראובן נתן חלקו ממעות השותפות וגם עשו עם האדון האנדשלאק כמנהג הסוחרים והנה שמעון לא היה אז בביתו כשנעשה המקח וכאשר בא לביתו אמר לראובן כי אינו רוצה להיות שותף עמו במסחר היי"ש הנ"ל אך אח"כ כששמע ונודע לו שכבר נתן ראובן ממעות השותפות על המקח הנ"ל נתרצה למעשה ראובן להיות שותף עמו והנה אחר איזה זמן הי' צריכים ראובן ושמעון הנ"ל לפרוע הרבה מעות לבעלי חובות שלהם והוי דחיקא להו שעתא טובא אז אמר ראובן כי רצונו למכור חלקם שיש להם בהיי"ש הנ"ל בכדי לפרוע לבע"ח שלהם ולא רצה שמעון ופעם אחד עשה ראובן בערמה ולקח מעות עצמו ובא לשמעון וא"ל זה המעות קבלת מלוי הנ"ל אשר הקאנטראקט נכתב על שמו כי מכרתי לו את החלק שיש לנו בהיי"ש הנ"ל ועשה קנוניא עם לוי שגם לוי יאמר כן שלקח היין שרף לעצמו ובא שנית אצל שמעון ואמר ליה האלך ואפרע לבע"ח מזה המעותי שקבלתי מלוי על מכירת יי"ש שלנו וא"ל שמעון לך ופרע והלך ועשה כן אח"ז חזר שמעון ואמר כ"פ לראובן שאינו רוצה במכירת היי"ש ואין חלקו מכור וגם ללוי אמר כן וכ"פ אמר שרוצ' למכו' חלקו אחר שיגיע לו יותר ריוח ממה שנתן לוי כפי דברי ראובן ואח"ז נעשה היזק רב בהיי"ש שהאדון לא קיים תנאו כפי מה שאמר כי לא היו לו במה לשרוף בבית השורף שלו והיה מגיע היזק על חלק ראובן ושמעון לבד יותר מאלף רובל ועתה תובע ראובן לשמעון שיתן חלקו בהפסד באמרו כי מעולם לא מכר ללוי רק מאחר כי הי' מוכרח לשלם להבע"ח ממעות עצמו עבור שהיה הבע"ח דוחק לפרוע לו ורצה להיות בטוח במעותיו לכך עשה קנוניא זאת עם לוי כדי שיהיה ת"י לוי וגם טען כי מעולם לא נתרצה שמעון על המכירה ואף בשעת שנתרצה לא א"ל רק לך ופרע ושמעון טוען מה לי ולך אני כבר נתרציתי על מכירתך ללוי ואם כי נודע לי אח"כ כי בערמה נעשה זאת מ"מ עכ"פ נודע לכל כי לעצמך קנית את היי"ש וקנית בעת שפרעת המעות לבע"ח שלנו עוד טוען שמעון אפי' לפי דברך שהכל היה בערמה ומרמה ולא קנית כלל את היי"ש מ"מ כל ההיזק בא מידך כי עי"ז לא מכרתי אז היי"ש כי דמיתי כי כבר מכרתי ועי"ז בהא ההיזק ואתה גרמת לזה עוד טען היות כי מתחלה רצה שמעון למכור היי"ש ולא הניחו ראובן ועל ידו בא ההיזק וראובן טוען אפי' לפי דברך שלקחתי לעצמי היי"ש מ"מ היה מקח טעות כי סברתי בדעתי שהאדון יש לו כל ההצטרכות שצריך לשריפת בית השורף ונתגלה אח"כ שלא היה לו והיה מקחי מקח טעות אפי' לפי דברך וע"ז האריך מעלתו לפלפל הדין עם מי והנה מתחלה האריך מע"ל לפלפל במה היה הקנין אצל האדון ואף שהיו האנד שלא"ק מ"מ דעת המרדכי דקנין סטימתא לא מועיל בדבר שלב"ל הנה כבר הארכתי בזה בחיבורי ח"ש על יו"ד אשר אני עוסק כעת עם תלמידים בהלכות מילה סי' רס"ד ד' יזכיני להוציא לאור ומ"ש לתמוה על דברת מעשה אלפס בשבת בהגהת מרדכי הנ"ל שרמז שם לדברי התוס' ב"מ דף ס"ו וע"ז כתב דגם ר' יחיאל מודה באסמכתא כיון דמועיל בד"ח כמו כן המנהג מסלק אסמכתא הנה באמת אין לחלק בין אסמכתא לדבר שלב"ל אבל אף אם נימא דיש לחלק מ"מ אין ראיית התוס' ראייה מהא דאמר וסטימתא קנייא והרי אף דקנית סטימתא בדבר שלב"ל ל"ק וא"כ אף שיש לחלק בין אסמכתא לדבר שלב"ל מ"מ אין ראייה משם וע"כ דמשם משמע דלא כר"י שבהגמ"ר ודו"ק כי קצרתי וגם בלא"ה כבר כתב המהרש"ל בתשובותיו סי' ל"ו דמשום דינא דמלכותא דינא קונה בקאנטראקט וע"כ הדבר ברור דקנו כן מעשים בכל יום אמנם