שו"ת מהר"ם מרוטנבורג (דפוס קרימונה)/ג

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שו"ת מהר"ם מרוטנבורג (דפוס קרימונה)TriangleArrow-Left.png ג

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים


דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


ועל הדין השני אם המלמד יודע עתה ללמוד הנער על בעל הבית להביא ראיה שאז לא ידע: ואם לא יביא ראיה בעדים יתן לו שכרו. וראייה בפרק מי שמת (בבא בתרא דף קנג) מי מוציא מיד מי וכולי' רבי נתן אומר אם בריא הוא עליו להביא ראייה שהיה שכיב מרע. ואם שכיב מרע הוא עליהן להביא ראייה שהיה בריא. והלכה כר' נתן דדיינא הוא ונחית לעומק' דדינא. מיהו כיון שיש לו עד שאומר שלא ידע באות' שעה יש לו למלמד לישבע שידע באותה שעה ללמד אותו דכל מקום ששניהן מפסידין אותו ממון עד אחד מחייבו שבוע' ונשבע להכחיש העד ויטול דומיא דעד אחד מעידה שהיא פרועה שנשבעת להכחיש העד ונוטלת בפרק הכותב (כתובות דף פז) ושלום לך ולתורתך מאיר בר ברוך ז"ל:

מעת גלינו מעל שולחן מו' הרב רבי מאיר אין לנו פה להשיב כי רבו מחלוקות בישראל כי הללו מטמאין והללו מטהרין ונעשית תורה כבשתי תורות לכך נמנינו להלך אחר בית דין יפה של מורינו הרב רבי מאיר להאיר עינינו על עסק ראובן אשר תבע שמעון לדין אתה קבעת צינור בקרקע המקלח מים כל מימי גשמים. וגם שופכים על חצירך דרך אותו צינור של אבנים ואותו צינור קבעת בחצירך סמוך לביתו ממש אצל כותל ביתי והכותל הוא של עצים. כשבנית אותו צינור עירערתי עליך וכתבת לי חתימתך שכל היזק שיבא לי מחמת זה שעליך לסלקו. והנה פעמים ושלש העמדתי עדים כשהיו הגשמים מרובים שהיו השופכים הולכי' לביתי. ועתה אני רוצה שתסיר הצינור מכותלי ותבנהו במקום אחר ותרחיק מאת ביתי כדי שלא יזיק לי כי לעולם כשרבי' הזוחלים והצינו' אינו יכול להספיק מימיך המרובים הם הולכים בביתי ובמרתף שלי. ואיני יכול לקבול עליך כל שעה. והשיב שמעון אמת שהוא חתימתי לסלק לך כל הפסד שיהיה לך מחמת צינור שלי אבל לסלק הצינור לגמרי לא אשמע לך כי אני רוצה לבנות בתוך שלי מה שאני רוצה. ואמת הוא שפעם אחת נשבר הצינור והלכו המים דרך אותו שבירה בתוך ביתך ותיקנתי אותו ואינו מזיק לך עוד ואם יזיק לך עוד אתקן כאשר יאמרו ב"ד אבל להרחיק מעל ביתך זה אינו דין. וכתו' ראיותי' באר היטב:

ועוד תאיר עינינו על בתי החורף המחממו' גויות בלא ציויי אך מדעתם אם יש מכשול ועון בזה. או אם יש לשתוק ולהניחם לעשות רצונם מפני תענוג שבת וכמדומה לי שאמרת לי לשתוק הואיל והגויות עושות לצורך עצמן. ואיני יכול לסמוך על זה כי שמא שגיתי ולא הבנתי ממך על היושר לכן תכתוב לי דעתך הנקיי' עם ראיות ברורות. ועמך שרי נהורות. ופני שונאיך יהפכו כשולי קדרות. וימצאו דעות רבות וצרות. ואתה מ"ו וכל החבורות. היושבים בשורות. ישיגו ששון ושירות. וחיים ושלום כאות תלמידך מנחם בר דוד ז"ל. הילל בר עזרא. וזה תשובתו:


< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.