שו"ת מהר"ם מרוטנבורג (דפוס קרימונה)/כו

שו"ת מהר"ם מרוטנבורג (דפוס קרימונה) ‏ כו

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

ואשר שאלת על ראובן שהפקיד פקדון ביד שמעון ובא לוי ותפס הפקדון מיד שמעון עבור חוב ששמעון חייב לו וראובן אמר מה לך אצל ממוני ושמעון מודה שהממון הוא של ראובן דבר פשוט הוא שלוי חייב להחזיר הממון לראובן. וכן פי' ר"י בפרק איזהו נשך (בבא מציעא דף ע) דאפי' בדבר שאינו מסויים ואין עדים שהיה שלו אם הנפקד מודה שהוא שלו מהדרינן ליה כיון שהנפקד הוא חי והיתומים יחזרו על הנפקד ויגבו ממקום אחר. כך פירש ר"י פר' איזהו נשך גבי הני זוזי דיתמי היכי עבדינן בדקינן גברא דאית ליה דהבא פריכא ויהבינן ליה אבל דבר המסויים לא דילמא פקדון נינהו ואתי מריה ויהיב סימנין ושקיל ליה וכו' ומה שנסתפקת משום דכיון שנתחייב שמעון באחריותו. בפשיעה שפשע שמעון שהיה לו ליזהר ולשמור שמירה מעולה לראובן את שלו לא היה תופסו יכול לומר של שמעון אני תופס הא ליתא שהרי קיימא לן גנב ופרע בחובו גנב ופרע בהיקיפו לא עשו בו תקנת השוק וצריך להחזיר לבעלים בחנם ורואה אני שהדברים ק"ו השתא ומה התם שפרע לו הלוה מדעתו זה החפץ צריך להחזיר כ"ש בנדון זה שלקח החפץ בעל כרחו ובאיסור' אתא לידיה לא כ"ש שצריך להחזיר בחנם ומה זה שהבאת במרובה דקדשים שחייב באחריותן שהזיקו חייבין שאע"פי שהקדשים הם של הקדש אעפ"כ הניזק תופס למ"ד דבר הגורם לממון כממון דמו. דע לך אדוני שלא תמצא דבר זה בכל התלמוד כי לכאורה נראה דאפילו לר' שמעון פטור שהרי מה ירויח הניזק בתפיסתו הלא קדש הוא ואסור בהנאה ואי להכי תפיס ליה לדחוק את הבעלי' שהם צריכין להקריבו לקרבן שיתפשרו עמו אמאי קא מחייבת להו והלא ממונם לא הזיק דבשלמא המזיק אותם חייב שהרי גורם לחבירו הפסד וכיון דעל ידו נפסד חבירו ישלם לו כאילו הזיק את ממונו. כי היכי דמחייבי השורף שטרותיו של חבירו למאן דדאין דינא דגרמא ואפילו הכי מה עניין שור של הקדש שהזיק להאי ממונא דראובן שלא הזיק ומה לו ללוי ג אצל ממונו של ראובן וכי מה הפסיד לו או מה חיסרו או מה הזיקו. ומה ששאלת על ראובן ששלח פקדון לשמעון ביד לוי והלך לוי למדינת הים אי אמרינן חזקת שליח עושה שליחותו ויכול ראובן לטעון על שמעון טענת ודאי להשביעו או לא. נראה דאינו יכול להשביעו כי טענת שמא היא דלא אמרינן חזקת שליח עושה שליחותו אלא באיסורא שלא יהיה המשלח חוטא כי הוא סומך עליו אבל בממון לא. ותדע דהא אמרינן בסוף פ' בתרא דהאיש מקדש (דף מג) האומר לשנים צאו וקדשו לי אשה הן הן שלוחיו הן הן עדיו וכן בדיני ממונות וכו'. עד מאי קסבר רב נחמן אי קסבר המלוה חבירו בעדים צריך לפורעו בעדים הני נוגעין בעדותו נינהו. דאי אמרי לא פרענוה אמר להו פרעוני. אלא קסבר אין צריך לפורעו בעדים. ומגו דיכלו למימר אהדרינוה ללוה יכלי למימר פרענוה למלוה ודוקא משום דקיימי קמן ואמרי פרענוה למלוה דמהמני מטעם מגו אבל חזקת שליח עושה שליחותו לא. ואין לדחות דרב נחמן לטעמיה דאמר בשל תורה אין חזקת שליח עושה שליחותו. דה"מ דלא קאי קמן ואמר לא עשיתי שליחותי אבל כי קאי קמן ואמר עשיתי פשיטא דנאמן דעד אחד נאמן באיסורין ואפילו הכי הכא אף על גב דקיימי קמן ואמרו עשינו לא מהימנינן להו אלא מטעם מגו וכל שכן השתא דתקין רבנן שבועת היסת דמסיק התם דאפילו תרי לא מהימני דנוגעין בעדותן הן כ"ש דאחד לא מהימן ולא שייך כלל בממון חזקת שליח עושה שליחותו: וק"ל להבין. וכן משמע גבי חנוני על פנקסו דלא מהימנינן לחנוני בלא שבועה מטעם חזקת שליח עושה שליחותו ולא יטול השכיר אפילו