מה שהאריך מעלתו במה קנה ראובן משמעון דלא היה שם לא מנהג הסוחרים ולא דד"מ והאריך לפלפל אם קנו גוף הקאנטראקט והביא דברי מהרשד"ם והש"ך סי' ס"ו ס"ק ח"י דשותפים שחלקו בשטרות צריכין כומ"ס זה מזה הנה אנכי לא באתי לידי מדה זו דלפענ"ד הנה זה וודאי בשותפים המוכרין דבר לאחר ואם אחד מכר דבר מהשותפות לאחר ומכר השטר פשיטא דא"צ כומ"ס מהשותף השני דהדבר ידוע בכל עניני שותפות דדי במכירת אחד וממילא סגי שיתן הוא הכומ"ס ולפ"ז כאן שמכר ראובן ללוי חלקו וחלק שמעון שהיה להם בהקאנטראקט וראובן נתן להם נאמנות א"כ כשמכר ראובן חלקו מה שייך כומ"ס הרי הקאנטראקט כתוב ע"ש לוי רק שראובן היה לו תביעה ע"פ על לוי או שהיה לו איזה מכתב מבחוץ על לוי וכל שמכר לו חלקו א"כ נשאר הקאנטראקט ללוי כאשר היה מתחלה ואני תמה על כל פלפול מעלתו אם קנה ראובן והרי ראובן לא קנה כלל משמעון רק שמכר חלקו וחלק שמעון ללוי וא"כ ראובן לא קנה כלל משמעון ואינו תלוי רק אם היה הקניית ראובן באמת ללוי או שהיה ע"ש ערמה אבל ראובן לא קנה כלל ולא הבינותי כל פלפולו וע"כ נלפע"ד אם יוכל ראובן לברר שלא רצה למכור כלל ללוי רק כדי שיוכל לפרע להבע"ח או שישבע שכדבריו כן הוא ומכ"ש אם שמעון יודה שהיה בערמה א"כ פשיטא דלא קנה ראובן משמעון ונשאר ראובן עם שמעון בשותפות כאשר היה והריוח וההפסד לחצאין וז"ב מאוד ואין מקום לכל פלפולו אמנם יש לעיין אם יוכל שמעון לטעון שגרם לו היזק שאם היה יודע שלא מכר היה מכר מקודם ולא היה לו היזק הנה לפע"ד יש להסתפק בסתם שותפין שאחד מהשותפין הטעה לחבירו וא"ל שכבר מכר אותו דבר ונודע אח"כ שהטעהו וביני לביני הוזל המקח אם יש לו טענה על שותפו שהטעהו וגרם לו היזק ולפע"ד נראה דכל שלא ברי היזיקא ל"ש דיני דגרמי כמבואר סי' שפ"ו ובלא"ה נלפע"ד דל"ש דינא דגרמי דהרי כיון שגם לראובן יש לו חלק ל"ש דינא דגרמי שהרי גם לעצמו גרם היזק וא"כ מסתמא לא כוון להזיק וכבר למדנו מדברי המאירי בב"ק ריש הכונס גבי הפורץ גדר בפני בהמת חבירו דכל שאין כוונתו להזיק לא שייך דיני דגרמי וה"ה כאן דמסתמא לא כיוון להזיק ועי' בתוס' ריש ב"ב שכתבו דכל שיש לו שותפות ל"ש שלא יהא כל אחד הולך ומטמא משום דלא יעשה נזק לעצמו וה"ה בזה כנלפע"ד ברור. שוב מצאתי בשו"ת רדב"ז ח"א סי' שצ"ט שכתב בשותפין שקנו סחורה ואחד מהשותפין שלח לשותפו שיראה למכור הסחורה או שיתן לו חלקו שרוצה למוכרה והוא לא נתן לו והוזלה הסחורה ביני לביני ונשאל אם חייב השותף לשלם לו אם חשיב גרמי והשיב דיש חילוק בין גרמי לגרמא ואם ברי היזיקא וכל שעושה מעשה בידים אם ההיזק ברור חייב ע"ש ולפענ"ד נראה דאף בכה"ג כיון שיש לו שותפות א"כ עכ"פ לא נתכוין להזיק ל"ש דיני דגרמי כמ"ש השטה מקובצת בב"ק הנ"ל בשם המאירי כנלפע"ד והנה כי כן הדין דין אמת ואין מקום לפלפולו וע"כ לדבר הזה יסלח כי לא הארכתי בפלפולים כי אני אחוז בסבך הטרדות ובעת כותבי תשובה הלז הנה הגיעני עוד תשובות רבות מסאמבור ומברעזאן וטארניפאל ועלי הי' כלנה ע"כ די לי כי אקח מועד לכתוב הנוגע לדינא ומדי שוטטו עיני בדברי מעלתו ראיתי מה שתמה על שו"ת רמ"א סי' צ"ב והנה יפה תמה וכבר קדמו באו"ת סי' ס"ו ס"ק ע"ב ע"ז ובתשובה הארכתי לקיים פסק רמ"א והצ"ץ סי' צ"ז הנ"ל ואכ"מ גם על יתר פלפוליו הנה אף שדבריו נכונים אבל לפי שאינו ענין לענין הדין ע"כ לא הארכתי.

