שו"ת מהר"ם מרוטנבורג (דפוס קרימונה)/קעח

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שו"ת מהר"ם מרוטנבורג (דפוס קרימונה)TriangleArrow-Left.png קעח

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים


דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


ועל בית הכסא העומד בקיר החומה חומת העיר והצואה נופלת בתוך החפירה המקפת את העיר שהיא יתירה על בית סאתי' שלא הוקפה לדירה. יש לדקדק אם בית הכסא עומד למעלה מעשרה אם כן הרי צואה נופלת מרשות היחיד לכרמלית דרך מקום פטור. חדא דהחפירה כרמלית היא כיון דהוה יתר מבית סאתים שלא הוקף לדירה. ואויר כרמלית למעלה מעשרה מקום פטור הוא כדאמר פרק קמא דשבת (דף ז.) כרמלית עד עשרה אבל למעלה מעשרה מקום פטור הוא. דאקילו ביה רבנן וכו'. ואם תאמר אי הלכתא כרב דימי דשרי בפרק כיצד משתתפי' (דף פז.) להחליף ברשויות דרבנן כגון מרשות היחיד לכרמלית או איפכא דרך מקום פטור אף על גב דברשות דאוריית' מרשות הרבים לרשות היחיד אסור להחליף הכא נמי שרי. ואף על גב דליכא מחיצות עד הקרקע. אף על גב דזעירי פליג עליה דרב דימי ואסר התם להחליף אפילו ברשויות דרבנן אי אמרינן הילכת' כרב דימי בשל סופרים הלך אחר המיקל. אם כן הכי נמי שרי. ואם תאמר מדאמר פרק בתרא דעירובין (דף קא:) בשמעת' דשערי גינה שמע מינה תלת וכו'. עד מדרבנן איתא לדרב דימי דאמר מקום שאין ד' על ד' מותר לבני רשות הרבים ולבני רה"י לכתף עליו. ובלבד שלא יחליפו. מדקאמ' שמע מינה מדרבנן סתמא שמע מינה דהכי הילכתא. והתם הוי להחליף ברשויות דרבנן. כמו שמוכח וע"ש. אלמא אפילו רשויות דרבנן אסור להחליף והיינו כזעירי. והאי דקאמר שמע מינה מדרבנן אית' לדרב דימי לאו דוקא הוא דהא רב דימי שרי להחליף רשויות דרבנן. אלא הכא קאמר אית' לדרב דימי. ועדיפא מדרב דימי. דאיהי אסר להחליף ברשויות דאורייתא ושרי דרבנן והתם אסר אפילו ברשויות דרבנן והיינו כזעירי והא דקאמר רב דימי משום דמיית' בהדיה בתלמוד ושגורה בפי כל הישיבה טפי מזעירי והשתא אפילו הילכתא כזעירי לא מיבעיא אם יש בית הכסא כך שהצואה נופלת על שיני הכותל. אף על פי שאחר כך מתגלגלת ונופלת למטה בכרמלית מותר דכוחו ככרמלית לא גזור רבנן. אלא אפילו אינה נופלת על שיני הכותל אלא אדף או אמידי אחרינא נגד פי הנקב בסמוך לו בתוך ג' דהוה חורי רה"י והצואה נופלת עליו. ומשם מתגלגלת למטה כוחו בכרמלית הוא ולא גזרו ביה רבנן. כדאיתא בשבת פרק הזורק (שבת דף ק:) גבי ספינה שופכין היכא שדי להו. ומשני אדופנא דספינתא. ופריך והאיכא כחו. ומשני כחו בכרמלית לא גזור רבנן. והכי אית' בפרק תולין (שבת דף קמא.) האי מאן דסחי במיא לינגיב נפשיה ברישא והדר ליסלוק וכו'. עד כי קא נחית נמי קא דחי כחו מיא ד' אמות בכרמלית. ומשני כחו בכרמלית לא גזור רבנן. אבל מטעם מחיצה תלויה אין להתיר שיש מחיצה י' סביב פי הנקב בין מלמעלה בין מלמטה דאין מחיצה מתרת אלא במים קל הוא שהקילו חכמים במים משום דבקעת דגים לא שמה בקעה כדאית' פרק הזורק (שבת דף קא.). ואין להתיר על ידי עוקא פי' שיעשה גומא על פי הנקב עמוקה י' ורחבה ד' דהשתא נפלי שופכי מר"הי לרשות היחיד. ואפילו נתמלא העוקא בערב שבת אמרינן פרק כיצד משתתפין (עירובין דף פח:) אחת לי עוקא ואחת לי גזוזטרא בריכה ועריבה אף על פי שנתמלאת מים מערב שבת שופכין מים לתוכה בשבת. והני מילי מים דלא מבטלי מחיצה. ותיימא מיא. אבל מי רגלים וצואה מבטלי מחיצת' דלא עדיפא מפירות דאמר בהזורק (דף ק.) בור ברשות הרבים עמוקה י' ורחבה ד' מלאה מים וזרק לתוכה חייב. מלאה פירות פטור. מאי טעמא מיא לא מבטלי מחיצתא. פירות מבטלי מחיצתא. ועל מה שכתבתי שהצוא' נופלת על שיני הכותל או על דף אחר העשוי מתחתיו ושוב נתגלגל ונופל למטה שהוא מותר. משום דכחו בכרמלית. אין להקשות מהא דאמר פרק כיצד משתתפין (דף פז:) גבי גזוזטרא שהיא למעלה מן המים דשרינן על ידימחיצות תלויות למלאות. ואמר' בגמרא עלה (שם דף פח.) לא שנו אלא למלאות אבל לשפוך אסור. אלמא אף על גב דאיכא מחיצה תלויה המתרת נגדה לשפוך אסור כיון דלבסוף נפיק לבראי חוץ למחיצה יש לומר הילכתא כאיכא דאמרי אפילו לשפוך שרי דבשל סופרים הלך אחר המקל: וכן פס"ק ר"י:


< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.