שו"ת רדב"ז/ז/לז
שו"ת רדב"ז 
ז לז
|
< הקודם · הבא > |
שאלת ממני אודיעך דעתי על אשה חולה וצריכה סימנים לרפואתה והביא ראובן סמנים שאסורים בהנאה ואמר לה הרי את מקודשת לי כאלו אם היא מקודשת או לא:
תשובה אע"ג דקי"ל דאיסורי הנאה שלא כדרך הנאתן מותרים לחולה כההיא דרבינא דהוה שייף לברתיה בגוהרקי דערלה ואמר מידי דרך הנאתן עבידנא. מ"מ אסור למוכרן לחולה וליטול דמים מהם תדע דהא אפילו דרך הנאתן מותר לחולה שיש בו סכנה ואפ"ה אסור למוכרן לו וכיון שכן לא חשיב ממונא לקדש בו את האשה ואפילו היא חולה שראויה ליהנות בהם אינה מקודשת דלאו מידי יהיב לה ואין הפרש בזה בין שיהיה חולה שיש בו סכנה אע"פ שמותרים לה ושוין אצלה ממון מ"מ איהו לאו מידי יהיב לה ואינה מקודשת כלל ואף ע"ג דקי"ל המקדש בפסולי עדות דרבנן מקודשת מן התורה לא דמי דהתם איכא עדות מעליא מן התורה ולא מפקעי קדושין דאורייתא אבל הכא כיון דאמר רחמנא דליתיב לה ממונא ומאי דיהיב לה השתא לא שוי ממונא דהא איסורא דרבנן רביע עליה לא מקדשה כלל[א]. כדאמרינן בפסחים המקדש מו' שעות ולמעלה אפי' בחיטי קורדנייתא דשבירן ויבשי שאינן חמץ מן התורה כלל אלא נוקשא בעלמא דרבנן אינה מקודשת הלכך בנ"ד נמי אינה מקודשת כלל ואם אמר לה הרי את מקודשת לי באותה הנאה שנתתי ליך דבר שתתרפאי בו ויש באותו הנאה ש"פ מקודשת. הנלע"ד כתבתי דוד ן' זמרא:
- ↑ אמר הכותב עיין מ"ש בזה הר"ב המגיה ס' משל"ם בפ"ה מהלכות אישות ה"א כשהעתיק תשובה זאת לרבינו המחבר: הגהות הון יוסף.
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |