שו"ת מהר"ם מרוטנבורג (דפוס קרימונה)/יב

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שו"ת מהר"ם מרוטנבורג (דפוס קרימונה)TriangleArrow-Left.png יב

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים


דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


החוט המשולש: גל שנתלש: מעינות הנובעין גולות עליות: ותחתיות גלויות. ודורשי רשומות אנשי תרומות. במדות תרומות מתרומות. אשר נקבו בשמות. אלופיי ומיודעיי אחיי ורעיי. אדברה נא שלום איש נעימי הר"ר אליעזר. ואחריו איש שלומי הר"ר מרדכי ואחריו איש כלבבי הנקרא בשכבר ה"ר שלמה ענוותכם תרבני. ומי אנכי ואלפי הדל לבא אחרי המלך אך מצותכם אשמור ומטיבותייכו גמרא אגמור. בהושטת שרביטכם. על דבר השקיפה שנראה לכם. שיש לו לראובן הבא לסמוך מן הצד שיש לו להרחיק כמלא רוחב החלון ושקיפתו כיון דשקיפה צריכה לאורה כך דעת תלמידכם נוטה שאינו צריך להרחיק מן השקיפה. אלא מן החלון. דכל היכא דאם בא למחות אינו מוחה אין לו חזקה. והכא בנדון זה אם שמעון היה לו חלון פתוח לחצירו של ראובן ולא היה לו שקיפה. ובא לאחר זמן לעשות לבית חלונות שקופי' אין ראובן יכול לעכב עליו. דדוק תנן (בפרק ח"ה דף ס) קטן לא יעשנו גדול דבר תרתי לא ישווה בר ארבע. דמצי אמר ליה בפיתח' זוטרא מצינא איצטנועי מינך. אבל בשקיפה לא שייך האי טעמא וליכא למימר דבשקיפה שייך נמי האי טעמא דמתוך כך שהוא שוקף עומד מן הצד ורואה ברחוק יותר. ועוד לדבריכם אם בא להקליש כל החומ' מבחוץ עד החלון חבירו יעכב עליו מהאי טעמא אלא ודאי אינו יכול למחות השקיפה. וכיון דאינו יכול למחות אין לו חזקה כדאמר בחזקת הבתים (דף נט) למעלה מד' אמות אין לו חזקה ואינו יכול למחות דהא בהא תליא. וא"כ לא ירחיק אלא מן החלון עצמו כמלא רוחב החלון. ומה שדקדקתם דבחוץ מיירי דומיא דכשנגדם דמתני' (פרק לא יחפור דף כב) מה דיוק הוא זה. דמכנגדם אין לחלק בין חור החלון לשקיפה. ואדרבה דוק לאידך גיסא. מה בנגדם אינו מרחיק אלא נגד חור החלון דכל עובי החומה עד לחוץ חור החלון הוא ה"נ מן הצד וקל להב"ין ועוד לפי פי' מתני' נמי ע"כ מן הצד מרוח אחת. כי הוקשה לי אמאי פריך מברייתא טעמא דשלא יאפיל. אבל משום דוושא לא. אבל י"ל אנן ה"נ דמתנית' מצי למיפרך אלא שהקשיא פשוט' יותר בפי' מן הברייתא ובזאת הקשיא מתורצת לי קושיא אחרת שקש לי כי פריך והאנן ד' אמות תנן אמאי לא משני מתניתי' כנגדם ובריית' מן הצד משום קושיא דטעמא דאיכא חלונות. אבל משום דוושא לא נצטרך להעמידה מן הצד. כמו הברייתא הא דבעו וכמה וכו'. ור"י פירש אותו בדוחק נ"ל לפרש מדקתני כדי שלא יאפיל. ולא קתני שלא יציץ. אלמא דאין צריך להרחיק ד' אמות. דהואיל וכנגדם ממש סגי בד' אמות. א"כ מן הצד לא בעי כולי האי. וכמה צריך כמלא רוחב חלון כדי שלא יאפיל וחלון מציץ. ואע"ג דגבוהה ד' אמות מה יועיל. הוא רחוק מן הכותל החלון כמלא רוחב חלון. ואם יעמד לראש השיני של כותל הנסמך. יראה כחלון ומשני במדיר את כתלו. ושכתבתם כמה הוא חלון כן הוא והא שאין לו להרחיק מן החלון אלא טפח כשהוא בונה מן הצד. וכן משמע בדברי הערוך שפי' בערך מדר. וז"ה לש"ונו. אמר רב זביד בממדיר פי' לא אמר בטפח לחוד סגי אלא במשפע את כותלו ויורד שאין יכול לעמוד ומחליק ונופל עכ"ל הרי משמע בפי' לא הויא אלא טפח בין שהחלון קטן בין שהחלון גדול. ומה שהקשה ה"ר שלמה על תי' ר"י גבי מכרן וקדש בדמיהן בהלוקח גמר ליתנו במתנה. מאי פריך בגמ' אי מה קדש תופס את דמיו וכו' הא טעמא משום דגמר ליתנו במתנ' י"ל כיון שמפרש בפיו לשון מכר נגמר מקדש דאם פירש בפיו שיתחלל על דמיו ובלבו לא היה שיתחלל. דברים שבלב אינם דברים כדאמ' פ"ג דשבועות (דף כו) ויליף לה מקרא. ושלום מאיר בר' ברוך.


< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.