שו"ת מהר"ם מרוטנבורג (דפוס קרימונה)/קפט

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שו"ת מהר"ם מרוטנבורג (דפוס קרימונה)TriangleArrow-Left.png קפט

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים


דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


ואשר שאלתם על ראובן שנתן כל נכסיו לבניו על מנת שיתנו לד' בנותיו כך וכך מעות. ואם יפחתו מן המעות אז יש להם ליתן מן הקרקעות ונפטרה אחת מהן בחיי אביה. נ"ל אע"פ דהמתנה מתנה אם יתנו חלקם לשלשה בנות הנמצאות. אבל מחלק המתה יהו פטורים אפילו מלתת ליורשים כדתניא ומייתי לה בפרק האומר (דף ט) ובפרק מי שאחזו (גיטין דף עד) הרי זה גיטיך על מנת שתתני לי מאתים זוז וכו'. עד רש"בג אומר נותנת לאביו או לאחד מן היורשים וכו'. עד מר סבר פיר' ת"ק לי ולא ליורשין. ונראה דהלכה כת"ק ולא כרש"בג. דדוקא בכל מקום ששנה רשב"ג במשנתינו ולא בברייתא. ואע"פ שהבנים פטורין מחלק המתה המתנה אינה בטילה. כיון דמן הדין אין לבנות במקום הבנים אלא לקיומי תנאיה הוא דבעי. וכיון דמתה יתנו לאחרות ומחלקה יהו פטורין. דדמיא לההיא דמי שאחזו (דף עד) לההוא גברא דאמר לאריסיה כולי עלמא דלו תלת ואכלי רבעא. ואת דלי ארבע ואכלי תילתא. לסוף אתא מיטרא. רבא אמר הא לא איצטריך וקיימא לן כוותיה. ואפילו לרבנן דאצטריך ליה מודו בהו דלהרווחא קמכוין. והא לא איצטריך והא דלא דמי לפועלים דאתא מיטרא ומסיק התם פסידא דפועלים הוא. דשאני התם דלא קעבדי פועלים מידי ואכתי לא נכנסו לה. אבל הכא יהבי לשאר בנות חלקם. ועוד אבא לגבי בריה גמר ומקני ולא אמר אלא להרווחה ולעניין זילותא נמי ברתא עדיפא ליה. וכען דמתה המה יקחו חלקה ולא יתנו ליורשיה דהלכה כתנא קמא כדפר"י. ועוד דאמר בריש פרק מי שמת (בבא בתרא דף קמג) ההוא דאמר כל נכסיי לבראי הוה ליה ברא ובר ברא. ומסקינן דלא קרי איניש לבר ברא ברא. ומייתי התם תניא כוותיה דמר בר רב אשי המודר הנאה מן הבנים מותר בבני בנים. אפילו היכא דליכא בנים אלא בני בנים מותר בבני בנים. ה"נ כיון דאמר לבנותיו לבנותיו דוקא משמע ולא ליורשיהם. וליכא למימר אם כן תיבטל המתנה לת"ק כדקאמר לא נתנה לו זקוקה ליבם דשאני התם דלא קיימה כלל לתנאיה. אבל הכא קיימו לתנאיה בשאר הבנות. וההיא כיון דמתה פטורים מחלקה. ועוד שאני דלגבי נפשיה עדיפא ליה. ודעתו שתתן לו. ואי לא יהבה ליה לא הוי גיטא. ואפילו תתן ליורשיה. ועוד לצעורה קמכוין. כרבנן דרש"בג דפליגי במעש' פ' מי שאחזו (גיטין דף עד) דאם אבדה אצטליתו לא תתן לה דמיה משום דאמר לצעורא. אבל בנדון זה כשהוא נותן לבניו ומתנה שיתנו כך וכך לבנותיו. ודאי להרויח לבנותיו קמכוין. ובשמתה אחת מהן הא לא איצטריך ופטור מחלקה. וגדולה מזו אמרי' פרק מי שאחזו (גיטין דף עד) הרי זה גיטיך על מנת שתניקי את בני שתי שנים או שתשמשי את אבא שתי שנים מת הבן או האב. או שאמר האב אי אפשי שתשמשני בלא הקפדה וכו'. עד כלל אמר רש"בג כל עכבה שאינה ממנה הרי זה גט. ואפילו לתנא קמא דאמר אינו גט הכא מודה דשאני התם גבי גיטה דרבנן דרש"בג לטעמייהו דכי היכי דגבי איצטליתו אית להו לצעורא קמכוין. ואין להקשות אמאי לא קאמר רשב"ג תשמשי את יורשי אבא כדקאמ' רש"בג התם על מנת שתתני מאתים זוז ומת דינתנו ליורשיו קאמר הכא נמי נימא שתשמשי את אבא יורשין קאמר. יש לומר הא דאמר רש"בג נותנה ליורשיו ה"מ כשהתנה שתתן לי לעצמו אז רוצה לומר לו וליורשיו. אבל כשהתנה על שימוש אביו או על בנו שתניקהו לא נתכוון אלא לפוטרו משימוש אביו שהיה מוטל עליו. ומהנקת הבן. וכיון דמתו פטורה לגמרי. ואת למאי דפרישית דפטורין לגמרי מחלק המתה מאי שנא מהא דאמרינן ספ"ק דגטין (דף יד) הולך מנה לפלוני והלך לבקשו ולא מצאו. ואיכא למ"ד יחזרו ליורשי משלח או ליורשו המשתלחין לו. לא קשה כלל דהתם למי שנתנה עיקר המתנה מת קודם שבאת לידו וכי יהיב איניש מתנה אדעתא דמקבלי לה מיניה. והרי הוא מת קודם והוא לא נתכוון אלא לו ולא ליורשיו ולהכי הדרא למריה. ואדרבה חד טעמא דהולך מנה לפלוני ולא ליורשיו קאמר. וה"נ במתנה גמורה נתן לבניו אך שהתנה שיתנו כך וכך לד' בנותיו ולא ליורשיהם. וכי היכי גבי הולך מנה לפלוני ומת דהמתנה בטילה. דלפלוני ולא ליורשיו קאמר הכא שהתנה שיתנו לבנותיו מתה אחת מהם התנאי בטל לגבי דידה דלה ולא ליורשיה קאמר. וק"ל לה"בין: מאיר בר ברוך:


< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.