שו"ת מהר"ם מרוטנבורג (דפוס קרימונה)/קעט

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שו"ת מהר"ם מרוטנבורג (דפוס קרימונה)TriangleArrow-Left.png קעט

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים


דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


ועוד נראה לי דאפילו הית' הצואה נופלת להדי' מלמעלה למטה מותר היכא דאי אפשר בע"א כגון שנשברה בשבת הדף שתיקן נגד פי הנקב שהצואה נופלת עליו משום גדול כבוד הבריות שדוחה לא תעשה שבתורה בלאו דלא תסור. ה"נ שדינן מר"הי לר"הי וכן פיר' רש"בא בפרק לולב הגזול (סוכה דף לו) גבי אבנים מקורזלות מותר להכניס לבית הכסא בשבת פי' רש"בא מדקאמר מותר להכניס אלמא מחוץ למחיצה תוך למחיצה קאמר דהיינו מן הבקעה שהיא כרמלית לתוך המחיצה שהיא רה"י. ודלא כפרש"י שפירש שם בתוך ד' אמות בשדה ואינו מוקף מחיצה דליכא אלא איסור טילטול אבנים דרבנן ומשום כבוד הבריות לא גזרינן. והלשון לא משמע כן מדקאמר להכניס כדפרי': ועוד מדקאמר לבית הכסא אלמא מוקף מחיצה הוי כמין בית ואפילו הכי שרי. וכן משמע בפרק הרואה (ברכות דף סב) דקאמ' רב ספרא הוה יתיב בבית הכסא אתא ר' אבא נחר ליה. ובפרק כהן גדול (סנהדרין דף יט) שיהו בנותיהם מספרות בבית הכסא משום ייחוד משמע דמקום צנוע הוא ומוקף מחיצות ואין רואין אותו העומדים בחוץ. ואפילו הכי התירו להכניס מכרמלית לרה"י. והשתא אומר אני אע"פי שכתבתי שמותר להכניס אבנים מקורזלות לרה"י בכל שבת לדידהו שאין בתי כסאות שלהם אלא בשדות. ואם כן לפי זה היה מותר אף לכתחלה בכל שבת לפנות באותן בתי כסאות שנופלין בחפירת העיר בלא שום תקון כדפרי' לעיל. שהרי אין למחות לכתחילה כיון דבידו לבנות בית הכסא בחצירו. דאם כן למה התירו בכל שבת להכניס אבנים מקורזלות מכרמלית לר"הי משום דלא מצי להכניס מבעוד יום כי בני אדם יקחום. והלא יכול לעצמו לעשות בית הכסא בשדה בדלתים ובריח סגור חותם. עד ששום אדם לא יכול לכנוס שם אלא הוא ויכניס אבנים מבעוד יום. א"נ לאחר שיעשה צרכיו ירחץ נקביו במים ולא יצטרך לטלטל אבנים בשבת ולא להכניסם מכרמלית לרשות היחיד. או מבעוד יום יכניס לבית הכסא. ולא יסמוך לכתחילה על זה להכניסם בשבת. ולמה התירו לו לכתחלה לסמוך. אלא כולי האי לא אטרחוה רבנן. במלתא דכבוד הבריות באיסור דבריהם: הכי נמי לא טרחינן ליה לבנות בניין בשביל זה. מיהו למה לי להתיר לכתחילה דבר זה כיון דאפשר בתקנת כל דהו כדפירשת' לעיל מיהו נקוט האי כללא בידך דהיכא דנשבר התיקון בשבת מותר לאותו יום אפילו לכתחילה בלא דף משום כבוד הבריות. ושוב מצאתי תשובה שרי הצריך לעשות קנה פחות מג' בגובה י' ושמא לא הצריך אלא לכתחילה. ודבר פשוט הוא דקנה פחות משלשה שרי. אלא ברוב מקומות היו נותנים רשות ליהודי' לעשות זה בתוך החפירה. אז יכול לעשות בדף כדפיר' לעיל. מאיר בר ברוך


< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.