והנה דרך אגב ארשום כאן מה שהגיעני ביום א' תצא שאלה מבארטשיב מהרבני המופלג מוה' ארי' ליבוש ני' גאטיסמאן. במעשה שאירע שאיש אחד ושמו ראובן שמחזיק אוראנדעס בשני כפרים באיזה סקארב זה הרבה שנים ובשנה העברה בחדש אב שהי' לראובן להחזיק עוד הראנדס שלו עד ר"ה הבע"ל כפי הקאנטראקט שלו ושמע שהקמיסער רוצה להשכיר הארנדיס לאיש אחר על ג' שנים לאחר כלות משך שלו כי דחוק הוא למעות ורוצה להשכיר כדי שישלם לו מעות מקודם בעד שנה אחת ופג לבו כי שמע שהרבה קופצים לשכור ע"כ אמר לשמעון שיודע שיש לו יד ושם אצל הקאמיסאהר ואמר לשמעון השתדל אתה ושכור עבורי אותן הראנדיס על ג' שנים ותן בעד שנה שכירות מקודם וגם אתה תהיה באמצע ושמעון השתדל הרבה עד שעלה בידו ושכר על ששה שנים ונתן אדרויף מכיסו וקבע זמן לשלם המותר מכל השנים בעבור השלה עד לאחר חדש ימים והודיע תיכף לראובן שלמזל הצליח בידו ושכר על ו' שנים בלי הוספה ויתן לו תיכף בעד הדרויף שנתן מכיסו וגם יכין המעות לזמן המוגבל ובעד ש"ט יתן לו כאשר יאמרו אנשים וראובן התל בו ולא רצה לתת לו אף פ"א והזמינו שמעון לדין כ"פ עד שביגיעה רבה בא לדין וצווח שמעון ככרוכיא תן לי המעות בכדי שאשלם להסקארב והחזק לך הכפרים ואני מוחל גם הש"ט רק תן המעות כי אין לי מעות וגם האדרויף הוא ממעות של אחרים וראובן כפר בב"ד שלא שלחו אבל זה גלוי לרבים ששלח ופסקו הב"ד שישלם לו תיכף המעות להחזיק לו הכפרים או שישבע שלא שלחו ובאם שלא יקיים ראובן אחת משתי אלה הרשות ביד שמעון לזכות בהכפרים כאוות נפשו ואח"כ סירב ראובן ולא קיים לא השבועה ולא נתן המעות ונתנו ב"ד לשמעון סירוב והוכרח שמעון להוזיל בנכסיו ולמשכנם עד שהשיג המעות ובמשך הימים נתוודע שהקאמיסאהר יש לו נושים רבים וההמון אמרו שכל מעשיו שעשה והשכירות שהשכיר אינו שוה כלום כי ידחה מהסקארב ושמעון הי' בפחי נפש וגם המעות שלו הניח על קרן הצבי גם נושיו דחקו כי חשבו כי מעותיו שנתן להקאמיסאר הכל מוחלט כי הקאמיסאהר ידחה מהסקארב אח"כ נתהווה שהקאמיסאהר הזה נשאר על עמדו וקרוב לבא ששמעון יזכה בהכפרים וראובן חזר בו כעת וצועק שיעמוד בהכפרים כי מוחזק הרבה שנים ומה שלא רצה ליתן המעות הוא מתנצל כי ירא שלא יוחלט ביד הקאמיסאהר וגם לא היה בידו ושמעון טוען שאף שיתן לו ראובן כל הון לא ירצה לתת לראובן כי זכה בדין כי ראובן פשע ורמה בו והניחו בסכנה וע"ז שאל הדין עם מי והנה יען כי השואל הלז כתב שאינו דיין ולא מו"ץ ע"כ כתבתי שלא אוכל לדון כמבואר בסי' י"ז בחו"מ והנה ביום ד' תבא