שו"ת ריב"ם שנייטוך/יורה דעה/נח

From אוצר הספרים היהודי השיתופי
Jump to navigation Jump to search

שו"ת ריב"ם שנייטוך TriangleArrow-Left.png יורה דעה TriangleArrow-Left.png נח

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

ב"ה אנשבאך ד' דחנוכה תקפ"ב:

יתענג על רוב שלום ה"ה אהובי ידידי הרב המופלא איש חיל חילו לאורייתא הקדושה אשר לנו היא דרושה פאר המעלות רב התכוננות המאה"ג כש"ת כמוה' יוסף שנייטוך נ"י:

נתכבדתי במכתבו הנעים מן י"ב בחודש הזה ובראותי תמונת אותיותיו היה לי לנחת גדול. ובפרט שהיה לי לתמיה גדולה על אשר לא הודיע לי שהקרה ד' לפניו לשבת על כסא הרבנות פריידענטאל וכאשר נשאלתי על הדבר היתה תשובתי בזה"ל כך שמעתי. וכי מסופק ידידי נ"י בי אם אשמח בטובתו ומה זו עושה שתיקה, אמנם באשר המכתב הנ"ל מן י"ב בחודש הזה לא כתב לי מאומה מן עקירתו ונסיעתו מברונשבאך נראה שכבר כתב לי את כל ונוכחת והמכתב הזה או נאבד או שלטו בו זרים ולא בא לידי ובה נחה דעתי. ורצוני אומר מז"ט לרבנות שלו ואקוה שיהיה לו למנוח אשר ייטב לו ויהי שלום בחילו שלוה במגוריו וחרב עליך ברכת השם והיה ראשיתך מצער ואחריתך יגה מאוד דירם כסאו מעלה באריכת ימים ושנים נעימים שלוים ושקטים כפי חפצו ואות נפשי ודאי אשמח בטובתו.

וע"ד שאלתו בעסק מנהג הילדות שם אומר אני מי לנו גדול ובר סמכא יותר מהרב הגאון מוה' יונתן ז"ל אשר הוא וב"ד שלו דק"ק פראג בטלו את המנהג הישן ההוא שם והוא גם הוא וב"ד בטלו בק"ק מיץ והרב הגאון מוהר"ש בטלו בהאמבורג כמו שכ' מבואר בספר תפארת ישראל ובאשר שאחשוב אולי אין הספר ההוא בידו בעבור זה העתקתי הדברים של הגאון הנ"ל. אמנם בכל זאת דעתי היא שמעלתו לא יבטל את המנהג ההוא בלי צירוף איזה לומדים מפורסמים למען הסר ממנו עקשות פה של שועלים קטנים הממהרים להוציא דבה על אנשים חכמי לב ההולכים בתמים וע"כ דעתי מוסכמת לבטל המנהג ההוא ומצוה רבה היא אבל בצירוף כנ"ל:

והחקירה‏ מאין יצא המנהג שנהגו לקרות הילדים בשם אב ואם ויתר הקרובים ועל איזה יסוד יש להורות אם הבעל והאשה מחולקים שכל צד רוצה שיקרא הולד בשם אחד ממשפחתו. והנני אומר שמה שהביא ידידי מעלתו נ"י ראיה ממה דאיתא בפ' אלו מגלחין דקראו לבן של חנינא בשם אביו שמת בו בטוב ראיה נכונה היא. אבל מה שהביא מקרא דיקום על שם אחיו באמרך אף שדורשין לנחלה מ"מ אין המקרא יוצא מידי פשוטו לעולם אין זה אמת, כי בפי' איתא ביבמות (כד.) אמר רבא אע"ג שבכל התורה אין מקרא יוצא מידי פשוטו הכא אתי ג"ש ומפיק מפשוטו לגמרי. אמנם אמת הוא שהמנהג הנ"ל מנהג ראשונים הוא והנני אוסיף עוד ראיות היינו שמצינו ביוצאי ירכו של הלל שבנו הי' שמו ר' שמעון ובנו של ר' שמעון ר"ג והוא נקרא ר"ג הזקן ובנו של ר"ג ר' שמעון ובנו של ר"ש ר"ג הנקרא ר"ג דיבנה ובנו היה ר' שמעון הנקרא בכל מקום רשב"ג אביו של רבי והכי איתא בגמ' דשבת (טו) אף שאינו מפורש שם. הרי שדור אחר דור קראו לבניהם בשם אבותם וכן עשה רבי שהיו לו שני בנים וקרא לאחד שמעון ע"ש אביו ולשני קרא גמליאל על שם אבי אביו כדאיתא במס' כתובות (קג:) וכן שם (ק.) פרטא בנו של ר' אליעזר בן פרטא בן בנו של ר' פרטא הגדול ועוד נמצא כהנה בש"ס אשר אינני זוכר כעת מקום תחנותם. ונ"ל לתת טעם וסברא להמנהג הזה דאיתא במס' יומא (לח:) מאי ושם רשעים ירקב רקביבות תעלה בשמותם דלא מסקינן בשמייהו. מתיב רבינא מעשה בדואג בן יוסף וכו' וכשגבר האויב טבחתו ואכלתו וכו' חזי מה סליק בי' עכ"ל. הרי לפנינו שע"י שהיה לו שם של רשע ע"כ היתה מדת הדין מתוח עליו והוזכרו לו עונות אבותיו (כי לולי זאת מה פשעו ומה חטאתו) ואכן קיי"ל מדה טובה מרובה ממדת פורעניות כדמצינו בגמ' (סוף פרק חלק דף ק:) א"כ כ"ש וק"ו אם קורין הילד בשם של איזה צדיק שיקויים בו זכר צדיק לברכה ויגן עליו זכות הצדיק ההוא ויתרחק מדת הדין ממנו. ועוד יותר הגונים לזה האבות אשר בזכותם יאכלו בנים ובני בנים כדכתיב עושה חסד לאלפים וכו' ומפאת זה שהנהגו הראשונים לקרוא שם בניהם על שם אבותיהם הצדיקים למדו מזה ההמון גם הם לעשות כן אף אם אבותיהם אינם בכל הצדיקים עד שנשתלשל הדדבר לקרא שמות בניהם על שם אחד מהמשפחה. ומלבד זכות של הנולד יש עוד בזה כבוד אב לאבי אביו לצדיק כדי שיגן זכותם על בנו ועוד דמקיים בזה מכבדו בחייו מכבדו במותו:

