שו"ת מהר"ם מרוטנבורג (דפוס קרימונה)/פד

שו"ת מהר"ם מרוטנבורג (דפוס קרימונה) ‏ פד

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

לשון מ"ו הר"ם ז"ל

אלופי ומיודעי נודע באיים. מימיו נקיים. יחיה ויאריך ימים כנפש שבעו יפיש חיי נפש שוחר טובו בכל לב אהבו שוש ומשיש לשמוע שלוותו. דורש תמיד שלומו וטובתו. אשר שאל אדו' על לאה שהכניסה לראובן תכשיטים ובגדי' נאים אין בעל חוב דראובן גובה מהם יפה כתבת דלא גבי מינייהו דקיימא לן כר' יהודא דאמר בפרק אלמנה לכהן גדול (דף טו) גבי המכנסת שום לבעלה והיא אומרת כלי אני נוטלת והוא אומר דמים אני נותן הדין עמה משום שבח בית אביה. ואמר התם המכנסת שום לבעלה ורצה הבעל למכור לא ימכור וכו. עד ימכרו לשניהם לפרנסה הבעל מוציא מיד הלקוחות. פירו' דאמר הבעל שמכר מוציא. ופירש ר"י מוציא לאלתר מיד הלקוחות דלא רצו חכמים שתתקיים המקח שעה אחת. לפי שלאחר מיתת הבעל או לאחר שיגרשנה נוטלתו משום שבח בית אביה. ואין דרכה של אשה לחזור אחר בתי דינין כדאמר פ' השולח (דף א) להכי בטל המקח לאלתר כי מכורה כבר יוצאה שאינה מכורה אינו דין שלא תמכר מה שכתב רבינו משה בן מיימ' עד דהא דאמר המעריך עצמו והמקדיש נכסיו אין לו בכסות אשתו ובניו כלום הוא הדין בעל חוב אין לו בכסות אשתו ובניו ולא בצבע שצבע לשמן הני מילי בגדי חול אבל בגדי שבת ומועדים גובה מהם ואין צריך לומר שאם הוא צובע בהם טבעות וכלי כסף וכלי זהב שהכל לבעל חוב יפה כתבת היינו דוקא מה שהוא תקן לה. וסמך שלו מירושלמי דפ"ק דקידושין גבי אחין שחלקו שמין מה שעליהם מה שעל נשיהם אין שמין הכי פירשו התם העוש' קטלא לבתו מביאים לאמצע וחולקין במה דברים אמורי' בראויה להשתמש בהן בחול וכו'. עד בין כלי רגל בין כלי שבת מביאין לאמצע וחולקין. וטעמא משום דלא ניחא להו דליבזו ולבא לב"ד ולשום מה שעליהם. וכדמפ' נמי בהגוזל קמא (דף קב) גבי המקדיש נעשה כמי שהקנה להם כסות אשתו ובניו מעיקרא אסל בכסות שבת ורגל לא אמר דמסתמ' נעשה כמי שהקנה להם בכסות אשתו ובניו מעיקרא מיהו היכא דידוע להם שקנה להם מעיקרא אפי' בכלי שבת ורגל אין לו בכסות אשתו ובניו: ו"אכ הכא בנדון זה כיון שהכניסה לו והם מיוחדים לה. ואפותיקי נינהו לדידה אין בעל חוב גובה מהם ואפילו כלי שבת ורגל. וכדאמרי' בירושלמי דפ' מציאת האשה שכתבת. וכנגד השום הוא פוסק פחות חומש דשמין דעתה של אשה שהיא רוצה לבלות את כליה ולפחות אותם חומש וכו'. עד זאת אומרת שאין אדם רשאי למכור כלי אשתו והת' מסתמא קאמר אפי' כלי שבת וכלי רגל דאכל קאמר דפוחת חומש. ועו' אי ככלי חול קאמר דוקא מאי איריא שהכניסה לו דאיכא למימר דשמין דעתה אפילו הוא תקן לה אח"כ דליכא למימר שמין דעתה של אשה אפי' הכי אינו רשאי למכור כדמסקינן בהגוזל קמא דנעשה כמי שהקנה להם מעיקרא

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.