שו"ת מהר"ם מרוטנבורג (דפוס קרימונה)/קכט

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שו"ת מהר"ם מרוטנבורג (דפוס קרימונה)TriangleArrow-Left.png קכט

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים


דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


וששאלת שהלותה לשרים ולאלמים כל אשראי ספק. וכ"ש לאלמים ופשיעה היא זו ועוד שהרי אמרו חכמים אין מוכרין שדות ליקח בהן עבדים וכ"ש זה. והוה ליה פשיעה ואפוטרופא חייב בפשיעה כמו שהוכיח ה"ר שמואל מוו"ירדוס זצ"ל. מפרק המפקיד (בבא מציעא דף מב) מההוא אפוטרופא דזבין ליתמי וכו'. ואין היורשין יכולין ליתן לה הכתובה מהחובות אלא מה שהוא בעין שיתנו לה מיד ליד ואפי' יש קרקע כסף וזהב יתנו לה. וטובין אם ירצו. ואע"ג דכתבינן בכתובה מכל שפר ארג וכו'. יהבינן לה סובין דקיימ' לן כרב פפא ורב הונא בריה דרב יהושע כל מילי מיטב הוא דהלכה כבתראי אבל חובות לא יתנו לה דאין דרכה של אשה לחזר אחר בתי דינין וכ"ש דאין דרכה לחזר אחר גוים עע"ז אשר פיהם דבר שוא וגו'. מיהו אם הלות' אותם תטלם בכתוב' כדפ' לעיל דפשיעה היא וחייבת לשלם. וכל מה שהשביחה השביחה ליורשין. ואין לה מן השבח כלום כיון דניזונת משלהם. דתנן אלמנה הניזונית מן היתומים מעשה ידיה שלהן (פ' אלמנה דף צה) והכי משמע בהדיא בפרק מי שמת (בבא בתרא דף קמג). וזאת התשובה באלמנה שתפסה יותר מכדי כתובתה דכיון דקיימא לן בפ' אלמנה (דף צו) שאין מוכרין קרקע למזונותיה בפעם אחת כ"א מה שצריך לי"ב חדש אם תעשה יותר מכאן מוציאין מידה וזה לשון ריצב"א: ומה שכתב אחי דכיון דתבעה למזונותיה. כל מה שתפסה יכולה לעכב אפילו כמה וכמה מההיא דאלמנה ודירושלמי לפי זה לא שבקת חיי לכל בריא שנשים שהן גבירות ויש להם בנים קטנים יקחו הכל ולא יתבעו לעולם כתובה ויתפשו הכל עבור מזונות. וכן שאינן גבירות אם יש מטלטלים גדולים בתוך הבית או כסף או זהב יקחו הכל אלא יש ללמד פי' דהא מילתא דא"ר התם אמר ר' יוסי בר בון מכיון שהיא עתידה להשבע. לבסוף אפילו חוי מה בידך לא אמר לה. אבל אינה עתידה לישבע בסוף אמר לה חוי מה בידך אם כן גם ראוי שלקחה. הכל ואינה עתידה לישבע לבסוף. אמר לה חוי ומוציאין מידה כל היותר ממזונות הראוין לי"ב חדש כי אין ראוי לישא יותר בידה ממה שראוי למכור בפעם אחת בקרקע. ומהאי שיעורא אמר מה שתפסה תפסה ואלף זוז דקאמר לאו דוקא. א"נ נראה בעשירה שראוייה לכך לי"ב חדש אם כן מה שתפסה תפסה ראוי לומר אפי' יותר מי"ב חדש. ובלבד שתפסה פחות מכדי כתובה שסופה לישבע בסוף עדיין על הכתובה אבל אם תפסה יותר על כדי כתובה. שאין סופה לישבע לא. והא דקאמר אפי' חוי מה בידך לא אמר לה היינו היכא דידעינ' בה שלא תפסה כדי כתובה שעדיין סופה לישבע אבל לא ידעינן כמה וכמה לא. ולכאורה אם היתה חוזרת ותובעת מזונות לאחר ימים. ואומר שכבר כלו מזונותיה לא היו מוכרין קרקע היתומים למזונותיה עד שתשבע כמה:


< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.