שו"ת רדב"ז/ז/לו
שו"ת רדב"ז 
ז לו
|
< הקודם · הבא > |
שאלת ממני אודיעך דעתי במי שזרק קידושין ללאה ולא היו שוין פרוטה ולא הספיקו להגיע לידה עד שנתיקרו ועמדו על פרוטה מהו בתר נותן אזלינן וליתא פרוטה ולא קא מחסר ולא מידי הילכך לא קני או דילמא בתר מקבל אזלינן והא איכא פרוטה:
תשובה הדבר ברור דבתר דידה אזלינן שהרי אינה מתקדשת אלא משעה שהגיעו המעות לידה וכשהגיעו היו שוין פרוטה ואע"ג דכשנתנו הוא לא היה ש"פ ולא מחסר לא מידי מ"מ קני מדין עבד כנעני דאע"ג דלא חסר מידי קני נפשיה האי גברא נמי אע"ג דלא חסר מידי קני להאי אתתא ותו דברשותו נתייקרה ועמדה על פרוטה. והוא הדין לעושה שליח לקדש לו אשה בחצי פרוטה ולא הספיק השליח לקדשה עד שעמד על פרוטה שהיא נמי מקודשת ולא אמרינן כיון שלא היה כאן ש"פ לא הוי שליחות דהא איכא כמה גדולים שאמרו דאפילו לא עשאו שליח כלל ואחרים אמרו אי ארצי קמיה ואמר לו רצוני לקדש אשה פלונית והלך זה וקדשה לו מקודשת וכ"ש הכא דהרי עשאו שליח בפועל בחצי פרוטה הלכך כיון שעמדה על ש"פ וקדשה לו הויא מקודשת דבתר מקבל אזלינן. וכן משמע ממאי דבעי רבא בפ"ק דקידושין שתי בנותיך לשני בני בפרוטה מהו וסלקא בתיק"ו וכתב רש"י ז"ל לשני בני גדולים הם עשאוהו שליח לקדש וכ"כ ר"י דמיירי בבנות קטנות דאי בגדולות פשיטא דבעי פרוט' לכל אחת דבתר נותן דקאמר לאו דוקא שהרי הנותן ע"כ בתורת שליחות בניו הוא בא ואי בתר נותן אזלינן הוה בעינן ש"פ כאלו הבנים עצמם מקדשים אבל הבעיא היא אי בתר מקבל אזלינן לגמרי דשמא אין לחוש אלא שיקבל המקבל ש"פ ע"כ וכן היא הסכמת המפרשים הרי ברור מכאן דבתר מקבל אזלינן ונותן לא איכפת לן ובנ"ד דהגיע לידה פרוטה ליכא בעיא כלל דע"כ לא מבעיא לן התם אלא משום דבתר דידהו אזלינן וליכא לכל חדא מינייהו פרוטה ובגדולה מזו נסתפק הר"ן ז"ל אי נתן לה שוה חצי פרוטה והיא אמרה לדידי ש"פ וע"כ לא נסתפק אלא מפני שלא קבלה שוה פרוטה אבל היכא שקבלה ש"פ כנ"ד פשיטא ליה דמקודשת[א]. הנלע"ד כתבתי דוד ן' זמרי:
- ↑ אמר הכותב תשובה זו הן לו הובאה בס' משל"ם פ"ה מאישות ה"א ושם תמה על רבינו המחבר דנראה כסותר ע"ש בתשובה שאחרי סמוך עי"ע: הגהות הון יוסף.
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |