שו"ת מהר"ם מרוטנבורג (דפוס קרימונה)/ד

שו"ת מהר"ם מרוטנבורג (דפוס קרימונה) ‏ ד

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

אלה שני בני היצהר המשכילים יזהירו כזוהר. וכעצם השמים לטהר. מה לכם לשתות מי נהר. בארץ עיינות ותהומות יוצאים בבקעה ובהר. אך כי דלמטייא שיכא מכשורא כרב אשי לטבחי מתא מחסיא. וששאלתם אלופיי ומיודעיי ה"ר מנחם וה"ר הילל על ראובן שתיקן צינור של אבנים בקרקעו אצל כותל של שמעון של עצים. נראה דאם ראובן הרחיק צינורו ג' טפחים משמעון אין לו להרחיק טפי. ואע"פ שמימיו מזיקין את שמעון דעל הניזק להרחיק עצמו. והרי יכול לגדור בפניהם כדאמר בפרק הבית והעלייה (בבא מציעא דף קיז) הנהו בי תרי דהוו דיירי חד בעליונ' וחד בתחתונה וכל אימת דהוה משי ידיה נפלי מייא על תחתון ומזקי ליה וכו'. עד ר' אלעאי ואיתימא ר' חייא בר יוסף על התחתון לתקן ומסיק דסבר כר' יוסי. מיהו שלשה טפחים יש לו להרחיק דכל מידי דמתונתא קשי לכותלא. ותנן מרחיקין את הגפת וכו'. (פר' לא יחפו' דף י"ז) וה"ה לכל מילי דמתונתא כגון מים וחול כדאמר בגמר' דלא יחפור (דף י"ט) ותנא ליתני חול ולוקמ' במתונת' ומשני הא תנא ליה אמת המים אלמא דאמת המים ונברכת הכובסין ושיח ומערות דקתני ברישא גבי כותל טח דה"ה יש לו להרחיק מכותל בניין ותנא ברישא וה"ה בסיפא. ואפילו מים דלא קביעו יש להרחיק ג' טפחי' מדתנן נברכת. וכן משמע מדפריך מחרישה תיפוק ליה משום זרעים וכו'. אלמא כיון דצריכין מיא אע"ג דלא מיא תדירי יש להם להרחיק. וכ"ש נדון זה דקביעי טפי. וכן משמע בתר הכי ואת מימי רגלים מן הכותל ג' טפחים בשופכן אלמא דאפי' לפי שעה גזרו ביה רבנן ואין לחלק משום דהתם שופכן בידים. דהוו גירי דיליה. דהא ליתא. דאפילו ממילא גזרו להרחיק כדאמרינן גבי מרחיקין את הסולם וכו'. (שם דף כ"ב) לימא מתניתי' דלא כר' יוסי ומשני אפי תימא ר' יוסי. ומודי ר' יוסי בגירי דיליה. וזמנין בהדי דמנח ליה קפצה נמייה. הכא נמי זימנין שנסתם הצינור שנפלה בו מפולת עפר וצרורו' והוא מנק' אותו ונמצ' מקר' המים בידי' בכותל דהיינו גירי דילי ועוד דבלאו מים יש לו להרחיק ג' טפחי' חפיר' צינור מן הכותל דכל מרא ומר' דקא מחי' מרפי' ליה לארעאי וכבר הוכחתי דכי היכי דלא יחפור כותל אצל בורו ה"ה אצל כותל בניין. ועוד שצריך ג' טפחים משום החול והסיד שהצינור עשוי בהם. ופי' ר"ח דאפי' ר' יוסי מודה בבל הרחקות דמתניתי' לבד מהני דפליג בהדיא. תדע מדלא פריך אהנך ברישא. לימא מתני' דלא כר' יוסי כדפריך גבי סולם ש"מ דבכולהו מודו. ומה שטען ראובן שאם יזיק ישלם היזקו אפילו הכי יש לו להרחיק כמו שאמרו חכמים דתנן היה מעמידו בעלייה צריך שיהא תחתיו מעזיבה ג' טפחים ובכירה טפח ואם הזיק משלם מה שהזיק. אלמא אע"ג דמשלם היזקו צריך להרחיק שזה יכול לומר איני חפץ לתובעך לדין ה"נ יכול לומר שמא יפול הכותל מחמת מימיך ולא מצינא דאטרח מיהו אם נתן לו רשות לסמוך אע"פ שלא החזיק ג' שנים לאלתר הויא חזקה כדפריש בפק דבבא בתרא (דף ו) גבי אחזיק להורדי וכו' דכל הני חזקו' אינן של ג' שנים דלא שייך ג' חזקות אלא כשמחזיק בקרקע חבירו. אבל הכא בחזקת תשמיש מיירי שמשתמש בשל חבירו ובשעה אחת שמשתמש בפניו ושתק הויא חזקה וכגון שטוען מכר לי או נתן לי במתנה בת תשמיש זה דהויא חזקה שיש עמה טענה אבל אמר נשתמשתי ושתק אינו כלום דהוי' חזקה שאין עמה טענה ואם אמר מכר לי או נתן לי צריך לישבע שבועת היסת כמו שפירש ר"י ורב האי ז"ל והביא ראייה מפרק הכותב (כתובות דף פ"ז) דתקינו שבועה על הקרקעות מדרבנן. וכן פי' ר"י ז"ל (דף פז) בשמעת' דרבה בר שרשם (פר' ח"ה דף ל"ב) ודלא כפי' רש"י ואין להאריך.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.