שו"ת רדב"ז/ז/נה

שו"ת רדב"ז ‏ ז נה

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

שו"ת   חלק ז - סימן נה   רדב"ז

שאלת ממני אודיעך דעתי באחד ששידך אשה ושלח לה מתנות ותכשיטין ואח"כ נתבטלו השידוכין ועמדה ונתקדשה לאחר והאחד הוציא עליה קול שקדשה והעדים הלכו למדינת הים אי חיישינן לה להצריכה גט או לא:

תשובה כבר נשאלתי על כיוצא בזה והעלתי דמצרים אתרא דמסבלי והדר מקדשי הוא ולא חיישי' לקידושין כלל ומהאי טעמא יש תקנה קדומה שלא יקדשה אלא בשעת הנישואין ופשטה תקנה זו ואף על פי שאנו נותנים רשות לא' או לב' לקדש בזמן. שיש שם סיבה מן הסיבות לא מפני כך ישתנה המנהג ואפי' מיעוטא מקדשי והדר מסבלי לא הוי וגם אין זה לעבור על התקנה לפי שכך היא התקנה שלא יקדשו אלא ברשות ב"ד וכיון שראו ב"ד לתת רשות לא' או לב' לא מפני זה נתבטלה התקנה ולא המנהג הילכך אתרין מסבלי והדר מקדשי הוא ולא חיישינן לסבלונות כלל ולאו כל כמיניה לומר שקדשה בפני עדים והלכו להם ואי משום קלא לאו כלום הוא שהרי לא נתחזק בב"ד וזה האויב מפני שעתה נתקדשה לאחר מפיק ליה לקלא ולא חיישין לה ולא מצריכינן לה גיטא כלל ואפי' רצה לגרש אין שומעין לו שלא לאסור אותה לכהונה דאין כאן בית מיחוש כלל, וז"ל הרשב"א ז"ל ומיעוטא דמקדשי והדר מסבלי דחוששין דוקא בשיש שם מיעוט שעושין כן ברגילות אבל היכא דלעתים מקדשים במקרה ואח"כ מסבלין אפי' מיעוט לא מקרי ובמקומות שלנו שאין עושין כן אלא מחמת מקרה שמתחדש אין חוששין לסבלונות כלל ומעשים בכל יום ואין חוששין להם כלל עכ"ל והרי זה כמו שכתבנו. והוי יודע שאפי' היה הקול שנתחזק בב"ד לאו כלום הוא דקי"ל דלא חיישינן לקלא לבתר נישואין וה"ה לקלא דלבתר אירוסין. הנלע"ד כתבתי דוד ן' זמרא:

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף