שו"ת מהר"ם מרוטנבורג (דפוס קרימונה)/קסו

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שו"ת מהר"ם מרוטנבורג (דפוס קרימונה)TriangleArrow-Left.png קסו

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים


דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


על רוב שלום יתענגו. וארחות חיים ישיגו. אחיי ורעיי: הנראה בעיניי לא מיבעי' אם יש עדים ששמעון העמיד לראובן ערב עבור מעותיו דאז מוכחא מילתא שלא נתנם לו במתנה גמורה. דאי נתנם לא היה שמעון מעמיד לו ערב. ומשוי נפשיה עבד לוה לאיש מלוה. ואף על גב דאמר פרק חזקת הבתים (בבא בתרא דף ל) עביד איניש דזבין דיניה. הני מילי מידי דליתי' גביה כגון ההיא דחזקת הבתים שאותו אחר היה מוחזק בקרקע. ולהכי אמר ליה זיל זבני ניהליה דעביד איניש דזבין דיניה להוציא את שלו מיד אחרים המחזיקים בו כדי שלא יצטרך לדון ולערער להשקיט מעליו ריבות אבל בנדון זה ששמעון היה מוחזק בממון שאם איתא כמו שהוא אומר שנתן לו במתנה למה העמיד לו לראובן ערב בקניין כדין ערב שלא בשעת מתן מעות עבור אותן מעות לימא מעיקרא שלי הם שנתתם לי במתנה. ולא לשוייה נפשיה עכד לוה לאיש מלוה. וגם לא היה פורע לו מקצת מעות. וגדולה מזו תנן בפרק בתרא דכתובות (דף קי) מי שהוציא שטר חוב על חבירו והלה הוציא שטר שמכר לו את השדה. אדמון אומר יכול הוא שיאמר אילו הייתי חייב לך היה לך לקבל את שלך כשמכרת לי את השדה. וחכמים אומרים וכו'. ואמרינן בגמרא באתרא דיהבי זוזי ויהבי שטרא כולי עלמא לא פליגי דמצי אמר ליה היה לך לפרוע את שלך וכו'. אלמא אף על גב דכשקיבל ממנו את המעות קיבלם אדעתא למיכתב ליה שטרא בתר דקבלינהו ואחזיק בזוזי הוה ליה למימר לא כתיבנא לך שטרא. אלא הריני מחזיק במעות בשביל מעותיי שאתה חייב לי בשטר. כל שכן הכא ידי שמעון לא אסורות היו. ולא בנחושתים הוגשו. מי דחקו להעמיד לו ערב. אלא ודאי מוכחא מילתא שלא נתנם לו ראובן. ולא זו בלבד שיש לראובן עדים כדבריו שהעמיד לו שמעון ערב עבור מעותיו דלאו כל כמיני' דשמעון לומר לפנים משורת הדין עשיתי אלא אפילו אין לו לראובן עדים שהעמיד לו שמעון ערב. לא מהימן שמעון בטענתיה במגו דאי בעי אמר לא העמדתי לך ערב. ולא הודיתי לך מעולם דמגו במקום עדים הוא. דאנן סהדי דאינו אמת מה שטוען לפנים משורת הדין עשיתי שהעמדתי לך ערב. דאם איתא דיהבי ליה לא הוה מוקמי ליה ערבא ומגו במקום עדים לא אמרי' כמו שכתבו ר' חננאל ור' תם בסוף פרק קמא דגיטין (דף יד) גבי הנהו גינאי דעבוד חושבנא בהדי הדדי פש חמש זוזי גבי חד מינייהו אמר ליה הבו ליה למרי דארעא וקנו מיניה לסוף עבוד חושבנא בין דיליה לנפשיה ולא פש גביה ולא מידי וכו'. עד קניין בטעות חוזר. ופירש רבינו חננאל ורבינו תם כגון שהיו חביריו מודים לו דודאי טעה. אי נמי בעדות ברורה דידעי דלא פש מידי גביה. אבל בע"א לא מהימן למימר. טעיתי במגו דאי בעי אמר פרעתיך אח"כ. וראיית' מדתנן פרק שבועת הדיינין (שבועות דף לח) מנה לי בידך אמר ליה הן. למחר א"ל תנהו לי אין לך בידי כלום חייב. ומפ' בפרק קמא דבבא בתרא (דף ו) כל האומר לא לויתי כאילו אומר לא פרעתי. ואמר לא מהימנינן ליה במאי דאמר השתא לא לויתי ומה שהודיתי אתמול טעיתי במגו דאי בעי אמר פרעתי. אלא ודאי מגו במקום עדים הוא. דאנן סהדי כל המודה דבר לחבירו מרישא מידק דייק אם חייב לו אם לאו ולא הוה מודי ליה אם לא היה חייב בודאי. כל שכן הכא אנן סהדי אם נתנם לו לא היה חוזר ומעמי' לו ערב עליהם וגם לא היה פורע לו מקצת כאשר עשה: מאיר בר ברוך:


< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.