שו"ת מהר"ם מרוטנבורג (דפוס קרימונה)/קלד

שו"ת מהר"ם מרוטנבורג (דפוס קרימונה) ‏ קלד

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

ועל המתנה שמיחת' אשה לבעלה בשעת צואה. וכתבתם ודקדקתם מדברי ר"ת שפסק בספר הישר אשר תקנו גאונים לגבות ממטלטלי לאשה ובעל חוב כדאמר בחזקת הבתים (דף מד) אקני ליה מטלטלי אגב מקרקעי. קנה מטלטלי וקנה מקרקעי. והוא דכתב ליה דלא כאסמכתא וכו'. ואף על גב דאמר בקידושין פ"ק (דף כו) אגב וקני בענן. הכא לא תקנו אגב. דאם כן לא יוכל אדם לישא וליתן אפילו שוה פרוטה אם לא יקח מן האשה רשות תחלה. דעיקר כתובה אפילו מחיים לא היתה אלא ממקרקעי כדפסקינן הלכתא בין לכתובה בין למזוני מקרקע ולא ממטלטלי'. והאי מחיים איירי דאי לאמר מיתה פשיטא דמטלטלי דיתמי לבעל חוב לא משתעבדי כדמוכח פרק האומר (דף סה) גבי חבילה. ומוקמי כר' מאיר. ומההיא טעמא נמי תקנו הגאונים בלא אגב לעשותן כמטלטלי דמחיים דבעל חוב כל מלוה דלא כאסמכתא. ועוד האריך: ומדבריו דקדקתם דבחיים יכול ליתן למי שירצה ואין בידה למחות. ובתשובת ר"י ורבינו שמשון על שכיב מרע שהיו לו בנים ונשא אשה אחר' והוליד בנים ובשע' מיתה אמר כל נכסיי לבניי הראשונים ולאשתו שנייה ולבניה לא רצה ליתן כלום והיו הכל מטלטלין מאי מי אמרינן מאי דתקינו גאונים למיגבי כתובה ממטלטלי דיתמי דאיתנהו בעינייהו אבל כי נתנם לאחר לא. אפילו מיחתה אשתו. דאם כן לא היה אדם שמשיא את בניו ובנותיו מחיים שלא הייתה אשתו חוזרת וגובה מהם לאחר מיתה. או דילמא לא מפקעינן כתובה בכדי. דאם לא כן כל אדם מפקיע כתובת אשתו: ע"כ שאילה. והשיבו דבזמן הזה אסמכתייהו ממטלטלי כדכתב בכתובה דאית להון אחריות ודלית להון אחריות. ואם בא אדם לחלוק לומר אין אדם יכול ליתן מטלטלין בחייו אין טענתו טענה דלא ניתנה כתובה לגבות מחיים. וכל שכן שבריא מה שעשה ממטלטלין עשוי. דאפילו זה שכיב מרע אלו נתן מתנה סתם לבנותיו אמרינן מה שנתן נתן. דאמרינן שמא ייחד לה נכסים אחרים ואפילו תאמר האלמנה אנכי אשבע שאין לי נכסים יטעון המקבל מתנה לא בעל דברים דידו את. אבל זה שגילה שאין לו נכסים אחרים ירצה להפקיע כתובה דאורייתא ומזוני דרבנן אין שומעין לו: ע"כ לשונם:

ודקדקתם מן התשובה שכיב מרע שנתן מקצת מתנתו קיימת: ואפילו היא צווחת לא משגחינן בה חדא דאיכא לפלוגי בין בריא לשכיב מרע כמו שכתבתם: דשמא בבריא תקנו כן משום תקנת השוק. ולא ניתנה כתובה לגבות מחיים אבל שכיב מרע דקיימא לן כרבא ואינה קונה עד לאחר מיתה. וכבר חלה שעבוד כתובה נוכל לומר דגבייא. ועוד דאפילו מסתמא בשתיקה מחלה לגבי בריא במתנתו ובמשאו ובמקחו ובממכרו דמצפה לשלוח ברכה במעשה ידיו ולא יושב ובטל. וסבורה בדעתה אם מוציא ממון היום למחר יכנוס ויוסיף. אבל כשמצפה למיתתו שלא ישא ויתן עוד לא מחלה כשמיחתה דהא מקרקעי נמי במחלק לפניה והיא שותקת לא איבדה כתובתה כי אם מטעם קולי כתובה שנו כאן. ואם מיחתה לא איבדה הכי נמי האי דנא דתקינו לה ממטלטלי במקום מקרקעי קיימא. כמו שכתבו הגאונים דרוב בני אדם לית להו מקרקעי ואסמכתייהו אמטלטלי כי ההיא דפרק מציאות האשה (דף טו) גמלים של ערביא וכו'. דלא כל כמיניה בלא רצונה אלא אם כן נתרצית או בשתיקתה. ועוד בדאייתי ה"ר שמואל מההיא דיש נוחלין (דף קלג) מההוא דהוה שכיב אמרו לו נכסים למאן דלמא לפלניא אלא למאן. אמר רב הונא אם ראוי ליורשו נוטלו משום ירושה. ואי לאו נוטלו משום מתנה סבר רב אדא למימר משום ירושה אלמנתו ניזונית מנכסיו ואי לא לא. אמר ליה רבה השתא מיגרע גרע. השתא בירושה דאורייתא אלמנתו ניזונית במתנת שכיב מרע מיבעיא. ופי' רש"בם מתנת שכיב מרע דרבנן שאינה קונה אלא לאחר מיתה. ומתקנת חכמים שהם ככתובין וכמסורין דמו. כדי שלא תטרף דעתו עליו מיגרע גרע בתמיה. ופסקינן מיהא שמעינן האי מזון האשה לא טרפה ממשעבדי הני מילי מתנה גמורה מקנין או מכר גמור אבל מתנת שכיב מרע אלמנתו ניזונית מנכסי המקבל והוא הדין לבנות. וכן פסק האלפסי דלא דחיא תקנה דרבנן אתקנתא דרבנן דמזונות דאלמנה ומתנת שכיב מרע תרוווייהו תקנתא דרבנן נינהו ובהדי הדדי קאתיין הלכך לא דחי חדא מינייהו לחבירתה. עד כאן. אע"ג דאיכא למימר הני מילי מזונות דמקיימי תרווייהו צוואת שכיב מרע מזונות דאילו זכו במתנת ואילו ניזונית על יד. על יד. אבל גביית כתובה שתגבה מהם בבת אחת כל מה שבידה ולא תתקיים צואת שביב מרע כלום. מכל מקום לא מיסתבר למימר הכי דהא גבי מזונות זימנא דהויא המתנ' נכסים מועטין נמצא הבנות נוטלות הכל. ולגבי כתובה זימנין המתנה יתירה על כתוב' ומתקיימי שניהם ועוד דאלימא כתובתה דטרפא ממשעבדי ולא מזוני וגם שיעבודא דקאמר למתנה וק"ו הוא. ורבי' יצחק מיד"ופירא כתב בתוספות כרש"בם וכא"לפסי אמזונות ופסק הוא אכתובה ממטלטלי מתקנת הגאונים לגבות ממקבל מתנה דש"מ. וגם מצאנו שאירע מעשה כך בימי ר' יואל הלוי ודן כמותם. ועוד יש תשובות מרש"י אשר מימיו אנו שותים בכל יום:

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.