שו"ת מהר"ם מרוטנבורג (דפוס קרימונה)/נ

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שו"ת מהר"ם מרוטנבורג (דפוס קרימונה)TriangleArrow-Left.png נ

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים


דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


לעניין שאילתא דשאילנא קדמיכון וזה לשון ראובן שטען על שמעון דעו שבקשתי את שמעון לקנות לי בגדים וקנה אותם ונתתי לו המעות כאשר קנה אותם והוא לא נתן לו כל המעות רק מקצת' פרע לו והמותר שכח הגוי וכבר יותר משנתיים שלא שאלם ממך על כן אני שואל השכחה ואם ח"ו שישאלם הגוי עלי לפרוע לך והשיב שמעון אמת הכל כדבריך וכו' עכ"ל נר' בעיני כי דבר פשוט הוא שיש לו לשמעון להחזיר לראובן כל המעו' שנשארו בידו דודאי כי היכא דראובן היה שולח את שמעון לקבל המעות מן הגוי וטעה הגוי בחשבון להוסיף לו בהא איכא פלוגתא דרבוותא והתשובה שהשיב ר"ת על הר' יעקב בר אשר תמצא בתוספות בכתובות פרק אלמנה (דף צח). תחלה רצה ר"ת לומר חולקין ושוב חזר ואמר הכל לבעל המעות ואפי' לפר"י שפסק שם הכל לשליח שאם גנב וגזל והטעה את הגוי מה טיבו של בעל המעו' ואפי' חולקין אין שייך לומר משום דעל ידי מעותיו נשתכר דלא דמי לשאר טעות שנתן הכל בשביל מעות שסבור שהמעות שוות כל מה שנתן לו אבל הכא טעות בעלמא הוא ודבר בפני עצמו הוא הני מילי כשהגוי טועה ונתן לישראל יותר מדאי אז זכה השליח באות' תוספת שהגוי מוסיף עליו שלא כדין אבל בנדון זה מאיזה טעם יקנה השליח הלא כשראובן נתן לו כל המעות ואמר לו תנם לגוי לא זכה בהם הגוי כל זמן שהמעות ביד שמעון דלא אמרינן תן כזכי אלא בישראל אבל גבי גוי אפי' אם היה אומר לשמעון זכי באותן מעות לגוי לא זכה בהן הגוי עד דאתו לידיה דהא אמרינן פרק איזהו נשך (בבא מציעא דף עא) ופרק קמא דבבא מציעא (דף יא) זכייה מתורת שליחות איתרבאי וגוי דלא אתו לכלל שליחות לית ליה זכייה כ"ש היכא דאמר תן גרידא דלא זכה בהן הגוי וא"כ כל זמן שהמעות ביד שמעון הם ברשות ראובן. ואם הגוי שכחם כיצד הלה עושה סחורה במעותיו של זה אלא יחזרו המעות לבעלים הראשונים שהרי לא נתכוון לזכות המעות לשמעון אלא לגוי ואם הגוי לא קנאם הדרי למרייהו דהא בספ"ק דגטין (דף יד) אמרי הולך מנה לפלו' והלך ובקשו ולא מצאו איכא למ"ד יחזרו למשלח ואיכא למ"ד יחזרו ליורשי מי שנשתלחו לו אבל ליכא למ"ד שיעכבם השליח בידו כי לא נתכוון משלח לזכות לו. ועוד האמרינן בפרק הגוזל גבי רב ספרא דאדעתא דמריה אפקדיה אדעתא דכולי עלמא לא אפקדי' הכא נמי הדבר ידוע דאדעת' דליתינהו יהבינהו ניהליה ולא אדעת' שעכבם לעצמו ואינו יכול לומר אעפ"י ששכחם הגוי אחזירם לו כי על זה נאמר למען ספות הרוה וגומר ולא בשביל קידוש השם כעובדא דשמעון בן שטח דירושלמי שאם הוא חפץ שיתקדש שם שמים על ידו יתקדש בשלו ולא בשל אחרים:


< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.