בשבועה אלא שמע מינה דבממון לא אמרינן חזקת שליח עושה שליחותו. ד וששאלת אם הודה שמעון שהפקדון בא לידו אבל אמר החזרתיו ללוי וראובן אמר לא צויתי להחזירו ללוי אם מתחלה האמנתיו עתה איני מאמינו מי אמרינן הואיל והימני' הימניה או לא נראה ששמעון חייב כיון דאתא לידיה חייב בשמירתו. ואין לו להוציא מידו אלא ברשות הבעלים דקיימא לן שומר שמסר לשומר חייב. ואע"ג דרבא מפ' טעמא משום דאת מהימנת לי האיך לא מהימן לי והכא הא הימניה מיהו השתא לא מהימניה וכן משמע בסוף פ' קמא דגטין (דף יד) דר' אחאי בר' יאשיה הוה ליה איספקא דכספא בנהרדעא אמר להו לר' דוסתאי בר' ינאי ולר' יוסי בן כיפר בהדי דאתיתו אייתוה ניהלי יהבו ניהלייהו הדר אמרי להו ניקני מינייכו אמרי להו לא. אמרי להו א"כ אהדרוה ניהלי ר' דוסתאי אמר להו אין ור' יוסי בן כיפר אמר להו לא. הוו קא מצערי ליה. א"ל חזי מר היכי קא עביד אמר להו טב רמו ליה. ור' אחאי הודה לדבריו דר' יוסי בן כיפר אי לאו משום דאותו אדם קרוב למלכות והיה להם סוסים ופרדים הרצים אחריהן אע"ג דמעיקר' הימנינהו ר' אחאי ור' יאשי' כיון דיהבו ליה ר' יוסי בן כיפר לא הוה ליה לאהדורי ניהלייהו והיה לו לסבול המכות קודם שיחזור לאותם בני אדם ההיא איספק' ואין לדחות דשאני התם שגילה ר' אחאי בדעתו שהיה חושדם שאמר להו לאתויי ניהלייהו. דמאן לימא לן דמשום דלא הימנינהו הוא. דלמא משום דהשתא הוה צריך לההיא איספקא ועוד גלי בדעתיה הכא נמי דלא הימניה ר' יוסי בן כיפר להיות עיקר שלו. שהוא לא רצה שהוא ישמור לו כל שעה אלא לפי שעה הימניה שליח להולכה והרבה יש בני אדם שמאמינים להם להוליך חפץ לפי שעה אבל לא לשמור אותם שמירת עולם ועוד ראייה מדאמ' פ' המוכר את הספינה (בבא בתרא דף פ"ז) השולח בנו אצל חנוני למוד לו באיס' שמן ומדד לו ונתן לו האיסר ושיבר את הצלוחית ואיבד את האיסר החנוני חייב וכו'. ואמר בגמ' בשלמא באיס' ושמן בהא פליגי דרבנן סברי לאודועי שדריה ולא היה לו להחזירו לתינוק לאמטויי לחנוני שויה שליח ולא לאהדורי' ואע"ג דלא אמר ליה לחנוני בהדי' דלא להדרי' לתינוק. ה"נ אע"ג דהכא פקח והכא תינוק מ"מ היכא דגלי גלי ויש לדמות פקח היכא דגלי בהדיא וא"ל שישמור אותו לראובן לתינוק היכא דלא גלי דבתרוייהו לא הוה ליה לאהדורי ליה. וההיא דפרק הפועלים (בבא מציעא דף פז) דקמה לא קשיא דלאו גזירה שוה היא אלא ילמד סתום מן המפורש דילפינ' הא בקמת רעיך שאינו מפרש במאי מיירי מה היא דמהחל חרמש בקמה שהוא מפורש. תדע דלמסקנא לא גמרינן מהתם. ואי גזירה שוה היא דמהקמה למה לי. ומה זה שהקשית מפלוגת' דרב ושמואל דרב אמר דולג וכו' (פ"ג דמגילה דף כ"ב). איך שכחו מנהגם כדפריך בירושלמי אבני בתירה בי"ד שחל להיות בשבת איך שכחו מנהגם וי"ל דהתם פריך שפיר כי בית ישראל יושבים על אדמתם וגם פסח בא בא בכינופיא שכל ישראל היו שם אי אפשר שישתכח. אבל רב ושמואל שהיו בגולה רב אומר דולג והנוהגים בענין אחר שכחן. וכן לשמואל וק"ל להבי"ן. ובהרבה מקומות אנן צריכין לומר כן ואין להאריך. והא דאיבעיא בשילהי פר' ד' דנדרי' (דף לה) הני כהני שלוחי דרחמנא נינהו וכו' ודקשי' לך ליפשיט מדאיצטריכו מעמדות. ואמר בתענית (דף כ"ז) איפשר קרבנו של אדם קרב והוא אינו עומד עליו וכו' ואי ס"ד שלוחי דידן נינהו למה לי. יש לומר אפי' שלוחי דידן נינהו הוו נמי שלוחי דרחמנא וכיון דעיקרא שלוחי דרחמנא נינהו חששי נביאים הראשונים שמא לא יהיה דעתם עלינו לכך תיקנו אנשי מעמד וק"ל להב"ין: ושלום לך ולתורתך. מאיר בר ברוך:

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.