שו"ת מהרי"ל דיסקין/פסקים/כה

סימן כה.

נסתפקנו הא דקי"ל במתחייב לעני חייב משום נדר, בהעשיר מהו, כיון דרק לצדקה הבטיחו. ועוד נסתפקנו בנודר לתת לו כשיעשיר, דודאי לא הוי נדר, ולפ"ז בנודר נדוניא לבנו אף דעני מיקרי, עי' א"ע סי' נ"א, מ"מ כיון שהבטיחו לשלם אחר החתונה, והחתונה לא תהיה רק אם תתן הכלה שלה, א"כ לא יהיה אז עני, אך יש לספק כיון דבלא הבטחה זו לא היתה נישאת לו, אולי הבטחה זו גופה הויא אז מצוה, דקי"ל "לו" זו אשה, שמצוה להשיאו.

· מעבר לתחילת הדף