שו"ת מהר"ם מרוטנבורג (דפוס קרימונה)/טו

שו"ת מהר"ם מרוטנבורג (דפוס קרימונה) ‏ טו

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

הגדלת הוספת חכמה. לא תיבצר ממך כל מזימה. לאור תוציא תעלומה. כי בתחבולות תעשה לך מלחמה. גבור מזויין. בר אבהו ובר אוריין. מורי קרובי הר' שמואל אשר כתבת שקבלת מה"ר יעקב ז"צל ולשונך צוותי להעתיק מעבר הלז שלא תכפרני בשעת הדין כתבת שקבלת דהלכה כסת' מתני' דמסכת ע"ז פ' השוכר (דף עד) דבעינן תרתי איסורי הנאה ודבר שבמניין לא די שדבריך סותרין דברי התוספ' ודברי כל הגאוני' אלא שדבריך סותרין זה את זה כך פסק רי' דדבר שבמניין לא בטיל אע"ג דלאו איסור הנאה. וכן פסק אבי העזרי. וההיא דקאמ' למעוטי דבר שבמניין פי' למעוטי דבר שבמניין דלא איסור הנאה פירוש כמו למעוטי דר' חייא ודר' אושעיא כדפי' בפ"ק דבב' קמא (דף ה). ואי נמי פליגי תרי מתניתי' אהדדי אנן עבדינן לחומרא וכן פסק בספר התרומה: הרי שכל הגאונים שוין בזה לאיסור ואתה יצאת לידון בדבר החדש ותלית עצמך באילן גדול. חלילה חלילה לא יצא מפי קדוש לחלוק על כל הגאונים שאם היה שום גאון מתיר היה מוזכר בתוספת ובספרי הפוסקים. ועוד שדבריך סותרין זה את זה. שהרי תחלה כתבת וזה לשונך ודבר שבמניין בטל אי לא הוי איסור הנאה דהלכה כסתם משנה דע"ז דבעינן תרתי עכ"ל. אלמא דדבר שבמניין כגון חתיכת נבילה הראוייה להתכבד בטילה דהא פריך בפרק בתר' דע"ז (דף עד) ליחשוב נמי חתיכת נבילה פי' הראוייה להתכבד דאינה בטילה כדתנן פרק גיד הנשה (חולין דף צו) ועלה קמשני האי תנא תרתי אית ליה ומשמע דהכל דבר שבמניין ולאו איסור הנאה. וק"ל להב"ין. ואתה פסקת כאותה משנה. ואחר כך סתרת דבריך כי כתבת דחתיכת נבילה כיון דראוייה להתכבד חשובה כמו ו' דברים ועוד לפי דבריך אילו האחרונים שאתה מודה בחתיכת נבילה דלא בטילה. א"כ מאי פסקת דהלכה כסתם מתניתי' דע"ז הלכה מכלל דפליגי. והא מתני' פ' גיד הנשה לא פליגא. ועוד הרי הוכחתי בכתבי הראשון מדברי ר"י שתרנגולת שלימה ראוייה להתכבד וא"כ למה התרת. ועוד למאי דקא מודית דחתיכת נבילה הראוייה להתכבד דהוי את שדרכו למנות ולא בטלה. אכ"מה שכתבת דדבר שבמניין ולאו איסורי הנאה בטל. למועטי מאי אי למעוטי חתיכת נבילה הראויי' להתכבד ואגוזי פרך ורימוני באדן וחביות סתומות וכו'. של תרומה הא בכל הנך מודית לי דלא בטלה כמו שמפ' בירושלמי ואי למעוטי כל שדרכו לימנות כגון ביצה ועיגולין וכיוצא בהן הא נמי ליתא דמאי איריא דלאו איסורי הנאה אפילו הוו נמי איסורי הנאה בטיל כיון דלא הוו את שדרכו כר' יוחנן דהא כל דאית' בע"ז בפ' בתרא הוו את שדרכו. ועדיפי משאר את שדרכו כמו שהוכיח ר"י מדלא פריך התם וליחשוב נמי חבילי תלתן. אלמא דהנך דע"ז חשיבי טפי משאר את שדרכו. ועוד יש להשיב על דבריך הרבה ונלאתי לכתוב ובבקשה ממך קרובי חזור בך ולא תעשה סניגור לדבריך ותודה על האמת למען יברכוך טובים. שהרי רבא פעמים אמר דברים שאמרתי בפניכם טעות הם בידי. ומי לנו גדול ממשה ע"ה שהודה ולא בוש. ולמדתנו רבינו מניין לדיין שלא יעשה סניגרון לדבריו וכו'. ותכלה שנותיך בנעימי' כל הימים כנ' שוחר טובך קרובך מאיר בר ברוך: ואל תזהיהני אם השבתי על דבריך. לימדתנו מניין לתלמיד היושב לפני רבו וכו'. לא תגורו מפני איש ועוד שלא יראו התלמידים ויקבעו הלכה לדורות:

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.