הגיעני שנית בחתימת הקהל ובע"ד והשואל הנ"ל שהמעשה אמת וע"כ השבתי שהדין עם שמעון שאחרי שראובן בקש מאתו שילך להחזיק הראנדיס א"כ כדין הלך ואחר שנפל ברשתו המדוכה וכפר לו בב"ד שלא שלחו א"כ זכה שמעון כיון שזה נסתלק מידו ומחל לו ויעיין בסי' של"ז בחו"מ באומר למלמד שילך מעמו שכבר נסתלק ומכ"ש בזה שכפר לו בב"ד וא"כ פשיטא ששמעון זכה ומה גם שהניח מעותיו שנה בלי ריוח והיה בסכנה גדולה וכמעט שאבד כל מעותיו פשיטא דהדין עם שמעון וז"ב ופשוט.

ודרך אגב אזכיר מה שנשאלתי אור ליום ג' וישב תרט"ו מהרב מוה' יודא אהרן הורוויטץ אבד"ק סאניוויטץ בהרב הגדול מוה' יוקל ז"ל אבד"ק באלחוב. במה שאירע שם שאיש ואשתו מכרו לחתנם בית שלהם וקבלו אצלו דמי המכירה וחתנם כבר מוחזק בדירה ואח"כ רצו המוכרים לחזור בם מהמכירה ולא רצו ליתן שטר מכירה ובאו לדון לפניו והפציר מעלתו ורבים מאנשים בחתנם הקונה שיבא לפשר ורצה להתפשר שיקבל בהחזרה דמי המכר אבל היה בלי שום קבלת קנין ואח"כ חזר בו ולא רצה בפשרה ורוצה לדון דווקא וע"ז ערערו על מעלתו שפסק דל"מ הפשרה ויכול לחזור בו כיון שהי' בלי קנין ואף אם אמר אני מוחל לך כתב הט"ז דאם היה להפצרת המפצירים ל"מ ומכ"ש בזה דלא אמר אני מוחל לך דלא קנה לזה הביא שני עדים שהעידו ששמעו בפירוש מהקונה שאמר שאינו מוחל לא בעוה"ז ולא בעוה"ב אבל מה יעשה שהוא נתון בידי לא יוכל קום אני מוכרח להתרצות בפשר וע"כ פסק מעלתו דיכול לחזור ואיש אחד ערער עליו והנה לא ידעתי מה יוכל לערער והדברים פשוטים וברורים ואף דמבואר בסי' ר"ה דפשרה דינה כמכר עיי' בשו"ת תשב"ץ ח"ב סי' רצ"ז וסי' ס"ב דיש סתירה ביניהם אבל מ"מ כשהכירו באונסו פשיטא דמועיל והארכתי בזה בתשובה בכרך אשר החילותי לכתוב שנת תר"ד ע"ש דף תי"ב ואף דבכנה"ג חו"מ סי' י"ב מבואר כמה פרטים בפשרה א"צ קנין כאן בצירוף המודעא ודאי דצריך קנין וגם בג' צריך קנין כמ"ש הפוסקים וכן קי"ל בטוש"ע וכ"כ הכנה"ג בהגהת הטור אות יו"ד דלא כתומת ישרים שם וגם אם עשה שטר בירורין ל"מ כמ"ש שם בת"י חי"ד בשם הראנ"ח ואף שמנהג הסוחרים שבפשר א"י לחזור אף בלי קנין כמ"ש הכנה"ג שם אות י"ז בשם הרש"ך אנן לא נהגינן כן וגדולה מזו מצאנו דאף בנתפשרו מעצמם דדעת המהר"ם לובלין דא"י לחזור והובא בש"ך שם היינו מהתובע לנתבע אבל לא מהנתבע להתובע כמ"ש בשו"ת נו"ב מהד"ק חח"מ סי' ל' וכ"כ בשערי משפט שם משם הכנה"ג וא"כ כאן דהוה מהנתבע לתובע וודאי דאינו מועיל בלי קנין כנלפע"ד:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף