שו"ת מהר"ם מרוטנבורג (דפוס קרימונה)/קכה

שו"ת מהר"ם מרוטנבורג (דפוס קרימונה) ‏ קכה

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

ההדיוט סופר כדרכו. והאומן אין כערכו. שש ברקמה מפרשו. נזר ה' על ראשו. נאוה כמדבר. מלא בקי וסבר זך ונבר. תוך ובר. מה לתבן את הבר. הנה לא ידעתי דבר צחות ולהאריך שיחות נכוחות לעומת אמרותיך אמרות טהורות האילו. ודעת שפתיך ברור מללו. מ"ו קרו ה"ר י"קר ה"לוי.

ואשר שאל אדו' על אודות אובן שהשכיר מלמד לבנו לשנה ובתוך הזמן כעס עמו. וא"ל לך מעמדי אני רוצה להשכיר מלמד אחר גם אתה עשה מה שתוכל. ולאחר שעה נתחרט ורצה שישאר עמו. והמלמד עומד בחזרתו. אי דמי למחילה ואינה צריכה קניין והרי מחל שיעבוד שכר פעולתו כו'. בהא איפליגו רבוותא. רבי' יואל הלוי. ואבי העזרי היכא דאין הבעל הבית מוצא מלמד אחר דדייק כוותי' אי מצי המלמד למיהדר ביה. או חשיב כדבר האבד אי לא. לעניין לשכור עליו עד כדי שכרו. או ביותר הרבה מכדי שכרו עד מ' או עד נ' זוז או יותר כשבאת חבילה לידן או להטעותו. והשתא לדברי האומר דדבר האבד הוא. וכן נר' וכן אנו דנין. נר' דאע"ג דבעל הבית מחל לו. ואומר ליה לך מעמדי דדמי למחילה. כי ההיא בפ"ק דקידושין (דף יו) דפרי' לימא ליה באפי תרי זול. הכא אין מחילתו מחילה מתרי טעמא. חדא כדמסיק התם רבה עבד עברי גופו קנוי לבעל הבית ולא מצי מקני ליה לנפשיה בלשון מחילה. ומלמד וכל מיני פועלים לעבד עברי דמי לכל מילי. ובפ"ק דבבא מציעא (דף יב) מדמי להו אהדדי. ועוד מיד כשראובן השכירו ללמד את בנו והתחיל במלאכה או אפי' לא התחיל עדיין במלאכה אם כבר אין המלמד מוצא להשכי' עצמו או הבעל הבית אינו יכול למצוא מלמד תו לא מצי הדרי כמו שפירש רש"י בר"פ האומנין (בבא מציעא דף עו) גבי השוכ' את האומנין והטעו הבעל בית כו' ומטעמ' דדינא דגרמא. והא דמפליג בין התחילו ללא התחילו לאו דוקא דאין הטעם תלוי בזה כדפ'. אלא אורחא דמלתא נקט. כל זמן שלא התחילו עדיין ולא הלכו השכמה הוא ומוצאי' להשתכר. ובשכב' הלכו מסתמא כבר היום גדול ואינם מוצאים להשתכר. וא"כ בנדון זה כיון שראובן השכירו ונתחייב המלמד ללמוד הנער. וקיומא לן דזכין לקטן. והוי ליה כמו הילך מנה והתקדשי לפלוני מקודשת מדין עבד כנעני דאף על גב דלא קא חסר מידי קני הכי נמי זכין לקטן ונתחייב ללמדו. ועל ידי מחילת האב לא מיפטר המלמד דלאו כל כמיניה לחוב לו. כדתניא בתוספתא דכתובו' כתב לזון את בת אשתו ושכרה האשה לבעלה לא כל הימנה. שזכין לקטן ואין חבין לו. ובפ' בתר' (בתוספות דף קט) הפוסק מעות לבתו קטנה ופשט את הרגל ולא נתן כופין אותו ליתן שזכין לקטן ואין חבין לו:

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.