שו"ת מהר"ם מרוטנבורג (דפוס קרימונה)/פח

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שו"ת מהר"ם מרוטנבורג (דפוס קרימונה)TriangleArrow-Left.png פח

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים


דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


על אלמנה אחת שנתנה ספרים שהיו של בעלה להקדש בשנים או בשלשה מקומות קודם שנשבעה על כתובתה ולא היו לה בנים הימנו. ויורשו הבעל תבעוה לדין ונגשה למשפט ורצת' לישבע והיורשין אמרו שרצו להוכיח שהיה לה כדי כתובתה ויותר. ובתוך כך נפטרה לעולמה טרם נשבעה על כתובתה והנה יורשו בעלה תובעין מאנשי הקהלות אשר ניתנו הספרים שם ונמסרו כבר כדי להחזירם להם גם כבר ע"פ ב"ד נתנו שם. כי השליש שאל פי הדיינין בעוד הספרים בידו. מה יעשה בהם והשיבו לו שאם נתנה מתנה להדיוט בחייה מי יוציאנה מודו בכל פעם יאמר אחזוקי גברא בגנבי לא מחזקינן. חדא שהיא לא נתכונ' להקדיש דבר הגזול. שנאמר אני ה' שונא גזל בעולה. וברור היה לה שלא היה לה יותר מכתובת' או שמא גם בעלה צוה לה לתתם להקדש גם אמירתו לגבוה כמסירתו להדיוט גם נמסרו כבר לגבאי הקהלות:

תשובה בדבר זה רבו המחלוקת. יש מרבותינו הגאונים פסקו כר' אליעזר דאמר יורשין נשבעין שבועת יורשין ונוטלין. ורבי' יוסף טוב עלם ז"צל ורב האיי גאון כתבו דחולקין היורשין והמקבל מתנה. ורש"י ור"ת ור"י פסקו ברב ושמואל דאין אדם מוריש שבועה לבניו וחוזרת המתנה. וכן כתב בעל העיטור וכן כתב האלפ"ס. וכן אנו דנין לכתחילה כרב ושמואל ואפילו תפס נראה בעיני דמפקינן מיניה אם לא תפס ע"פ ב"ד ודלא כמקצת רבותי' שכתבו דאפי' לרב ושמואל או תפס מקבל מתנה לא מפקינן מיניה. וקשיא לן כל תפיסה שהיא מכח ספק שאינו יודע בעצמו על הבירור אם בדין הוא תופס לא מהניא. כדאמר פ"ק דבב' מציעא (דף ו) תקפו בהן מוציאין מידו. אבל אי תפס מכח ב"ד הא אמרינן בפרק כל הנשבעין (שבועות דף מח) האי דיינא דעבד כר' אליעזר עבד. אך תמיהני לפי מה שכתבת שפסקו הדיינין דאין ליורשי האשה כלום באותו ממון א"כ כרב ושמואל סבירא להו. ולפי זה שגו במה שפסקו שכל מה שנתנה הוא קיים מטעם אמירה לגבוה במסירה להדיוט דאפילו מסירה להדיוט לא מהניא לדידהו דסבירא להו כרב ושמואל דאין לה כח לתן מה שאינ' שלה. וא"כ לא שייכא בהא מלתא האי דיינא דעבד כר' אליעזר עבד. דהא כרב ושמואל סבירא להו. ולרב ושמואל אין לה כח לתת לצדקה מה שאינו שלה. ובוירצבורק דנין כר' אליעזר. וכן דן אבי הע"זרי. וכמדומני שכמו כן דנין בשפ"ירא בפסק רבי' שמחה אבל אנו דנין כרב ושמואל. ושלום מא"יר בר ברוך:


< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.