שו"ת מהר"ם מרוטנבורג (דפוס קרימונה)/קמח

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שו"ת מהר"ם מרוטנבורג (דפוס קרימונה)TriangleArrow-Left.png קמח

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים


דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


חבירי הרבי יוסף טוב עלם מי יחרוש תלם מתוך תלם בדינא דבר מצרא מתוך קרא מועט והלכות מועטות אין להם הוכחה ממקום אחר כשאר דברי תורה שעניים במקומם ועשירים במקום אחר. לכן קשה לי להזקק בדבר. ועוד הנה אתכם הרבי ברוך אני ואתה נשכים לפתחו. לולי אהבתך שנפלאת לי הייתי מונע. לפי עניות דעתי על המוכר ששאלת אם צריך לחזור אחר המצרן או לקבל קנין ממנו. קצרו של דבר אין למוכר עסק על המצרן אפילו אם היה מקבל קנין מן המצרן לא היה מועיל וגדולה מזו אפי' אם הלוקח היה מקבל קנין מן המצרן קודם שקנאו אין באותו קניין כלום קנין דברים בעלמא הוא. שמה יש למצרן בקרקע המוכר שיתפיס קניין ועל מה יחול הקניין הכי פריך בריש השותפין (בבא בתרא דף ג) וצריך לשנויי בשקנו מידו ברוחות. ובפרק מי שמת (בבא בתרא דף קמז) ידור פלוני בבית זה לא אמר כלום שאין הקניין חל אלא על דבר שיש בו ממשות דברים. עד שיאמר תנו בית זה לפלוני וידור בו. ובירושלמי דפ"ק דקידושין ובגמרא דמסכת דמאי איתא וכי אדם מוכר אויר חורבתו לחבירו הילכך אין שייך קניין בכח מצרנות כלל. ובפרק המקבל (בבא מציעא דף קח) פי' הכי אתא ואימלך ביה אמר ליה איזיל איזבין ואמר ליה זיל זבין צריך למיקנא ביה. לא סילק עצמו מן המצרנות. דמצי למימר מאי איכפת לי דטרחת קמאי מה שאמרתי זיל זבון דעתי היה שתקנה אותה לצורכי שהרי השולח שלוחו של מצרן כאילו עשאו. כדאמר לתקוני שדרתיך ולא לעוותתי. הרי הקרקע של מצרן.. ולוקח זוזי הוא דמסיק ביה במצרן. ולא יסתלק המצרן מן הקרקע אם לא שיקנה המצרן גוף הקרקע ללוקח. ודוקא כי אמר ליה המצרן בפירוש אני רוצה לקנות והלך הלוקח וקנאה לעצמו. כבר פקעה שליחותו. אלו אמר לשלוחו צא וקדש לי אשה ואמר השליח אקדש לך פלונית. ואמר המשלח איני חפץ בה והלך וקידשה למשלח מי הויא מקודשת. והא דאמר בסוף פרק השוכר את הפועלים (בבא מציעא דף צד) מתנה שומר חנם להיות כשואל. במאי בדברים אמר שמואל בשקנו מידו. אם תאמר על מה חל קניין. יש לומר גופו שיעבד בקנין כמו ערב. וכל שיעבודים

ומה שכתבת אם המוכר יכול לסלק הלוקח מבעל חוב שטרפו ממנו השדה במעות כך פי' רש"י. ורבינו שמואל הודה לפירוש זה בפרק בית כור. ואיכא למימר אפילו למאן דאמר אי אית ליה זוזי ללוקח לא מצי מסלק ליה בזוזי משום דלוקח לא קבל מעות מבעל חוב. וכאילו לאו בעל דברים דידיה ושלא כדין ירד הלוקח לשיעבודו ושלום שמחה בר' שמואל:


< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.