גם אפשר לומר שגם למת עצמו יש זכות בזה כי בעבור שמזכירין אותו על הילד מזכירין גם מעשיו הטובים כמ"ש זכר צדיק לברכה ודומה למה שאמרו חז"ל ששפתותיו דובבות בקבר, ואף ששם איירי אם מזכירין איזה שמועה מפיו מ"מ נלמד מה גם לענין הזכת מעשיו ע"ד שאמרו תכלית חכמה תשובה ומעש"ט ויש סמך לזה מבנות צלפחד שאמרו למה יגרע שם אבינו וגו' כי על ידי שלוקחין חלק בא"י הראוי לאביהם נזכר שמו וכן מצינו ברות לבועז וכן כתב ישעיהו (סג יב) מוליך לימין משה וגו' לעשות לו שם עולם וכן שם עולם אתן לו אשר לא יכרת ע"כ יש בה מצות כבוד אסב ואם שהוא מכבדו לעשות לו שם עולם יהיה לו לזכות כנ"ל והנה מכל הטעמים הנ"ל הוריתי איזה פעמים שבאה השאלה לפני שמת אבי הבעל או באי האשה ואח"כ ילדה ולפי הסדר של המנהג אשר פעם אחת יקרא הילד בשם אחד ממשפחת האב ופעם שנית ממשחת האם וחוזר חלילה והיה ראוי שיקרא הילד על שם צד האחר ולא על צד המת האב עתה והוריתי שיקרא על שם צד ההוא שמת האב וסברתי היא שאם נטלה בטעדתינו שמנהג ההוא יתחיל היום ותבא אלינו השאלה שנתקן הדבר ואיך ומה ובאיזה אופן יעשה שיהיה שלום ביניהם אז יהיה לפנינו שני דרכיםהיינו אופן הראשון שיחור חלילה בין שני הצדדים בלי חילוק כלל אף אם מת האב סמוך ללידה דומיא דמשמרות של כהנים אני בשבת שלי ואתה בשבת שלך אף אם בשבת זו יבואו הרבה קרבנות יותר מבשבת האחר. ואופן השני שיהיה הסדור החוזר חלילה היינו דוקא בקרובים הרחוקים היינו מאביו ואמו ולמעלה אבל אם מת האב סמוך ללידה לא נשגיח על הסדור ואפ"ה יהניה דבר זה שוה לשני הצדדים דרך כלל באשר שאפשר שיזדמן הדבר בצד זה ואף אם לפעמים לא יוכל להיות בשני הצדדים של זיוג א' מ"מ דרך כלל יהיה ענים שוה כמו שמצינו בחלוק לחם הפנים שמשמר הנכנס נוטל חמש ומשמר היוצא נוטל שבע שנים יותר בשכר הגפת דלתות ופריך במס' סוכה ונימא לי' דל בדל כלומר נחלק בשוה היום ונגד זה תחלוק אתה בשוה פעם אחרת ומתרץ בוצינא טבא מקרא שמע מינה אם יש לנו טעם נוכל לעשות החלוק באופן שהיא שוה דרך כלל כי הכא שדרך כלל הוא שוה לכל המשמרות אע"פ שבדרך פרט יכול להיות שאחת מהן משתכרת כי בני אדם אנחנו:

ומשני האופנים הנ"ל נראה לי לבחור באופן השני כי ע"י יקוים עכ"פ מצות כבוד אב ואם כמ"ל הן לטעם זכות הילד הן לטעם זכות המת יש בזה כבוד אב ואם ואף שאפשר שתלד עוד הפעם ויקוים אז מצות כבוד מ"מ גם בזה נאמר בוציכא טב מקרא ומצוה הבאה לידך אל תחמיצנה. ונוסף לזה מסתברא שיש זכות יורת לילד אם יקרא בשם אבי אביו שהוא דור רביעי ואתפלג דרא כמבואר בחו"מ הל' עדות וגם יש בזה תוכנית שלום יותר כי יש צער לאדם ההוא אם לא יקרא הילד ע"ש אביו ובפרט לנשים ובאשר שאם חיובא הדבר לפנינו ע"כ ראוי לתקן כאופן השני ומטעם הנ"ל אחרי שגם בענין החלוקה הוא דרך כלל כנ"ל ונראה בעליל שמסתמא נפשטה המנהג על אופן הזה מתחלה ויתקיים האמת והשלום אהבו להרבות השלום בעולם, מנאי ידידו הדורש שלומו וטובתו תמיד:

הקטן משה העכים כ"ץ כ"ו תמוז תק"ץ אבד"ק א"ב והגלילות יע"א:

·
מעבר לתחילת הדף