שו"ת מהר"ם מרוטנבורג (דפוס קרימונה)/נג

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שו"ת מהר"ם מרוטנבורג (דפוס קרימונה)TriangleArrow-Left.png נג

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים


דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


עפעפיי יישירו. יתרועעו אף ישירו בעת גלילי ידך לפני יעבירו לעומתם ברוך יאמרו רכו דבריך משמן והמה פתיחות. אשר בידך מפתחות מסגרות. פתוחי חותם מפותחות חרות על הלוחות. יהי רצון שכני סנה אל הרוחו'. להשקיטך בנוה שאנן ובמשכנות מבטחות. להשיגך אורח חיים ושובע שמחות. ולמלטך מכל אנחות אלופי ומיודעי. ה"ר יצחק אותך ואת רעיך אשר על החתום. ובקצרה אשיב את הנראה בעיני אם כששאל ההגמון אמר הקהל ושאל מהם מה ששאל באותה שעה קודם שנתפשרו אמר איני חפץ שיתנו שאר בני העיר שלא נשבעו לשקר כי אם הנשבעין לשקר אז ודאי לא יתנו כי אם הנשבעין אע"ג דהקהל הם שותפים במסים ושותף אינו חולק שלא לדעת חבירו כדאיתא פרק הגוזל בתרא (בבא קמא דף קיו) ובפ' המקבל (בבא מציעא דף קה) ה"מ למסים אבל עלילות וארנוניות בזה אינם שותפין אפילו אם מעליל על מקצת הקהל שלא כדין לא יתנו האחרים עמהם כל שכן בנדון זה שהעליל עליהם כדין שהרי כופרים דבריהם הראשונים ואת שבועתן לפני ההגמון שלא היו אחרים עמהם וגדולה מזו אמרינן בפרק קמא דבבא בתרא (דף ח) ההוא דמי כלילא דשדו לה אבני טבריא אתו לקמיה דר' אמרו ליה ליתנו רבנן בהדן וכו'. עד ערוקו ערקא פלגא שדיוה אפלגא עד שדיוה אכובס ולכאורה אותם שברחו היו פטורין לתן עמהם שאם לא כן לימא להו ר' אפילו אם תברחו תצטרכו לתן אלא ודאי הבורחים נפטרו מיד ולא היה להם לתן מאומה עם הנשארים כיון דעלילה היתה ולא היו שותפין בזה להכי אע"פי ששמו עליהם מתחלה על כולן וברחו מקצתן קודם שנתרצו א ונדרו לתת הממון ביחד אמרינן דהבורחין פטורין וכ"ש הכא וקל להבין. ומה שטוען האפטרופא של הקהל על ראובן וחמותו שצעקו בפני ההגמון ואמרו אדונינו אין לנו ליתן כי אם הנשבעין לשקר ומתוך צעקת' כעס ההגמון והוסיף ליקח מהם וראובן משיב שהם פרצו הגדר תחלה כשהעליל עליהם ההגמון ושאל מהם ממון ואמר איני חפץ שיתנו כ"א הנשבעין לשקר אמרו הם אדונינו תקח מכל הקהל. אם אמת דברי ראובן שכך אמרו אז פטור אחרי שהם פרצו הגד' תחלה ואם אינו כדבריו אז חייב ראובן לשלם להם כל מה שיבררו בעדים שהפסידו במסירתו ואם אין להם עדים והוא אומר לא הפסדתיכם כלום ישבע שלא הפסידם ויפטר דבעיא היא אם עשו תקנת נגזל במסור וסלק' בתיקו וקיימ' לן דכל תיקו דממונא לקולא ולא מפקינן ממונא מספיקא אבל אם יודע שהזיקם ואינו יודע כמה הזיק' פסק ר"ת ישבע שכנגדו כמה הזיקו ויטול ומה שפטרתי את ראוב' שלא לתן עמה' אם הוא כדבריו הני מילי מס' זקוקין ולמעלה דהיינו דמי העלילה אבל הם זקוקין שהם מס הקצוב שלהם בכל שנה באותו הזמן צריך לתן ואין ההגמון יכול לפוטרו דשותף הוא בדבר זה ואין שותף חולק שלא לדעת חבירו אבל מס' ולמעלה לא יתן ואעפ"י שמתחלה באו הוא וחמותו לקהל ואמרו להם להתפשר להציל הנפשו' אביונים נקיים והמה יתנו חלקם ממ אחרי שבאות' שעה לא רצה ההגמון לקח כופר והון והם לא הצילו הנפשות אלא משמיא הוא דרחימו עליה פטור ראובן דגבי שטף נהר חמורו וחמור חבירו וירא להציל ולא הציל (בפרק הגוזל בתר' דף קטו) אמרינן דאין לו אלא שכרו דהא לא עבד שליחותי' כי ירד להציל ולא הציל. הכא נמי לא הצילו. וכ"ש הוא שהרי לא נתנו אלא בשביל עלילה שהעליל עליהם לאמר שנשבעו לשקר:


< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.