שו"ת מהר"ם מרוטנבורג (דפוס קרימונה)/קצט

שו"ת מהר"ם מרוטנבורג (דפוס קרימונה) ‏ קצט

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

אשר שאלתם על ראובן האומר לעלות לארץ ישראל ולאה אשתו אומרת שלא לעלות הלא ידעת' דבהא אמרי בפרק בתרא דכתובות (דף קי) תצא שלא בכתובה. ועל כי ראיתי שיש בני אדם באין לחלק בין בזמן הבית בין בזמן הזה. צריך אני לבאר דאין לחלק בזה דהא אמרינן בירושלמי בשילהי מסכת כתובות. הוא רוצה לעלות לארץ ישראל והיא אינה רוצה כופין אותה לעלות. היא רוצה והוא אינו רוצה אין כופין אותו. וקשיא לן והתני' בפרק בתרא דכתובות (דף קי) תרוויהו או אותו או אותה איזה מהן שמעכב. אלא נ"ל דבריית' דכתובות בזמן שישראל שרויין על אדמתן. וההיא דירושלמי בזמן הזה. ואפילו הכי איכא דהוא אומר לעלות והיא אינה רוצה דכופין אותה לעלות ואם לאו תצא שלא בכתובה. דבזה יפה כח האיש מכח האשה. אמנם צריך לדקדק אם תצא שלא בכתובה דקאמר בולא כלום קאמר בלא מנה מאתים. ותוספת ונדוניא. או בלא כתובה מנה דמאתים דוקא קאמר. ובעניותינו נ"ל דנדוניא ונכסי מלוג ודאי אית לה אי דאיתנהו דלא גרעה מממאנת ואיילונית. דאמרינן עלייהו ס"פ אלמנה (דף קא) אי דאיתנהו אידי ואידי שקלה. ולשנואה לא דמיא דמסקינ' עלה דנכסי מלוג לית לה. ונכסי צאן ברזל הוא דאית לה משום דקנסו רבנן וכו'. דשאני התם דשנואה הית' בנשואיה. אבל הא לא גרעה ממאנת ואיילונית. ועוד דאפילו במורדת דיינינן הכי בדינא דתרתין מתיבתא. כמו שכתב בספר האלפס בפרק אע"פ דשקלה כל מה שהכניסה לו אי איתיה בעין. ואם הכניסה לו ק' זקוקים ולא שמה לי בכתובה לנדוניא אלא נ'. מה ששמה לו זהו נכסי צאן ברזל. ומה שלא שמה לו זהו נכסי מלוג. ואי דאיתנהו אידי ואידי שקלה ושקלה כל המאה זקוקי'. ואי ליתנהו פי' שנגנבו או אבדו נ"ל דנכסי צאן ברזל שהוא חייב באחריותם שקלה וחייב לתן לה משלו. אבל נכסי מלוג דלא מחייב באחריותן לא מחייב לשלם לה משלו. וכן כתב רב אלפס בדינא דמורדת: ולעניין תוספת נ"ל שאין לה כדאמרינן ס"פ אלמנה (דף קא) נשים שאמרו חכמים שאין להם כתובה כגון ממאנת וחברותיה אין להם מנה ומאתים אבל תוספת יש להם. נשים שאמרו יוצאות שלא בכתובה כגון עוברת על דת וחברותיה אין להם תוספת וכל שכן מנה ומאתים פירוש דלשון יוצאות שלא בכתובה משמע שכל תורת גבייה הפקיעו מהן דלא גביא משל בעל כלום. והא נמי קתני בה בפרק בתרא דכתובות (דף קי) תצא שלא בכתובה. אבל אין להביא ראייה מהא דאמרינן ריש פרק אף על פי (כתובות דף נד) תנאי כתובה בכתובה דמי. דבהא איכא פלוגתא דרברוותא. דפ"רח דוקא להנך דקחשיב בר"פ אף על פי. אבל לשאר מילי לא. ור"ת פירש דה"ה לכל מילי. אבל ראיה ברורה נ"ל מהא דקתני תצא שלא בכתובה כדפרישית. וכל מה שכתבנו דאין לה מנה ומאתים ותוספת ה"מ אם ילך לא"י ולא יחזור. אבל אם יחזור להתיישב חוצה לארץ אפילו לאחר כמה שנים אם תהיה אז בחיים תגבה ממנו מנה ומאתים ותוספת. ואם ח"ו תמות היא קודם יגבו יורשיה: ושלו':

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.